די להתעסק לי בכונן

אז כמו שכבר אמרתי קודם, קניתי את הנטבוק של אייסר ואני מאוד מרוצה ממנו. היום התקנתי עליו את אובונטו 8.10, (תוך לא מעט תיסכולים) וזה רץ נפלא, אין צורך לרדת ל xubuntu, נכון לעכשיו נראה שהמשאבים יותר ממספקים את הצרכים של המערכת. עם זאת, השבועיים הללו שביליתי עם חלונות XP הציפו כמה הרהורים שעלו למעשה עם כל אחד מהלפטופים שלי (והיו לי שלושה לפני).

מחיצת התקנה.

הנפח המוצהר של הכונן הוא 120 GB, זה כמובן קצת פחות כי כבר למדנו שמרמים אותנו במכפלות, אבל יש עוד 6 ג'יגה שהלכו לאיבוד, או למעשה הוסתרו מאיתנו. שהרי למה לסבך את הלקוח עם תקליטורי התקנות אם אפשר להלאים מהכונן שלו נתח מכובד ולהחביא שם את כל הקבצים הדרושים להתקנה מחודשת? מבין שלושת הלפטופים שהיו לי, רק אחד עבר התקנה מחודשת וגם זה כאשר אחרי שלוש שנים כבר הצטבר עליו כל כך הרבה זבל עד שכל פעולה לקחה שנה. האם בשביל המקרה הכל כך לא סביר שבו המשתמש ירצה להתקין מחדש את מערכת ההפעלה צריך לקחת לו שטחים מהכונן? אז נכון, 120GB זה הרבה נפח, ואלו כבר אינם הימים הקריטיים של כוננים בני 20-40GB, אבל ברגע שמתחילים לחלק את הכונן (למשל, כדי להתקין לינוקס במקביל) זה מתחיל להיות בעייתי.
אומנם, במקרה שבו רוצים לשחזר את המחשב למצבו הראשוני זה מאוד מקל על העבודה, וחוסך הרבה מאוד זמן, ועדיין, רוב הלקוחות לא יעשו פעולה שכזו בעצמם ואלה שכן, קרוב לוודאי שהיו מסתדרים גם עם GHOST.

חלוקה למחיצות
ב fat16 גודל מקסימלי למחיצה היה 2GB כך שנאלצנו לחלק דיסקים גדולים. זו לא הייתה בעיה גדולה שכן דיסקים גדולים הופיעו פחות או יותר ביחד עם חלונות 98 שכבר תמכה ב fat32 שאיפשר נפח מחיצה בלתי מוגבלת (האמת היא, שחלונות לא מאפשרת לפרמט מחיצה שהגודל שלה הוא יותר מ 32GB כ fat32, אתם מוזמנים לנסות) ועדיין, ההמלצות היו לחלק את הכוננים הקשיחים למחיצות. כשהגיעה XP עם מחיצות ה ntfs, כבר די ירדו מהנושא הזה של החלוקה. בין אם היה מדובר בדיסק של 80GB או 320GB בד"כ הכל היה מפורמט כמחיצה אחת. למעשה, זה גם די הסתדר לנו עם כמויות המדיה שנשאבו אל תוך הכונן הקשיח מהרשת – בשביל המורידים הסדרתיים, מחיצות של 20GB הפכו להיות קטנות מדי ולא רלוונטיות.
לחלונות XP יש את מנהל הכוננים שמאפשר לפרמט אותם, להתקין ולמחוק מחיצות וכן הלאה. על הפעולה הכי טרוויאלית – שינוי גודל מחיצה, לא חשבו ברדמונד. יש לכם מחיצה בגודל של 30 ג'יגה ואתם רוצים להגדיל אותה על חשבון שטח פנוי בדיסק? אין שום בעיה, בטלו את המחיצה הקיימת וצרו מחיצה חדשה. התוכן ילך לאיבוד כמובן במהלך שינוי הגודל וכמובן שאי אפשר לעשות את זה עם המחיצה עליה מותקנת מערכת ההפעלה. זה נכון אגב גם לגבי הפעולה ההפוכה – אי אפשר להקטין מחיצה קיימת. partition magic עושה יופי של עבודה בקטע הזה, אבל היא עולה כסף. לא שיש לי בעיה עם לשלם על תוכנות, אבל בשביל הפעם בכמה שנים טובות שאני מנסה לשנות גודל מחיצה זה קצת מוגזם.
בקיצור, צרו מחיצה של 40GB, תתקינו עליה את מערכת ההפעלה ותנו לי להחליט מה אני עושה בשאר השטח.

תוכנות צ'ופר
ולהלן מקבץ התוכנות שהגיעו כבר מותקנות על הנטבוק שלי:
– אופיס 2007 (בגירסת התנסות ל 60 יום)
– מקאפי סקיוריטי סנטר – בגירסת התנסות ל 60 יום + טולבר
– Yahoo toolbarעם ההדלקה אגב, מתחיל מסע ייסורים מעצבן,
– תוכנת winDvd
– תוכנת שיחזור של acer

אז באמת תודה שהתקנתם לי אופיס 2007 בגירסת התנסות על הנטבוק, כי הרי אין לו כונן CD ולכן לא הייתי יכול לבצע התקנה מהעותק שכבר יש לי בבית. האם קוד ההפעלה יעבוד? כמובן שלא, אצלי בבית יש מהדורת סטודנט ואין לי שמץ של מושג מה התקינו לי על המחשב. לא שזה משנה יותר מדי, כי אופיס 2007 קצת כבד מדי בשביל הנטבוק הזה ובכלל, מי אמר שאני רוצה אופיס 2007? מה זה משנה, העיקר שהתקינו, מקסימום נסיר.

ואם מהאופיס אפשר להתעלם ע"י מחיקת האיקונים והתקנה של אופן אופיס, הרי שמקאפי לא יתנו את השקט המבוקש בשום פנים ואופן. זה מתחיל עם סרגל הכלים שלהם שנדחף לדפדפן ומתערב בתוכן הגלישה. איך? ניסיון חיפוש בגוגל למשל יגרום לכך שהתוכנה תבדוק את כל הלינקים בעמוד ותסמן V ירוק לידם כדי לציין בפני שהלינק בטוח. אפילו כשהתקנתי את השוא"ש, הטולבר של מקאפי הצליח להשתחל פנימה. איזה יופי, כדי להילחם בדברים לא רצויים שנכנסים לי למחשב ועושים בו כבשלהם התקינו לי החברה הטובים באייסר תוכנה שעושה בדיוק את זה.
אם זה לא מספיק אגב, שניה אחרי שעולה ה XP קופץ לו פופאפון קטן שמציע לי לרשום את עצמי אצל מקאפי. יש שתי אפשרויות – אני רוצה עכשיו או אני רוצה אחר כך. אני לא רוצה? אין דבר כזה, אפילו X כדי לסגור את החלונית אין. ובגלל שתמיד תבחר ב"תזכיר לי אחר כך", התוכנה תדאג לנדנד לך כל פעם מחדש שצריך להרשם.
מי שהחליט שלא להרשם יזכה בהודעה על כך שהמערכת שלו לא מוגנת כי לא הותקנו העידכונים האחרונים. ניסיון להריץ עדכון מקפיץ חזרה את הודעת הצריכים להרשם, ניסיון להרשם מזכיר שצריך חיבור לרשת ומקפיץ הודעת האם אתה רוצה שנסמוך על החיבור הנוכחי?
עם כל הברברת הזו, פלא שאני מעדיף את הגירסה החינמית של AVG? רק עכשיו לך תסיר אנטיוירוס ותתפלל שהם לא השאירו שום ג'אנק במערכת שימנע התקנה של מוצר מתחרה. כאן זה היה מקאפי, אבל העיקרון דומה בכל הלפטופים שהיו לי, זה בכלל היה נורא כשקיבלתי פיתרון ענק וזולל משאבים של נורטון על הכונן.

אני לא ארחיב יותר מדי לגבי הטולבר של יאהוו, אין לי מושג למה בחרו להתקין לי דווקא אותו ולא את הטולבר של live או של גוגל, ואני בכלל שונא טולברים. המזל הוא שברגע שהסרתי את ה V הטולבר הזה נעלם ולא קפץ מחדש בפעם הבאה שפתחתי את הדפדפן (בניגוד לטוולבר של מקאפי שמחזיר את עצמו מהמתים כל פעם).

ואם כל הטענות הללו היו הקצפת, הנה בא הדובדבן, על המערכת מותקנת תוכנת winDVD – תוכנה לצפיה בסרטי DVD שיכולה להפוך את האייסר מסתם נטבוק קטן לנגן DVD נייד לעת מצוא. הכל טוב ויפה, חבל רק שהנטבוק לא מגיע עם כונן DVD כך שהרלוונטיות של התוכנה הזו די שואפת לאפס.

אני כן מצליח להבין את מהות תוכנת השיחזור של אייסר, היא נועדה למקרה שבו הצלחתי להיפטר מהמקאפי, להסיר את האופיס, לזרוק את הטולבר של יאהוו ולהתקין נגן וידאו נורמלי ואז אני אחליט שאני רוצה לחזור בי ולהתקין את התוכנות הללו מחדש.
חבל שלא פשוט הכינו את החבילות ויצרו תוכנה שתציע למשתמשים התקנה של תוכנות צ'ופר במקום להחליט בשבילם מה הם רוצים, זה היה חוסך לא מעט עבודה.

כמובן שאני שופך פה את חמתי על אייסר, אבל ראיתי את זה קורה במחשבים של IBM, HP, טושיבה, LG ועוד טובים ואחרים – אף יצרן לא מספק לך דיסק התקנה נורמאלי של XP ביחד עם דיסק דרייברים, כולם דוחפים לך זבל לכונן, וכדאי שתתמודד.

אז התמודדתי, הקטנתי את המחיצה של חלונות והתקנתי את אובונטו, נכון, גם שם התעצבנתי על שלל דברים (כמו למשל שגירסת האופן אופיס היא 2.4 ולא 3), אבל לפחות שם הרבה יותר קל להסיר ולהתקין תוכנות חדשות. איזה מזל שדיסק ההתקנה של אובונטו מגיע גם עם כלי שיודע להקטין מחיצות ולא רק למחוק אותן.