כילד אתה לומד לחכות ולצפות לפגרת הקיץ, חופש גדול אנחנו קוראים לזה כאן. אני מניח שהורים דווקא היו נותנים הכל כדי לדלג מעל התקופה הזו, אבל כילד זה סוג של תקופת מעבר ובעיקר חופש של חודשיים מבית הספר. זה מתחיל בגן, עובר דרך בית הספר היסודי וחטיבת הביניים ומסתיים בסוף התיכון. כשמתגייסים, החגיגה נגמרת, פגרת הקיץ מוחלפת ברגילה כל 4 חודשים, רובנו מפצים על זה עם הטיול של אחרי השיחרור שהוא סוג של פגרה ארוכה במיוחד.
באקדמיה זה איכשהו חוזר לתקופה קצרה, אבל במקום תקופה של חופש זה הופך להיות מירוץ אחרי הכסף ואז, כשמגיעים לעבודה הכל נגמר. פגרת קיץ היא אירוע נדיר, רוב החברות לא מסוגלות להפסיק לעבוד לגמרי לתקופה ארוכה. כשכבר יש, זה בד"כ נמשך שבוע ובחלק מהמקומות זה יעלה לך במניין ימי החופש שלך, למרות שהחברה סגורה.
אז הנה רצה המקרה ואני יוצא לסוג של פגרת קיץ, ולא סתם פגרת קיץ אלא פגרה של חודשיים. החודש הראשון במימון המדינה, תנאים של פנסיון מלא, אי שם מעבר להרי החושך. החודש השני, במימון כספי החתונה, אותו ירח דבש שהיינו אמורים לצאת אליו לפני שנה ועדיין לא יצא לנו.
יהיו חופשות, יהיו עדכונים, ככל הנראה לא בקצב הרצוי. יש לי 22 טיוטות שמחכות לפירסום, למרות התוכניות הגרנדיוזיות לא הצלחתי לכתוב את כולן ולתזמן שיופיעו במשך הזמן. בהתחשב ברמת הזמינות של הטלפון שלי, הוא ככל הנראה יהיה מקור העידכונים שלי. ככל הנראה הפליקר והטוויטר שלי יהיו מוקד העניין הראשי, אפשר להרשם לפרינדפיד שלי ולקבל הכל במכה, למי שזה מעניין אותו.
ניסיתי להקים בעמוד הראשי של הבלוג איזשהו עידכון דינמי של התמונות והציוצים, זה לא ממש עבד בגלל איזושהי פקודת PHP שאינה נתמכת. הפיתרון הגיע רק הבוקר, וכבר לא הספקתי לבדוק אולי בחופשה הבאה.
ובינתיים, היו שלום.
כתיבת תגובה