הפיירפוקס החדש די עיצבן אותי בהתחלה, לא בגלל שהוא לא היה מוצלח אלא בגלל שאני ניסיתי להתחכם ובסוף מצאתי את עצמי מתקין מחדש את אובונטו (מנצל הזדמנות לשידרוג חומרה וגירסה, אבל עדיין). עם זאת, לאחר המעבר, מצאתי את עצמי נקשר ליותר ויותר פונקציות ודי מתעצבן כשאני לא מצליח למצוא אותן בדפדפנים אחרים.
אז הנה המקבץ הקטן והאישי של הפונקציות שהתחבבו עלי ביותר, אתם מוזמנים להוסיף.
יכולות הגרור והשלך.
מדי פעם יוצא לי להגיב אי שם ברחבי האינטרנט, ולפעמים, אני גם רואה לנכון צורך לצטט חלק מהטקסט אליו אני מתיחס. עד עכשיו הייתי צריך לסמן את הטקסט ולבצע העתק + הדבק כדי לקבל את הטקסט בתיבת הכתיבה. לא עוד, בשוא"ש 3 מספיק לסמן את הטקסט ולגרור אותו אל כל תיבת כתיבה זמינה כדי שהוא יודבק במקום הרצוי.
אבל יותר מזה, אם מדובר באובייקט שמוגדרת לו גם פעילות כגון Hover, אין צורך אפילו לסמן את הטקסט, רק לגרור את האובייקט ולהשליך למקום הראוי.
עוד?
גרירה של תמונה אל תוך שדה טקסט תיתן את הכתובת של התמונה, לינק יספק את הקישור וכיוצ"ב.
אבל זה לא נגמר כאן. גרירה של אחד מהפריטים הללו אל תוך עורך טקסט עשיר (Wysiwyg) פשוט יעתיק את האובייקט כמות שהוא אל תוך ממשק העריכה.
היכולת הזו הייתה קיימת גם בגירסה הקודמת, אבל משום מה היא הרבה יותר אינטואיטיבית בגירסה הנוכחית אם כי אני מניח שזה די תלוי מערכת הפעלה. כרגע אני על חלונות XP ולמרות שזה קורה לא רואים שזה קורה. בלינוקס לעומת זאת, ממש רואים את הגוש הנבחר נגרר לאורך המסך.
ביטול סיגנונות עיצוב
בהתחלה חשבתי לעצמי שזו אשמת הלינוקס שכתבות ב Ynet ובכלכליסט נראות נורא. אחר כך חשבתי שזו בכלל אשמתי שלא טרחתי להתקין את הפונטים של חלונות. בסוף, הגעתי לתובנה שזו לא אשמתי אלא אשמת האתרים שלא טרחו לבדוק שהפונטים שלהם נראים טוב בכל סביבה . בכל מקרה, תחת תפריט View ישנו תת תפריט Page Style שמאפשר לטעון את העמוד ללא קובץ ה Css. מדהים עד כמה התגלית הזו כל כך משמחת אותי בכל פעם שאני טוען כתבה עם פונטים קטנים מדי. אם פעם הייתי מתחיל לשחק עם גודל העמוד (ctrl ביחד עם גלילה בעכבר) עכשיו אני פשוט מבטל את הסטייל והכל נראה נורמאלי.
סרגל הכתובות החכם
בעבר שורות הכתובת ידעו לכל היותר להתעלם מתחיליות נפוצות כגון www או http. זה אומר שאם הקלדתם nana או www.nana בכל מקרה הגעתם אל נענע. הסרגל החדש והמתוחכם יודע לזהות אותיות גם לפי כותרות של עמודים (title). הווה אומר שאם קראתם כתבה על סלולר ותתחילו לכתוב "סלולר" בשורת הכתובת תקבלו את הכתבות המתאימות.
סימניות חכמות.
בשורת הסימניות של פיירפוקס הצטרפה לה תיקיה חכמה שנקראת Most Visited שמכילה את הלינקים הנפוצים ביותר שהמשתמש נוטה לבקר בהם. אל רוב אתרי התוכן האהובים עלי אני מגיע בעזרת הקלדה, מנגנוני ההשלמה האוטומטיים יודעים לזהות את שם האתר לרוב אחרי 2-3 אותיות. מחד, זו סיבה מספיק טובה כדי לא להכניס את האתרים הללו לרשימת הסימניות, מאידך בהתחשב בתנוחת הישיבה שבה אני גולש לפעמים להגיע לאותיות זה די מעצבן. התיקיה הזו באה בטוב.
זכירת סיסמא
בגירסאות קודמות ובדפדפנים אחרים, בכל התחברות לאתר היה קופץ לו פופאפון קטן ששואל – האם לזכור את הסיסמא. ניהול סיסמאות ע"י הדפדפן זה כלי מאוד נוח, אבל מה קורה כשמנסים להתחבר לאתר שלא ממש זוכרים את הסיסמא שלו? יתר על כן, מה קורה אם בגלל חוסר תשומת לב הקלדתם סיסמא שגויה על גבי הסיסמא הנכונה? במקרה הזה הסיסמא הנכונה תאבד בגלל שהסיסמא השגויה תיזכר ע"י הדפדפן. והנה בשוא"ש השלישי הגישה היא הפוכה, הדפדפן מאפשר לזכור את הסיסמא אחרי ההתחברות, כלומר רק לאחר שהמשתמש נוכח לדעת שהסיסמא שהקליד אכן נכונה.
אגב, הערה נכונה של אייל שחר, במקרה של שימוש במנגנון זכירת הסיסמאות, במיוחד אם מדובר במחשב שיש לאחרים גישה אליו, רצוי וכדאי להגדיר את ה Master Password שימנע ממשתמשים להתחבר אל שירותים שלכם או לגנוב את רשימת הסיסמאות.
חוץ מזה
חוץ מכל אלה, הוא גם ממש ממש מהיר, וממש ידידותי למשאבי המערכת. עם זאת יש לו כל מיני בעיות כמו הדרך שבה הוא מציג תמונות בנענע הנוכחית (נפתר בחדשה) או שכבת הפירסום הצפה המעצבנת של Ynet. אבל חוץ מזה – הוא באמת דפדפן נהדר.
עוד לא הורדתם?
רוצים להריץ במקביל גם את 2 וגם את 3?
כתיבת תגובה