מדהים איך לפעמים מתחילים גלישה במטרה מסויימת ומסיימים שעתיים לאחר מכן באזור אחר לגמרי. אתמול ביצעתי חיפושים מקיפים למדי אחר מה אפשר לעשות עם קסיופיאה BE-300 משומש. מסתבר, שלמרות שהמכשיר הזה הוא כבר כבן 5 שנים עדיין יש לו מועדון מעריצים לא קטן בכלל, הכולל מספר קהילות פורומים נרחבות, אסופת תוכנות ושידרוגים למיניהם. אומנם, חלק ניכר מאותם אתרי נישה / פורומים / הודעות וכדומה ננטשו במהלך 2004 אבל עדיין יש אנשים שמתעסקים עם זה לא מעט. למען האמת, למעט התמיכה החסרה בעברית, זה היה מכשיר לא רע בכלל.
הגלישה התנקזה שוב אל פרוייקט הלינוקס למכשיר (שגם הוא נזנח כאמור ב 2004). קריאה מעמיקה יותר באתר הניבה את ההמלצה לרכוש כבל סיריאלי למכשיר. כשמחפשים משהו לקנות ברשת – במיוחד כשמדובר במוצר שיצא מפס יצור לפני 5 שנים ונקבר במערכת – המיקוד המיידי היה לאתר Ebay. את הכבל לא הצלחתי למצוא, אבל אחד החיפושים שהיה בהיסטורית החיפושים שלי משך אותי שוב – פיירינג ל GS 500.
ה GS500 מגיע "ערום" – הווה אומר ללא מיגוני רוח. בנסיעה רגועה בתוך העיר אין עם זה בעיה והרכיבה נוחה ונינוחה, אבל ברגע שיוצאים אל הכביש הבינעירוני ומטפסים קצת במעלה הסקאלה מתחילים להרגיש את הרוח שבאה לתלוש אותך מהמושב. לפני כשנתיים יצאה סוזוקי עם הדגם החדש של האופנוע – ה GS500F שכלל מיגון רוח מלא. אבל כל הדגמים הקודמים (1989 – 2005) יצאו עירומים לחלוטין. כך התפתחה סביב האופנוע הזה תעשייה שלמה של מיגוני רוח תחליפיים. הפשוטים ביותר היו לא יותר מחתיכת פלסטיק שקופה שעלתה 15 יורו. זה עבר דרך מגיני רוח ללוח השעונים בלבד (כ 450$ כולל הצביעה) ועד למגינים מלאים 
שהזולים ביניהם עלו כ – 750$ והיקרים יותר… ובכן, עליהם נאמר שאם אתה יכול להרשות לעצמך לרכוש אותם – עדיף כבר למכור את האופנוע ולרכוש אופנוע חדש עם פירינג. המקצועי ביותר הוא של TCP (בתמונה) ומשווק בארץ על ידי עופר אבניר. בתקופה שבה ניסיתי לברר על הפירינג המדובר, מבינים ויודעי דבר מדברים על עלות רכישה של 4500 שקלים, וזה כמובן עוד לפני הצביעה שצריך לעשות לאחר מכן בשביל להתאים בין הצבע של הפירינג והצבע של האופנוע. לרוע המזל, כל החלקה עם פירינג שכזה עולה לא מעט כסף ולכן זנחתי את הרעיון במקור בזמנו. זה לא מנע ממני לבדוק מפעם לפעם באיביי האם ניתן לאסוף פירינג שכזה דרך הזמנות מאנשים שונים כי כל אחד מוכר חלק אחר. אני עדיין משתעשע ברעיון, אבל זה רק ברמה הזו.
לאחר החיפושים באיביי אחרי הפרינג המדובר הגעתי לחיפוש בגוגל שכמובן ידע לקשר לכל מיני מקומות עם הסברים על כך שכל העסק בנוי מפיברגלס ובאחד הקישורים הגעתי לדיון מעניין של מישהו ששאל האם ניתן "להעתיק" פירינג בעזרת פיברגלס. התשובה הייתה קישור לסרטון ביוטיוב שהציג שיעתוק של מוצרים בעזרת פיברגלס בעזרת תבניות. (בסירטון הלז מוצגת יצירה של כונס אוויר למנוע).
חיפושים נוספים בגוגל על פיברגלס וכיצד לעבוד איתו הניבו קישור לפורום הזה שמתעסק בהרכבות של רכיבי מולטימדיה ברכבים. השיחות בפורום נעות החל מכיצד להרכיב את הסטיראו וכלה בכיצד לשלב מסך LCD בתוך הקונסולה כך שיראה כחלק מתהליך היצור. הבחור הזה למשל הרכיב במקום לוח שעונים בסיסי ביותר מסך מגע שנראה כאילו הגיע כך מהמפעל.
הבחור הזה לעומת זאת מסביר כיצד ניתן בעזרת קצף פשוט (מהסוג שבו משתמשים בנאים) וקצת זמן פנוי (40 שעות עבודה, לא כולל המתנה לייבוש של חומרים וצבעים) ניתן לקחת מסך LCD ולהרכיב אותו בתוך הקונסולה.
כל התמונות הללו יוצרות איזשהו רגש מוזר בלב, משהו שנע בין הרצון לעשות דבר שכזה בעצמך ובין הקנאה באנשים שיש להם את הידע, הזמן והיכולת לעשות את הדברים הללו (וביכולת מדובר בין היתר בכיסים עמוקים, בואו נגיד שלא דובר על הרכבות בסובארו 84 ורק המחירים של הרכיבים שם יכלו לממן לי את הפירינג בעופר אבניר). בכל מקרה, זה העלה לי רעיון לגבי מה ניתן לעשות עם מחשב כף היד של מיו ששוכב אצלי במגירה כאבן שאין לה הופכין, אני רק מקווה שיהיה לי זמן לזה.
חוץ מזה, נראה לי שסוף סוף מצאתי שימוש יעיל לבועית הזו של Snap שכולם ממורמרים עליה בזמן האחרון. אם מקשרים אל תמונה ברשת, הבועית תקפוץ ותציג את התמונה, מאוד נוח כשרוצים לשלב הרבה תמונות בפוסט. נראה לי שצריך לייצר פלאגאין מיוחד שכזה… נרשם ב todo ליסט.
כתיבת תגובה