קטגוריות
אינטרנט

לחיות על הענן

לפני זמן מה ניסיתי לבדוק הפצת לינוקס כלשהי והיות ולא הצלחתי להסתדר עם להתקין אותה על מכונה ווירטואלית החלטתי להתקין אותה כמערכת הפעלה נוספת על המחשב. רצה המזל ובפעם הראשונה שניסיתי להתקין את המערכת קפץ החשמל בבית מה שגרר ניסיון התקנה נוסף. אך אויה, היות וחילקתי את המחיצות בצורה דומה והיות ושני הכוננים שלי היו WD בנפח 80 ג'יגה התבלבלתי בין הכוננים והתקנתי את המערכת הניסיונית על גבי המחיצות של המערכת הפעילה שלי תוך שאני מדגיש לתוכנת ההתקנה לפרמט את המחיצות ליתר ביטחון. בוודאי אתם יכולים לדמיין את הפאניקה שאחזה בי ברגע הראשון כשהבנתי שמחקתי את כל סיפריית המשתמש שלי עם כל המסמכים, התמונות ושאר המידע שצברתי שם. הפאניקה נמשכה בערך 5 דקות עד שנזכרתי שלא איבדתי בעצם כלום, כל הדברים שלי מפוזרים ברחבי הרשת – אני רק צריך לאסוף אותם.

כמה סביבות עבודה יש לכם? מלבד המחשב השולחני, יש לי לפטופ שיושב בדירה של ההורים שלי למקרה שאני אצלם וצריך לעבוד ונטבוק לנסיעות וללימודים. על כל אחד מהמחשבים מותקן חלונות ואובונטו – הווה אומר 6 סביבות עבודה וזה כמובן, אם לא סופרים את סביבות העבודה המותקנות כמחשבים ווירטואלים. על זה תוסיפו את המחשבים במעבדת המחשבים במכללה (כי ברור שאפשר לוותר על הרשת האלחוטית במעבדת המחשבים) ובימים שעבדתי במשרד, אזי גם המחשב המשרדי – עוד שתי סביבות עבודה לאוסף. היות והמעבר בין המחשבים הוא תכוף יחסית אצלי, אני מרבה להשתמש בשירותי ה"ענן" הפזורים ברשת – וכשהדברים פזורים ברשת הם נגישים מכל מקום – בהנחה כמובן שהרשת קיימת.

כמובן ששום דבר לא מהווה תחליף אמיתי לגיבוי פיזי וההיסטריה שפשתה ברחבי האינטרנט כשג'ימייל קרס לכמה שעות לא מזמן רק הוכיחה לנו עד כמה התלות בשירותי רשת עלולה להיות מסוכנת. כך ששמירה של כל המסמכים על גבי כונן קשיח נייד היא תמיד רעיון טוב.

גיבוי מועדפים וסיסמאות
xmarks הוא גילגול של foxmarks המצויין – תוסף לפיירפוקס המאפשר לסנכרן את הסימניות ואת הסיסמאות לאתרים אל מול השרת המרכזי. מורידים ומתקינים את התוסף, נרשמים לחשבון חינמי ומתחילים בתהליך הסינכרון. בסופו של דבר, כל המחשבים יכילו את אותן הסימניות כמו גם את שמות המשתמש והסיסמאות שלכם לאתרים (במקרה ותחליטו לסנכרן אותן). כמובן שלא הייתי מעיז להתקין דבר שכזה במחשב שיתופי כגון מעבדת מחשבים, אבל אם יש לכם גירסת FF ניידת על ה DOK שלכם, זה יכול להיות פיתרון נוח למדי.

עבור משתמשי חלונות, syncplicity הוא פיתרון מקיף, הדומה בעיקרון לשירות של xMarks רק שהוא מאפשר לסנכרן תיקיות. מתקינים את התוכנה, נרשמים לשירות ומגדירים את הספריות הנמצאות "תחת פיקוח" של התוכנה. כל הקבצים יסונכרנו אל מול השרת של החברה ולאחר מכן אל כל מחשב חלונאי עליו תתקינו את התוכנה. הפיתרון הזה מאפשר לכם לדאוג לכך שלא משנה על איזה מחשב תעבדו, התיקיות תמיד תהיינה בעלות תכולה זהה ותוכלו לגשת אל קובץ חדש שיצרתם על הלפטופ גם מהמחשב השולחני מבלי צורך לנייד אותו עם DOK או תיקיות משותפות.

חיבור box.net ככונן במחשב
חיבור box.net ככונן במחשב

כונן קשיח ווירטואלי
למי שמעוניין לאכסן את הקבצים שלו ברחבי הרשת יש לא מעט פתרונות כשלמעשה שלושת הפקטורים העיקריים הם – כמה אתם מוכנים לשלם, כמה נפח תקבלו, ועד כמה נוח להעלות לשם קבצים. לצורך הדוגמא, שירות ה skyDrive של מיקרוסופט מציע נפח איכסון עצום יחסית – של 25 ג'יגה, אבל בשביל להעלות אליו קבצים בצורה נוחה חייבים להשתמש בדפדפן אינטרנט אקספלורר – זו הדרך היחידה משתמשי דפדפנים אחרים יקבלו ממשק "עיון" המאפשר לבחור קובץ אחד – לא סיפור כשמנסים להעלות מספר קבצים קטן, אבל במספרים גדולים זה נעשה מסורבל. בשורה התחתונה, זה אולי פיתרון מצויין למי שעובד על חלונות, אבל משתמשי מק או לינוקס ימצאו את הפיתרון הזה גרוע למדי.
פיתרון אחר יכול לבוא על גבי חשבון הג'ימייל שיש לכל אחד מאיתנו בעזרת תוסף הפיירפוקס Gspace שמספק ממשק גישה בתוך הדפדפן ומאפשר להעלות ולהוריד קבצים בקלות ונוחות מהחשבון.
adrive מספקים שטח איכסון עצום יחסית לחשבון חינמי בגודל של 50 ג'יגה, אבל השירות האמיתי מתחיל כמובן בשירות הפרימיום שעולה כ 7$ לחודש. תמורת אותם 7$ תקבלו אפשרות גישה לכונן באמצעות ממשק webDav המאפשר, בסופו של דבר, לחבר את שטח האיכסון ככונן רשת במחשב שלכם ומכאן העבודה היא בדיוק כמו עם כל כונן אחר – גרירה והשלכה, יצירת ספריות, מחיקת קבצים וכן הלאה – המהירות כמובן תלויה באיכות החיבור לאינטרנט, אבל הנוחות היא אידיאלית.
מי שעדיין רוצה את הנוחות הזו אבל מוכן להסתפק בשטח איכסון קטן (או לחילופין לא אכפת לו לפתוח מספר חשבונות) יכול להרשם לתוכנית החינמית של box.net שמעניקה איכסון של 1 ג'יגה בלבד, אבל מעניקים את גישת ה webDav. על מנת להתחבר לכונן מתוך Ubuntu גשו אל Places–> connect to server ובחרו ב Custom location מהתפריט הנגלל והקלידו dav://box.net/dav תחת כתובת הקישור. לחיצה על התחברות תקפיץ חלון בקשת שם משתמש וסיסמא ולאחריו תאפשר גישה לכונן. (משום מה לא הצלחתי להתחבר תחת secureDav, אבל כן הצלחתי בדרך הזו, מוזמנים לנסות ולעדכן).

מי שמאכסן בדרימהוסט (שעכשיו יש להם מבצע של נפח איכסון ורוחב פס לא מוגבלים) נהנה משירות ה Files Forever שבו דרימהוסט מבטיחים לשמור על הקבצים שלכם לנצח גם אם תפסיקו לאכסן אצלהם. כמובן שכל זמן שהחשבון שלכם פעיל אפשר פשוט לגשת אליו בעזרת כל תוכנת FTP ולהעלות ולהוריד ממנו קבצים כאוות נפשכם.

