זה לקח כמה ימים, אבל חיפה חזרה לה לשיגרה. אתמול בבוקר, הכבישים כבר התמלאו ברכבים. האוטובוסים נוסעים כאילו אין סכנת קטיושות ואפילו השליח של העיתון שבדיוק הגיע בזמן האזעקה היום לפנות בוקר לא ממש היסס לעלות שוב על הקטנוע שלו ולהמשיך עם חלוקת העיתונים.
אתמול בצהריים התברר לנו שאין ממש מה לאכול בבית וכך יצאנו אני וזוגתי לאיזור המסחרי בקריית אליעזר על מנת לערוך קניות. הסופר היה פתוח כרגיל, כך גם הירקן ובית המרקחת. הסימן היחידי למלחמה היה שלט על מכשיר החישבנק המכריז שאין להפקיד צ'קים בגלל המצב. אפילו הסירנות שהתחילו לילל במהלך הקניות לא ממש ריגשו את באי הסביבה אשר צעדו להם באדישות רבה אל המרחב המוגן – בעיקר בשביל הסמליות, שכן לא הייתה להם שום בעיה לעמוד בפיתחו.
בכלל, המפגשים הללו במרחב המוגן של הבנין הפכו למעין מפגש משעשע. מנסים לנחש מתי יכבו את הצופרים, כמה נפילות יהיו וכמובן – מתי תהייה ההשכמה מחר בבוקר.
בערב יצאנו לטיול קצר בשכונה, תנועת הרכבים עדיין לא עמוסה כבעבר אבל עדיין הכבישים שורצים והעסקים פתוחים עד מאוחר. הטיול הסתיים למרגלות הגנים הבאהיים והתנקז כפי שניתן לנחש אל הפטוש. בניגוד לימים הקודמים בהם בית הקפה הזה היה היחיד שפתוח, הרי שהפעם ניתן היה לראות בתי קפה נוספים פתוחים ברחבי הרחוב, ואפילו קהל קליינטים לא קטן.
היום בערב, יספר שבוע לנפילת הקטיושות הראשונות בחיפה. שבוע לאחר מכן ונראה כאילו העיר התרגלה, הסתגלה והמשיכה הלאה. יש צפירה? נו אז מה, עוצרים לרגע, סופרים את הבומים וממשיכים הלאה.
ובקשה קטנה לנסראללה.
גם אני הייתי מפקד בצבא, ואני יודע שזה בעייתי קטע של השכמות של חיילים ומסדרי בוקר ובטח היה לך כאב ראש רציני היום בבוקר כי בטח רצית שהם יהיו כבר בעמדות ב 5:00 בבוקר וזה אומר שהם היו צריכים לקום כבר ב 4:00 לפחות. אבל, בחיאת איש, תיסגר על עצמך, אין לי בעיה עם לקום בבוקר, אתה אפילו חוסך לי לכוון שעון מעורר, אבל בוא נסגור על שעה קבועה ותעמוד בה. השכמה ב 7:00 נשמעת לי מצויין, מה אתה אומר?
כתיבת תגובה