המכללה

סניף הדואר בשדרות בן גוריון בחיפה משרת את כל אזור המושבה הגרמנית. זהו אזור לא קטן שמלא בבתי עסק, משרדים וכמובן גם בתים של תושבים. הדוורים, בין אם מתוך עצלות ובין אם מתוך הכתבה של נהלים לא לוקחים איתם את הדואר הרשום אלא רק מדביקים פתק על הדלת - היינו, ואתם לא הייתם בבית, אנא גשו לסניף הדואר.

בסניף הדואר המדובר ישנם 4 דלפקי שירות, מתוכם - רק שני דלפקים מאויישים כאשר רק אחד מהם מתעסק במכירה של מט"ח. בנוסף, קיימת מנהלת סניף שאמורה להיות אחראית על תיפקודו השוטף של הסניף ושהכל "מתקתק".
בשעה 11:00 נכנסתי אל סניף הדואר לקחת חבילה, בשעה 11:40 עזבתי סוף סוף את סניף הדואר עם החבילה בידי. 40 דקות בשביל לאסוף חבילה.
שירות של מכירת מט"ח לוקח יחסית זמן רב. אחרי שלב התשלום הטפסת והניירת, הולכת הפקידה אל הכספת על מנת להוציא את הסכום המבוקש. עבור כל אחד מהשטרות מתבצע רישום - כאשר הלקוח מקבל פתק עם המספרים הסדרתיים של כל אחד מהשטרות שרכש ולבסוף, הדפסה של קבלה. במשך 40 דקות שביליתי בסניף הספיקה אותה הפקידה למכור דולרים ללקוחה אחת, יורו ללקוחה שנייה ולבצע העברת בעלות על רכב אחד - 3 לקוחות ב 40 דקות - וזה בכלל לא באשמת הפקידה.

במשך כל הזמן הזה, ישבה המנהלת בחלקו האחורי של הסניף ועסקה "במיון דואר לתיבות" לטענתה. הבקשות של הלקוחות בסניף (כ 10-15 איש בכל רגע נתון) שתיכנס מאחורי אחד הדלפקים ותסייע לטפל בעומס נענו בשלילה. יותר חשוב מבחינתה "למיין את הדואר", למרות שקימות שעות בהן הסניף אינו פעיל למטרת קבלת קהל וניתן לבצע את הפעולות הללו בשעות ההן.

וכך, עומדים להם כמעט כל יום, עשרות לקוחות בסניף הדואר המדובר (ומן הסתם גם בסניפים אחרים) במשך דקות ארוכות על מנת לקבל שירות. המנהלים אפאתיים, הדלפקים קורסים תחת העומס והלקוחות עצבניים. אם זה לא מספיק, נציין גם שמדובר בסניף קטן מאוד שבו ספסל אחד שבו 3 מושבים בלבד ומזגן חלוש שאינו מצליח לאוורר את החדר. בקיצור לא חוויה כלל וכלל ובטח ובטח לא עומד בסטנדרטים של הסלוגן של דואר ישראל "בכל מקום, בשביל כולם".

Popularity: 8% [?]