מסמכים
גוגל דוקס, או זוהו הם שני שירותי רשת לעריכה של מסמכים, גליונות אלקטרונים ומצגות ובאמת מאפשרים גישה מכל מקום שבו יש חיבור לרשת. אבל, בסופו של יום תוכנת האופיס החביבה עליכם מכילה הרבה יותר פונקציות ומאפשרת לעשות הרבה יותר דברים – שלא לדבר על מהירות העבודה והימנעות ממצבים של דפדפן שקרס או קפא. בדיוק בשביל זה מגיע התוסף לאופן אופיס OpenOffice.org2GoogleDocs שעושה בדיוק מה שנדמה לכם שהוא עושה – מאפשר לגשת מאופן אופיס למסמכים שמאוכסנים בגוגל דוקס (וגם בזוהו) לערוך אותם ולהעלות אותם בחזרה אל השירות.
משתמשי חלונות שהתקינו את syncplicity ימצאו שם גם פונקציה המאפשרת לסנכרן בין תיקיית מסמכים בחלונות לגוגל דוקס.

תמונות
עד לא מזמן, שני שירותי התמונות הנפוצים ברשת הם פיקאסה ופליקר ולכל אחד הבעיות שלו. פיקאסה מגביל את נפח החשבון החינמי לג'יגה בעוד שפליקר מגביל את החשבון החינמי להעלאה של 100 מגה בחודש ולא מאפשר הצגה של יותר מ 200 תמונות אחרונות. מי שרוצה נפחים גדולים יותר יאלץ לפתוח את הארנק או להשתמש באחד משירותי איכסון הרשת שאוזכרו קודם לכן.
העליה המטורפת של פייסבוק הפכה אותו מהר מאוד לשירות התמונות המוביל – אין הגבלת נפח, אין הגבלה חודשית – תעלה ככל האפשר. אפילו הגבלת ה 60 תמונות לאלבום שהייתה קיימת בעבר בוטלה ועכשיו ניתן ליצור אלבומים גדולים בהרבה.

דסקטופ ווירטואלי
בשנים האחרונות התחיל לצוץ טרנד מעניין – סביבות מחשוב ווירטואליות הנגישות דרך ממשק ווב. כזו למשל היא ghost, שיתוף פעולה ישראלי פלשתינאי באם זכרוני אינו מטעה אותי, המספק שולחן עבודה מלא כמו גם שטח איכסון לקבצי המשתמש. מלבד גוסט יש עוד מספר שירותים דומים, חלקם טובים יותר וחלקם פחות – כשמאחורי כולם רעיון אחד משותף – לא משנה על איזה מחשב אתה עובד או על איזו מערכת הפעלה אתה עובד – אם יש לך דפדפן וחיבור לאינטרנט אתה יכול לעבוד בסביבת העבודה המוכרת לך מבלי להסתבך בבעיות תאימות, חומרה או הרשאות.

גוגל gears
שירותי האופלייין של גוגל המשתמשים בבתוסף הgears נמצאים פה כבר תקופה יחסית ארוכה ומכסים את שירות הלוח שנה, המסמכים, קורא ה RSS וכמובן שגם את שירות המייל. ועם זאת, אני מניח שאם מישהו יבדוק את מספר ההורדות של gears אל מול לוח השנה הוא ימצא פיק בתאריך ה 24.02.09, היום שבו שירות הג'ימייל קרס ואנשים הבינו עד כמה הם תלויים בקבצים המצויים על השרתים של גוגל. זו דווקא דוגמא קצת הפוכה שכן בניגוד לרוב הפוסט הזה שמדבר על איך לשמור את התוכן שלנו ברשת, מנגנון ה gears מספק לנו דרך לשמור את הרשת על המחשב. עם זאת, הקריסה ההיא של ג'ימייל היווה יופי של תיזכורת עבורנו לחשיבות של שמירת גיבוי על עותק קשיח בהישג יד.

