כשיוצאים מתחנת רכבת השלום אל הרחוב הראשי, אי אפשר שלא להיתקל בנהגי המוניות החאפרים שעומדים בחוץ ורבים על כל לקוח. הנהגים הללו ילכו מכות ביניהם על הזכות להסיע לקוח, ויריבו אחר כך שוב כשיגלו שלא מתאימה להם הנסיעה כי הדרך קצרה מדי / פקוקה מדי / סתם לא בא להם. הנהגים הללו יסרבו להפעיל מונה וינסו להפקיע את המחיר בצורה מוגזמת ואם אפשר גם לדחוף 2-3 נוסעים לרכב בנסיעה אחת הם יעשו את זה. הכל בשביל להגיע למקסימום רווח במינימום עבודה – והלקוח, בעיה שלו. זו בדיוק הייתה הסיבה שבגללה הפסקתי להשתמש במוניות בנקודה ההיא, הייתי מתקדם קצת ותופס מונית מהכביש, זה היה מעצבן אותם כל פעם אבל זו כבר בעיה שלהם ולא שלי.
היום יצא לי לרדת בתחנת תל אביב מרכז וכחום היום החלטתי לקחת מונית במקום ללכת ברגל ופתאום שמתי לב לדבר הבא:
שמו שימשיה, קצת סרט אדום ויצרו תור – הן של אנשים והן של מוניות. כבר אין מריבות, אין ויכוחים מי הגיע קודם. האנשים נכנסים לתור ומתקדמים לכיוון הסככה, המוניות נכנסות לתור ומתקדמות לכיוון הסככה והראשון בתור נכנס למונית הראשונה בתור. כשנכנסתי למונית הנהג שאל לאן והפעיל מונה. הוא לא התווכח, הוא לא ניסה לזרוק מחיר אלא פשוט הפעיל מונה. גם האנשים עמדו בתור, בלי לדחוף, בלי לקלל, בלי להתעצבן – לרגע חשבתי שאני במקום אחר לגמרי.
כתיבת תגובה