קטגוריות
כללי

העיקר החמץ

תמר מקשרת לכתבה של YNET על סניפי דומינוס שימכרו פיצות מקמח רגיל גם במהלך הפסח. הדיון המקורי היה על מיחזור הכתבות, אבל משעשעות יותר היו התגובות לכתבה אצל YNET.

רשת דומינוס איננה רשת כשרה. אפשר לקנות בקלות רבה פיצה עם נקניק או לחילופין מנה של כנפיים בתור תוספת לפיצה. חרדים / דתיים וסתם שומרי כשרות לא מתקרבים לסניפים של הרשת הזו בדיוק מהסיבה הזו – הסניפים אינם כשרים.

ואז מגיע פסח, ופתאום – כולם צדיקים גדולים, האימה! דומינוס תמכור חמץ!, הפשע הנורא! שילטון החוק! שמאלנים! כפייה! – שכחתי משהו? אה, כן, בצע כסף, פתאום, הסניפים הללו של דומינוס, שאינם כשרים במשך כל השנה, הפכו להיות עבריינים נוראיים, שמוכרים אוכל לא כשר בשביל בצע כסף. האם לפני פסח האוכל שלהם כן היה כשר? אז מה הצעקות. ובצע כסף? דומינוס היו יקרנים מאז ומתמיד.

יתרה מזאת, משעשעים אותי במיוחד כל אותם "מבינים גדולים". כאלה ששמעו משפט וחצי בנושא ממישהו והחליטו להראות את בקיאותם בחומר הנלמד.
ככה למשל יש את המבין הגדול שבטוח שיש חוק נגד מכירת חמץ. אם זה לא מספיק הוא דורש שיחוקקו חוק בעד מכירת חמץ. האם לא פשוט יותר לבטל את החוק האוסר?
הוא כמובן לא היחיד שמתייחס ל"חוק חג המצות" בתור חוק איסור מכירת חמץ למרות שמדובר בחוק איסור הצגת חמץ.
אחר כך יש את הצדיקים הגדולים שמנסים להראות לדתיים בשפה שלהם ומציגים את "איש באמונתו יחיה" כמשפט מנחה שאמור לגשר בין דתיים לחילונים, תוך כדי שהם מתעלמים לחלוטין מהמשפט המקורי "צדיק באמונתו יחיה"

המצב המוקצן הזה, שבו חילונים גמורים עושים פרצוף צדיק מזכיר חג יהודי אחר בו לובשים אלפי חילונים את מסיכת הצביעות – יום הכיפורים. יום שהפך מיום של צום ותענית ליום האופניים והרולר בליידס ברחובות. יום שבו אם תנסה לעבור ברחוב עם רכב תזכה במבט נוזף מעשרות אמהות שיתהו איך אתה לא מתבייש לנסוע ביום כיפור.

לדרג את הפוסט
4.7

תגובה אחת על “העיקר החמץ”

רק רציתי להעיר (על משקל "אני רק שאלה"): הסיבה שלא רוצים שתסע ביום כיפור היא לא בגלל צדיקות מופרזת אלא משום שהתפתח מנהג כזה והגענו למצב שאם כן תסע ביום כיפור פשוט תסכן ילדים שנוסעים על הכבישים. לא כועסים עליך כי אתה לא יהודי מספיק.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *