בספטמבר של 2003 ניגש בחור אמריקאי בשם קייסי אל סניף האפלסטור במנהטן עם נגן האיפוד (דור ראשון) שלו. הבעיה של קייסי הייתה שהסוללה, אחרי טעינה, לא הצליחה להחזיק מעמד יותר משעה. הבעלים של כל נגן אחר פשוט היה מחליף את הסוללה בשלב הזה, אבל קייסי, שלא רצה לאבד את האחריות על האיפוד שלו נאלץ לגשת אל מרכז השירות בהנחה ששם יטפלו בבעיה שלו.
אולי במקום לבזבז כסף וזמן על החלפת סוללה, שאלו אותו נציגי אפל, פשוט תקנה את הדגם החדש יותר? קייסי, שלא ראה שום סיבה למה הוא צריך להיפטר מנגן בן שנה וחצי נתן להם בתמורה את קמפיין ipod dirty secret בו, מלבד סירטון המתעד את השיחה עם נציג אפל, הסתובב קייסי ביחד עם אחיו וריסס על כל הפוסטרים של אפל כיתוב בסיגנון – הסוללה של האיפוד אינה ברת החלפה ומחזיקה מעמד רק 18 חודשים.

הקמפיין הזה תפס תאוצה מהר מאוד ובתוך זמן קצר מאז שהעיתונאות האמריקאית התחילה לסקר את הנושא שינתה אפל את מדיניות החלפת הסוללה לאיפודים והציעה החלפת סוללה בעבור 99$. כן, המדיניות הקודמת הייתה שאפל לא מחליפה סוללה למכשירים שלה אלא במקום זה ממליצה למשתמש לרכוש מכשיר חדש.

לפני קצת יותר משנה, פירסמה אפל את תג המחיר הזה בשנית – עבור החלפה של סוללה למכשירי האיפאד – אגב החלפת סוללה, מדובר בלשלוח את המכשיר שלכם לחו"ל ולקבל במקומו אחד חדש. זה מצוין כשידרוג ב 100$, אבל באמת? אפילו אפל לא מחליפה את הסוללות?

אבל אנחנו בעלי זיכרון קצר ואפילו עם גוגל לקח לי כ 20 דקות עד שהצלחתי להיזכר במספיק פרטים מהסיפור ולאתר אותו. 8 שנים עברו מאז, אבל כשאסף שגיא העיז להגיד משהו לגבי סוללה לאיפון התגובות לעגו לו ולבעלי כל שאר המכשירים שאינם איפון. בראש של המומרים במכשירים שאינם איפון הסוללה אף פעם לא מחזיקה מעמד ולכן הם צריכים להסתובב ביחד עם סוללה רזרבית. בנוסף, התריעו הפאנבויז, סוללה ברת החלפה זה מסוכן, הרי אם המכשיר יפול על הריצפה, הסוללה יכולה ליפול וללכת לאיבוד. אז עד כמה הזיכרון שלנו קצר? שלי החזיק בקושי 8 שנים לאחור, אבל בעלי איפון שכחו שלפני שהאיפון הגיע לשוק כל המכשירים היו בעלי סוללה ברת החלפה וכך גם המצב כיום – איפון הוא המכשיר היחיד שבו, אם תזדקקו להחליף סוללה אתם תקועים. אבל בראש הזה, של מומרי האיפון, טלפון מסורס עדיף על טלפון פתוח.

הסוללה היא כמובן לא המחלה, היא רק תסמין אחד שלה – הגן הסגור של אפל. אפל לא חושבת שאם רכשתם מכשיר אזי הוא שלכם. עבור אפל ברגע שרכשתם מוצר של אפל אתם בבעלותה ואפל תגיד לכם מה מותר לכם לעשות איך, מתי ועם מה. נכון, אנחנו מקבלים את זה לא רק מאפל, נסו למשל לשלוף את הסרטים שהקלטתם מתוך היס מקס או ההוט מג'יק ותגלו שאתם לא יכולים, יתרה מזאת, אם תסיימו את המנוי תגלו שאתם לא יכולים לגשת לתוכן אותו הקלטתם. זו כמובן לא הדוגמא היחידה אבל הרעיון עבר.

