הלינוקסאי – שלבי התפתחות

כן, זה פינגוויןמוקדש לכל אלה שלא נולדו עם כפית של יוניקס בפה, ביניהם גם אני.

שלב ראשון – זו הפעם הראשונה שאתה מתקין לינוקס. ההתקנה כמובן נכשלה, אתה מחליט לחזור לחלונות ומגלה שההתקנה גם פירמטה את המחיצה של חלונות. אתה מפרמט את המחשב ונשבע שלא לגעת יותר בלינוקס.

שלב שני – זו הפעם השניה שאתה מתקין לינוקס, הפעם טרחת לשים לב לחלוקה נכונה של המחיצות, הלינוקס עולה כמו שצריך, אתה מפעיל את הדפדפן ואין לך אינטרנט. אתה מאתחל בחזרה לחלונות רק בשביל לראות "איך מסדרים את זה" ונשאר שם.

שלב שלישי – הסתדרת עם הגדרות האינטרנט, עכשיו נשארו לך המדפסת, הסורק, הקורא כרטיסי זיכרון USB ושאר אביזרי חומרה ביזארים. אתה מבזבז על זה יומיים שלמים ובסוף אתה מסוגל להדפיס משהו. אתה פותח את הדפדפן, האתר השלישי ברשימת הקריאה שלך דורש אקספלורר בלבד. אתה מאתחל לחלונות ונשאר שם עד להפסקת החשמל הבאה.

שלב רביעי – אתה מנסה להחליף את הדרייבר של כרטיס המסך, לאחר האיתחול אתה מגלה שהממשק הגרפי לא עובד יותר ואתה תקוע עם טרמינל. אתה מוריד מחדש את ההפצה העדכנית ומתקין מחדש – איבדת את המשתמש שלך, את כל הקבצים שהוא שמר ואת כל ההגדרות. אתה חוזר לשלב השלישי ומקלל במשך יומיים.

שלב חמישי – אתה מנסה לעשות את הטעות של השלב הרביעי עוד פעם אבל בלי הטעות. הפעם אתה לא לוקח סיכון ומכין מראש רשימה של פקודות טרמינל. המערכת כמובן קורסת ואתה נעול מחוץ לממשק הגרפי. אתה שולף את התדפיס עם הפקודות ואז מגלה שאתה לא זוכר איזה קבצים החלפת. אתה חוזר לשלב השני, הפעם טורח להגדיר את המשתמש שלך במחיצה נפרדת כדי לשמור על כל החומר. שלב שלוש עובר בזריזות כי אתה כבר מתורגל אתה מבטיח לעצמך לא לחזור על השלב הרביעי.

שלב שישי – אתה חוזר על השלב הרביעי, הדפסת מחדש את הפקודות לטרמינל, רשמת את כל השינויים שעשית בקבצים והעסק קורס. אתה שולף את רשימות השינויים ודף הפקודות ויוצא לעבודה. פתאום אתה מגלה שלא גיבית את הקבצים הישנים ולערוך קבצי הגדרות בממשק טרמינל זה לא כל כך סימפטי. אתה מברך על ההחלטה שלך לשמור את המשתמש במחיצה נפרדת ומתקין מחדש. בתוך שעה הכל מסודר מחדש. כל הקבצים וההגדרות נשמרו, אתה מבסוט ומחליט להסתכן שוב בשלב הרביעי.

שלב שביעי – הדפסת את רשימת הפקודות, רשמת את הקבצים ששינית, שמרת עותק של הקבצים ששינית, אתה מעדכן את הכרטיס מסך ומאתחל. הממשק הגרפי כמובן קורס. אתה שולף את ערימת הדפים ומבזבז חצי שעה בלהבין איזה מהם רלוונטי ומה הדפסת בפעמים הקודמות. 20 דקות לאחר מכן הצלחת לשחזר את הממשק הגרפי למצבו הקודם.

כן, אני ממחזר תמונותשלב שמיני – אתה קורא את ההוראות ומבין איפה טעית. אתה מתקין את הדרייבר כמו שצריך ומאתחל את המחשב. אתה עוצם עיניים, משלב אצבעות (בידיים וברגליים ביחד), מתפלל (מבטיח לחזור בתשובה, לתת מעשר, לשמור נידה, להפריש חלה ולקדש את השבת) וזוקף אוזן לשמוע את הצליל של מסך הפתיחה. הפעם זה עבד, לשמע הצליל המוכר אתה פותח חצי עין כדי להציץ. אתה משחרר את האצבעות (בידיים וברגליים), שוכח מהתפילות (מפטיר בלב, תודה אלוהים אבל לא משנה – כבר הסתדרתי) ומתחבר למערכת.

שלב תשיעי – אתה שאנן, מתחיל להתקין כל מה שזז אפילו אם זה בבטא, אפילו אם זה מגיע ממקור מפוקפק, אפילו אם אתה לא ממש צריך את זה אבל זה מגניב. המחשב כמובן קורס, אתה מקלל ומאתחל חזרה לחלונות.

שלב עשירי – אם הגעת עד לפה, אתה כבר לינוקסאי בנשמה ואתה לא מתכוון לעזוב. האתר דורש אקספלורר? אין שום בעיה, אתה תעדיף לבצע אמולציה של אקספלורר בwine במקום למצוא תחליף או לאתחל לחלונות.

לדרג את הפוסט
4.7

Comments

4 תגובות על “הלינוקסאי – שלבי התפתחות”

  1. א. צריך לדעת ברמה המינימלית ביותר לעבוד עם טרמינל. אם מתעצלים, אפשר תמיד להשתמש במעטפת דוגמת Midnight Commander.

    ב. תמיד, אבל תמיד תעשה עותק לקבצים שאתה משנה מבעוד מועד. אני בדרך־כלל מצרף להם גם את שמי, או מחרוזת זיהוי אחרת, ואז אפשר לאתר אותן בקלות עם slocate.

  2. משעשע, עצוב, אבל נכון.
    ובסופו של דבר זו התמכרות:
    הלינוקסאי הממוצע, שונא חלונות (אבל משתמש בזה), מת למק (אבל יקר לו) ובסופו של יום יודע להשתמש בפקודות שורה (כי לא הייתה לו ברירה)

  3. תמונת פרופיל של בשלב 4
    בשלב 4

    כל כך נכון…

    (אבל נתת לי תקווה!)

  4. […] גוגל וכמובן לא נספרים ע"י אף מערכת רשמית. הפוסט ההיתולי הזה שכתבתי על ייסורי ההתקנה של לינוקס, פורסם גם ב NRG ותופס […]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *