ברלי בריל (Berly Beryl) הוא פרוייקט ליצירת סביבת עבודה תלת מימדית ללינוקס, קצת כמו ה"אירו" של ויסטה אבל הרבה יותר גמיש. במרתף אחד, מנהל פיתוח אחד ביקש מהעובדים על הפרוייקט להכין לו מסמכי עזרה.
מנהל: טוב, הפרוייקט כמעט גמור, אני רוצה שדני ויוסי יכתבו בבקשה את מסמכי התיעוד
דני: מה תיעוד? מה לכתוב?
יוסי: כן, עזוב אותך, בוא נפתח להם וויקי – שישברו את הראש.
מנהל: וויקי? מה וויקי באמצע הפרוייקט?
דני: זה פשוט אנחנו בונים את העמוד ומספקים הוראות התקנה בסיסיות ואפשרות עריכה
יוסי: כן, וכל מי שמצליח יבוא להוסיף שורה או שתיים על הדרך שהוא בנה את זה.
דני: תוך חודש חודשיים יש לך גם תיעוד, גם שאלות נפוצות וגם טיפול בכמעט כל המערכות המוכרות
יוסי: וזה יהיה זמין בהמון שפות ונגיש לכולם – והכי טוב, אם זה יתרסק כולם יאשימו את הכותב בוויקי ולא אותנו
מנהל: אבל למה לדעתכם שמישהו ירצה לכתוב אצלנו משהו בכלל?
יוסי: נו בחייך, זה הכל עניין של הכבוד.
דני: קצת כמו לרוץ לספר לחברה אחרי הפעם הראשונה עם בחורה.
יוסי: כן, יש תחרויות כאלה – מי יהיה הראשון שיעלה סירטון ליוטיוב, מי יהיה הראשון שיצליח, מי יהיה הראשון שיכתוב ערך
דני: ואל תשכח – מי יצליח לכתוב ערך שאף אחד לא ישכתב.
יוסי: כן, בדיוק – סמוך על החננות האלה של המחשבים שהם גם יעשו לנו את העבודה, גם יעשו את הבדיקות וגם יבדקו התאמה לכל המערכות
דני: והכל בחינם.
מנהל: < חושב לעצמו> מעניין אם יש גם וויקי תכנתים.
כל הקונספט הזה של הוויקי כבר מתחיל לצאת מהחורים, זה פרץ למודעות עם וויקיפדיה ועכשיו כמעט כל פרוייקט שמכבד את עצמו מחזיק וויקי משלו. השלב הבא יהיה לראות את קופת החולים שלכם פותחת וויקי משלה שיאפשר לגולשים לשכתב את מה עושים כשלתינוק יש חום ולסבא יש פריחה. הצרה עם וויקי היא שהמערכת מאפשרת לכל אחד לכתוב מה שהוא רוצה, אם אין על זה פיקוח מקצועי אי אפשר לדעת מה יקרה – בערך כמו לתת לחולה אנטיביוטיקה אחרי ששאלתם בפורום הורים מה עושים כשלילד יש חום והוא משלשל – רק כי שלושה גולשים אחרים אמרו לכם.
פעם בכמה זמן אני מנסה להתקין שוב את הסביבה הגרפית על האובונטו שלי. בעבר הצלחתי לעשות את זה על הלפטופ, לרוע המזל אחרי שידרוג כלשהו למערכת זה הפסיק לעבוד. בינתיים ניסיתי להתקין את זה על המחשב השולחני מספר פעמים, בעודי עוקב אחר ההוראות בבלוג זה או אחר – ויוק, נאדה, שום דבר. X נעלם כמו שהתבקש, X עלה מחדש כמו שהתבקש, ביצעתי לוגין כמו ש X ביקש והופס – השולחן עבודה שם אבל הכפתורים לא עובדים, או לא קיימים, או שיש הכל אבל אי אפשר להזיז וכדומה. פעם אחר פעם קיפלתי את כל השידרוגים וקבעתי מועד אחר להתקנה… כשיהיה לי זמן.
לפני שלושה ימים, בעודי מהגג על תלאות ההתקנה של קומפיז (המערכת הגרפית הקודמת) מעל לכוס גינס, נזף בי חבר טוב ואמר – תגיד, אתה בסדר? לא שמעת עדיין על בריל? נזוף כולי רשמתי את השם על מפית ודחפתי אל מעמקי הפאוץ' תוך כדי הבטחה לעצמי לבדוק את הנושא כשהחמרמורת תפוג לה. יומיים לאחר מכן מצאתי את הפתק וניגשתי לראות במה מדובר.
חיפוש קצר בגוגל הביא אותי לדף הוויקי של הפרוייקט וקריאה זריזה הספיקה לי כדי להחליט – יאללה מתקינים. שיטוט קצר במדריך העלה סקריפט מוכן – שגר ושכח. שיגרתי, איתחלתי ושכחתי מהלינוקס. תהליך האיתחול נראה בסדר בערך עד השלב של הכניסה לממשק הגרפי, כשלפתע החלו לקפץ להן הודעות שגיאה בכל מקום – לא מוצא את קובץ ההגדרות, שגיאת דרייבר, עוד שגיאה, עדיין לא מצאתי את הקובץ הגדרות וכן הלאה. בפעם האחרונה שהממשק הגרפי הלך לי לאיבוד זה גרר פירמוט של המחשב והתקנה מחדש (ועבור הלינוקסאים שביננו – לפחות את home/ שמרתי על מחיצה נפרדת) הפעם החלטתי לנסות שיחזור. שעה מאוחר יותר כבר ישבתי עם הסקריפט מודפס ומוכן בידיי, אחרי שלוש שעות נוספות הצלחתי לאתר בעזרת שורת הפקודה את כל הקבצים ששונו על ידי ההתקנה ולשחזר אותם למצבם המקורי. בשעה הרביעית כבר הייתי שוב בסביבה הגרפית – ובמעין צחוק קוסמי שכזה ראיתי איך החלונות מפזזים לי בתלת מימד על המסך – רק ללא הכפתורים או שורת המצב. סגרתי את העסק – לפחות עד שבת הבאה.
כתיבת תגובה