בדומה לאיפון, מכשירי אנדרואיד מגיעים כשיכולת ההתקנה שלהם מוגבלת להתקנת תוכנות מהמרקט של גוגל בלבד. בניגוד לאיפון, תחת ההגדרות של המכשיר יכול המשתמש להחליט שהוא מעוניין להתקין אפליקציות גם ממקורות חיצוניים.
היכולת הזו עוררה מספר חנויות אפליקציות חלופיות. חלקן, מחזיקות תוכנות פיראטיות, חלקן האחר פשוט משמשות כאינדקס טוב יותר מאשר המרקט של גוגל (אך את ההורדה מבצעות מהמרקט) וחלקן, כמו החנות של אמאזון מציעה שוק חלופי עם מודל מכירות והפצה שונה.
המרקט של אמאזון למשל, לא יכול להתקיים על האיפון לא בגלל שאין לו ביקוש, אלא בגלל שחברת אפל לא מעוניינת להפסיד את העמלה השמנה שהם גוזרים מהמפתחים. באותה המידה, כאשר אמאזון איפשרה למשתמשי האיפאד לרכוש ספרים ישירות דרך אפליקציית הקינדל שלהם, שינתה אפל את תנאי השימוש שלה כך שהמכירה חייבת להתבצע דרך ישום של אפל, כולל העברת מעשר לאפל כמובן. אפל כמובן נאלצה לחזור בה ברגע שאתרים התחילו לייצר אפליקציות ווב ובכך להגחיך את התנאי המטופש הלז.
מרקט שכזה היה יכול לאפשר למפתחים שהאפליקציות שלהם נדחו על ידי אפל למכור את התוכן שלהם במרקט חלופי. במקום זה, אתם צריכים לפרוץ את האיפון שלכם ולהתקין את סידיה – הלו היא תוכנת מרקט חלופית שמאפשרת מכירה של אפליקציות דחויות (או הורדה של פרוצות). במקום שבו יש דרישה יקומו תחליפים, אבל מדוע המשתמש צריך לעמוד בפני בחירה – מרקט חלופי או אחריות. וכן, בטח יבואו פה פאנבויז ויסבירו לי שמרקט חלופי זה רע, זה מסוכן, יש שם וירוסים – אבל זה קישקוש. ראשית, כי לרובם ככולם מותקנת סידיה על המכשיר, ושנית, ברגע שיש שוק מוסדר שכן עובר ביקורת הסבירות לווירוסים קטנה.

וגם אם פרצתם את המכשיר שלכם והתקנתם סידיה, הגיעה אפל, הוציאה שידרוג למכשיר והנה כל אותם אנשים שעסוקים בלהסביר לי כל היום מדוע הטלפון שלהם הרבה יותר טוב משלי עסוקים בלשרוץ בפורומי האיפון השונים ולשאול מה קורה עם הפריצה הבאה כי הם לא יכולים לשדרג או גרוע מזה, הם ניסו לשדרג והמכשיר ננעל ועכשיו יש להם על השולחן בלוק ב 4000 שקלים.

כן, אין ספק שאפל היא חדשנית ומובילה. אין ספק שההמצאות של אפל מכוונות את השוק בין אם מדובר באיפון או בחלונות 2.0 אבל העיניין הוא לא הטלפון, הוא אף פעם לא היה. סטיב לא טיפש, השיקולים שלו הם לא איך לייצר את הטלפון הכי טוב בעולם, אלא איך לייצר את מסחטת הכספים הטובה ביותר בעולם. ובשביל לייצר מסחטת כספים, אתם צריכים לוודא שאתם מחסלים את התחרות בשוק. במשך שנים מיחלים האיפוניסטים לחריץ SD במכשיר שלהם. כמובן, שהם לעולם לא יודו בזה בקול רם ואפילו יעזו ללעוג לבעלי מכשירים אחרים על "שיטת האיכסון הפרימיטיבית" אבל הם רוצים.
הם לא רוצים את ה SD כי זה יתן להם יותר מקום, בחייכם, בין אם יש לכם 16 ג'יגה או 64 זה לא שחסר לכם מקום באיפון. היתרון ב SD הוא היותו צורת העברה אלטרנטיבית אידיאלית בין מדיות. הוא מאפשר לי להוציא קבצים מהאנדרואיד שלי ולהעביר אותם אל המכשיר שלכם מבלי שתצטרכו לעבור דרך איטיונז למשל. מהסיבה הזו בדיוק אגב, לעולם לא יהיה חריץ SD באיפון, שכן ברגע שזה יקרה, האיפוניסטים עוד עלולים, רחמנא לצלן, עוד לדרוש אפשרות לנגן קבצי mp3 מכרטיס הזיכרון.
במקום כרטיס זיכרון נשלף, תקבלו מסטיב, בגירסה החמישית של מערכת ההפעלה את היכולת לרכוש מחדש את השירים שלכם בעבור 25$ לשנה – מסחטת כספים כבר אמרתי?

ואם כבר מדברים על שירות הענן המהולל של אפל, אני רק רוצה לציין במאמר מוסגר שהיום, כשניסיתי להתחבר לחשבון ענן שלי באמזון גיליתי שהשירות נעול לתושבי ארה"ב בלבד. למה? כי בעוד שלאמזון יש זכויות מכירה על השירים בארה"ב אין לה אפשרות למכור אותם (ככל הנראה) מחוץ לה בגלל הסכמי הפצה. אני לא יודע מה יקרה עם הענן של אפל, אבל יש לי חשש כבד (ובהחלט סביר) שהשירות הזה, בדומה לשירות של אמזון, ינעל את רוב העולם, לפחות בהתחלה, בחוץ. ההבדל הוא, שבעוד שאמזון היא ספק אחד מני רבים במכשירי אנדרואיד, הרי שבאפל אין לכם באמת אפשרויות אחרות.