בשורה התחתונה
אני זוכר את המחשב הראשון שהיה לי, מחשב XT עם 4 גווני ירוק ודיסקטי הפלופי 5.25" שהיינו חייבים לשמור בקופסה קשיחה כדי שלא יתקמטו ויהרסו. אחריו הגיע 286 משוכלל עם מסך סופר VGA 14" וכונן קשיח של 40 מגה. אני זוכר איך היינו מעבירים משחקים בין בית לבית כשהם מכווצים בעזרת ARJ – תוכנת הכיווץ המצויינת שידעה לחלק את הארכיון כך שישב על כונני ה 1.44 מגה. אני זוכר איך לא יצאתי לבלות בסילבסטר של שנת 2000 כי אמא שלי הייתה בדיוק בשלבי סיום כתיבת הדוקטורט שלה והפחד שלה שהמחשב ימות בגלל הבאג אלפיים המפורסם גרם לה "לקרקע" אותי באותו היום. נפחי האיכסון גדלו בצורה מטורפת, הדיסקטים נטשו את מקומם לטובת התקליטורים שנזנחו לטובת ה DVD שנזנח לטובת התקני DOK עצומי נפח. וכלל שנפח המדיות הללו גדל גדלה איתן הבעיה העיקרית – אין שום ביטוח לגבי אובדן, גניבה או הרס – אם הלך לך ה DOK ועליו כל החומר שלך – אין מה לעשות – החומר הלך לאיבוד – קצת כמו הסיפור ההוא בעיתון על הבחור שהשאיר את העותק היחיד של הדוקטורט שלו באוטו ודווקא אז האוטו נגנב. הבחור התחנן מעל גבי העיתון שיחזירו לו את הדוקטורט כי אין לו עוד עותק. שירותי הענן הפכו להיות סוג של גיבוי הכרחי לחיים שלנו, וככל שהתוכן מופץ יותר אנחנו מרגישים רגועים יותר ובטוחים יותר, לפחות עד הפעם הבאה שאנחנו מאבדים גישה לג'ימייל ונכנסים להיסטריה.

לדרג את הפוסט
0

3 תגובות על “לחיות על הענן”

ניצן, רק הבהרה לגבי דרימהוסט: לפי ה-TOS שלהם, הם אוסרים על שימוש בחשבון שם לשרותי גיבוי, מלבד 50GB. זה אפילו די הגיוני – אם הייתי פותח אצלם חשבון ומגבה אליו (תוך שימוש בנפח הבלתי-מוגבל) את כל ההרדיסקים שלי, וכמוני היו עושים עוד 0.1% מהלקוחות, הם היו פושטים רגל…
(50GB זה לא רע, בסה"כ, למרות שצריך לזכור שזה כולל את כל ה-SNAPSHOTS כשעושים גיבוי נצבר).

50GB זה בהחלט מכובד, וזה הרבה מעבר לצרכי המשתמש הסביר. אם הייתי מחפש לאכסן 200 ג'יגה הייתי ניגש כבר לחברה שמתעסקת בגיבוי נתונים ולא לספקית של אירוח אתרים – הייתי מקבל תשתית עדיפה ושירותים מותאמים לצרכי. אני לא חושב שמישהו באמת ישתמש בשירות שכזה בשביל לגבות את כל הכוננים הקשיחים שלו – בעלות השנתית המצטברת של איכסון שכזה אפשר לרכוש כונן קשיח של חצי טרה ולסגור עיניין.

ניצן,

לגבי כונן וירטואלי, יש את DropBox שעושה עבודה טובה. ניסיתי אותו על לינוקס והוא עבד חלק.

אם יש לך שרת לינוקס, ואתה לא ממש מתלהב משימוש בשירותים של אחים גדולים וחביבים, אז מומלץ להתקין עליו את Scalix בתור תחליף שרת אקסצ'יינג'. יש גם גישת רשת מאוד ידידותית. בניגוד ל- Zimbra, אצלו התוסף של עדכון מול אאוטלוק מגיע גם עם הגרסה החינמית.

ואם כבר יש לך שרת לינוקס, אז כונן רשת זה ממש הדבר האחרון שאתה צריך לדאוג לגביו 🙂

והכי חשוב, מה שאמרת: לשמור עותק קשיח בהישג יד.

תודה!
דותן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *