מחובר, בטח שמחובר, האינטרנט, הרשת, הסייבר ספייס, The World Wide Web – הכי מחובר. יש לך ים של בלוגים, כרטיסים ברשתות חברתיות, מסרים מיידיים. 120 קוראים קבועים, 70 קוראים מזדמנים ו 50 מנויים ב RSS. יש לך אלבום תמונות משותף, הכל ממויין בתגיות ובסטים. יש תגובות, חברים ומשפחה. אימיול? כבר שכחת מה זה, יש לך חשבון בפנדורה וחשבון בלאסט.אף.אם שכל אחד רואה. כולם יודעים עליך הכל, כולם חברים שלך, משפחה שלך, מקושרים אליך. לגלוש? לגלוש זה כל כך 2003 אתה כבר לא גולש, הכל מגיע אליך.
מחובר? בטח שמחובר.
ועל כל זה מרחפת לה רוח האג'אקס הקדושה של דת ה Web 2.0. פופאפים? זה רק בשביל ספאמרים לנו יש בועיות מידע. תייג, מיין, דרג, סדר, גרור, השלך. לא מספיק לך? בוא ותבנה לך צנרת שלמה רק כדי לנקז את כל ביוב ה 2.0 אליך למחשב בלחיצת כפתור.
מחובר? כל העולם אצלך במחשב.
ואז, יום אחד אתה הולך ברחוב עם האוזניות שלך תקועות עמוק בתוך הגולגולת, מפוצצות את המוח שלך בפלייליסט האישי שלך, זה שאתה בנית עבור עצמך. כשלפתע מתנגש בך בחור מבולבל. גם לו יש את האוזניות שלו, גם לו יש את הפלייליסט שלו. אולי אתם מאזינים לאותו שיר, אולי הפלייליסט שלכם זהים לחלוטין, אבל הם לא. הם אישיים, בודדים, מנותקים – רק שלי, רק שלך, רק שלו. הכוכבים היחידים שיכולים להופיע במפגש הזה הם כאלה של הסרטים המצויירים, אלו שהקרטונז רואים אחרי שהם מגלים שהאור בקצה המנהרה היה לא יותר מאשר הרכבת שבאה ממול. אותה פגישה מקרית באמצע הרחוב לא תניב חבר חדש ולא תקרב אותך אל רשימת החברים שלו.
פתאום אתה מבין, שכל החיבוריות הזו היא לא יותר מסוג של אשליה. וקרן שהוסיפה אתכם רק אתמול לרשימת החברים שלה באתר לא באמת חברה שלכם. היא לא תבוא למסיבת היומולדת שלך, מן הסתם גם לא תטרח להזמין אותה. למסיבה שלך, אתה תזמין את החברים האמיתיים שלך, אלו שאתה מכיר מהצבא / עבודה / שכונה / לימודים. חברים שהמשמעות ללבקר אותם לא כוללת מעבר על רשימת הפוסטים האחרונים שלהם והכנסה של איזו תגובה או שתיים. פתאום מדובר על אנשים בגובה עיניים, שיושבים מסביב לכוס הבירה ומדברים.
כשאתה חוזר הביתה עומד לידך ברמזור הערס השכונתי עם סובארו הפשע השחורה. הסובארו עלתה לו 8000 שקלים, ואילו המערכת סאונד עלתה 15000. 23K שקל בשביל סט רמקולים על גלגים שכל מה שהם יכולים לעשות זה להשמיע בשיא הווליום את האחרון של מושיק עפיה, או יוסי עדן ככה שכל הרחוב ישמע. פתאום אתה קולט שכל המהומה הזו של הווב 2.0 זה לא יותר מאשר הערס ההוא בסובארו פשע – זה לא משנה מה התוכן שלך, זה רק תלוי כמה אנשים מסביב שומעים אותו.
פעם, בשביל להיות אתר מצליח היית צריך להשקיע בתוכן. ההשקעה הזו הייתה משתלמת כי היא הייתה מביאה לך גולשים. את המספרים הללו של הגולשים היית מגלה למפרסמים שהיו מוכנים לשלם לך לפי ראש. החשבון היה מאוד פשוט – אם תשקיע בתוכן שלך תרוויח יותר.
היום, בשביל להיות אתר מצליח אתה צריך להשקיע בתשתית. ההשקעה הזו משתלמת כי היא מביאה לך משתמשים, שמייצרים את התוכן, שמביא לך עוד משתמשים שמביאים עוד תוכן. לפני שאתה מבין מה קורה פה יש לך מפלצת תוכן שצומחת בצורה אקספוננציאלית. על זה אתה מכניס פירסומות, מקבל כסף בשביל הקליק וכל מה שאתה צריך לעשות זה רק להמשיך ולתחזק את הקוד. הכסף, כבר יגיע לבנק. אם תרצה, תמיד תוכל להציע תוכנית תגמולים למשתמשים שלך, קצת יח"ץ וזה רק יביא עוד משתמשים.
כתיבת תגובה