קטגוריות
אינטרנט

על שימושיות וגוגל רידר

מכל קוראי ה RSS שאי פעם ניסיתי, הגוגל רידר הוא החביב עלי ביותר. לא משנה אם אני בבית, במשרד או בדרכים חומר הקריאה המועדף עלי זמין בכל מקום ובכל מכשיר. כמובן שהכי עדיף לקרוא על מסך מחשב אבל גם מחשב כף היד עושה את העבודה ואפילו הממשק הסלולרי על ה N95 מאפשר קריאה נוחה. אבל, גם לרידר יש כמה בעיות שלפחות לי נראות כמו קצת חוסר תשומת לב בממשק המשתמש. אותם פיספוסים יכולים להיות די מרגיזים, למרות שבטח יש כאלה שיאמרו שאני קצת קנטרן.

דומה שהפתגם אמור לי מי חבריך ואומר לך מי אתה, הופך אצל הגוגל רידר משמעות נוספת – אמור לי מי חבריך ואביא לך חומר טוב לקרוא. בסופו של יום, כל הקטע של חברים זה שהם חולקים נושאי עניין משותפים והרידר בעיקר מגשר פה על השלב של שיחת ה"קראתי פוסט מצויין…".
נכון להיום יש לי 70 פידים שאני הוספתי לרשימה, ועוד כ 10 חברים שאני מקבל את הפידים המשותפים שלהם. רוב הפידים מתעדכנים בתכיפות של 1-2 בשבוע, חלק קטן מתעדכן פעם ביום אבל מי שבסופו של דבר מקפיץ את כמויות החומר הם דווקא החברים שמשתפים. רק כמות הפידים היומית של "שלושת המובילים" מספקת בין 20 ל 50 פוסטים משותפים ביום. אותה שלישיה מובילה אותי אל הסעיף הראשון בבעית השימושיות – היפוך סימון.

3 פוטרים של פוסטיםסליחה, אתה קורא את זה?

שימו לב לשלושת המצבים המוצגים בתמונה (קליק להגדלה), אלו שלושת האפשרויות לסופית של פוסט ברידר. הראשון – מצב של פוסט שעדיין לא נקרא, תיבת הסימון "Mark as Read" עדיין ריקה. הפוסט השני הוא פוסט שהרגע סומן כנקרא, הפעם תיבת הסימון עדיין מופיעה רק שהיא מסומנת. גם הפוסט השלישי כבר נקרא, רק שזה פוסט שסומן כנקרא בפעם קודמת – הווה אומר שסימנתי שקראתי אותו, יצאתי מהעמוד ולאחר מכן חזרתי אליו. שימו לב, שהפעם אין אפשרות לשנות את סטטוס הפוסט.

שלושת המצבים הללו לא ממש משנים כאשר מדובר בפוסטים מתוך פיד שאני מנוי לו. כאמור רוב הפידים מספקים פוסט אחד בכל פעם ולכן אין שום בעיה בקטע של הסימון. הבעיה מתחילה, כאשר נכנסים למשתף חזק עם כמות מכובדת של פוסטים. יש לי ידידה בגרמניה, היא גרפיקאית שמייצרת כ 15 פוסטים משותפים ביום. חלק מהתוכן הוא בגרמנית, חלקו האחר הוא מדריכי עיצוב למיניהם והיתר נוגע בממשקי משתמש, קצת תכנות ושאר דברים שמעניינים אותי. מתוך 15 פוסטים ביום שהיא משתפת ככל הנראה אני ארצה לקרוא 2-3. כל זמן שיש לי זמן אין בעיה, אני קורא אותם על המקום, אבל לפעמים, אני רוצה להשאיר פוסטים לקריאה מאוחרת ולכן, מסמן את כל מה שלא רלוונטי עבורי כנקרא ואת מה שמעניין משאיר לא מסומן. יום אחד החלטתי שבמקום לסמן 15 פוסטים כנקראו אחד אחד, יותר פשוט להשתמש בכפתור ה "Mark all as read" ולאחר מכן להחזיר 2-3 פוסטים למצב של עדיין לא נקראו. בלתי אפשרי!
פונקציית הסמן את כל הפוסטים כנקראו מרפרשת את העמוד, לכן המצב של כל אחד מהפוסטים לאחר שימוש בכפתור הוא המצב השלישי – כלומר, אי אפשר לסמן את הפוסטים חזרה כפוסטים שלא נקראו.

איפה שמתי את זה?
כל משתמש, לנוכח תקלה, מוצא לעצמו את אותם האקים קטנים שמאפשרים לו לעבוד בצורה יותר נוחה. ממשק משתמש שבנוי בצורה נכונה, לא רק ממקד את המשתמש לפונקציות העיקריות אלא גם מאפשר לו לפתח צורת חשיבה שתואמת לממשק. במילים אחרות, על סמך ההתנהגות של הממשק המשתמש מצפה למצוא דברים מסויימים במקומות מסויימים.
סוג של כלל לא כתוב אומר שאם המשתמש לא מוצא את הפונקציה במקום בו הוא ציפה לה – יש בעיה בממשק.

וכך, אחרי שגיליתי שיש בעיה עם החזרה של סטטוס לא נקרא לפוסטים החלטתי להשתמש באופציה אחרת אותה דאג הצוות להדגיש – שימוש בתגיות. יצרתי לעצמי תגית ספציפית עבור פוסטים שארצה לקרוא אחר כך ופשוט סימנתי את הפוסטים הרלוונטיים בעזרת התגית הזו. אחר כך, הנחתי, אוכל למצוא אותם בקלות ולקרוא אותם בנוחות. טעות!

איפה התגית שליהרידר מחולק לשולשה חלקים עיקריים. החלק הראשי הוא איזור הקריאה בו מוצגים הפוסטים, שני החלקים הנוספים נמצאים בבר הימני כאשר החלק התחתון מנהל את הפידים אליהם אני מנוי בעוד שהחלק העליון מנהל את כל ה"דברים שלי" כגון – הפריטים המשותפים שלי, החברים שלי וכיוצ"ב.
ועכשיו, במחשבה מהירה, באיזה משלושת החלקים הכי צפוי למצוא את "התגיות שלי"?
בהתחשב בעובדה שגם הפריטים המשותפים וגם פריטים שסומנו בכוכב הם סוג של תגיות (ואף מוגדרים כך במסך התגיות של הרידר) הייתי מצפה למצוא שם, תחת My Stuff גם את My Tags, רצוי עם איזה +- לידו שיאפשר להרחיב ולכווץ את התצוגה.

כפי שאפשר לנחש (מהתמונה) זה לא היה שם. התגית שלי לא התווספה אל תוך האזור "שלי". אין שום בעיה, הרידר, כמוצר של גוגל מתהדר במנוע חיפוש בראשו, אקיש שם את שם התגית ואמצא את הפוסטים. לא. זה גם לא עזר, הרידר התעקש שהוא לא מצא כלום.
בג'ימייל, ניתן להגדיר מה מחפשים ישירות במחרוזת החיפוש. כך למשל אם רוצים למצוא את כל ההודעות שסומנו בתגית Porn, צריך להקליד במנוע החיפוש: label:Porn ולקבל את כל ההודעות המתאימות. משוכנע שזה יעבוד גם כאן, הקלדתי במנוע החיפוש tag:4Later – כצפוי, גם כאן כשל המנוע מלמצוא את מבוקשי והחזיר הודעה שלא נמצאו תוצאות.

בשלב הזה, ניגשתי אל מסך האפשרויות ושם לאיזור העוסק בתגיות מתוך תקווה שלפחות שם יהיה לינק לתגית הספציפית. טעות! לא לינק ולא נעליים, התגית רשומה אבל אינה לינקבילית.

ביאושי, התחלתי ללחוץ בכל מקום, כך גם לחצתי על כפתור ה Trends שעוסק בניתוח הפידים הנקראים ושם, בתחתית העמוד, בפונט הכי קטן שיכולתי למצוא, מצאתי את התגית שלי והיא אפילו הייתה לינקבילית. אז לחצתי ובאותו הרגע התעדכן המסך והציג בפני את כל הפוסטים שסימנתי לקריאה מאוחרת, אבל בנוסף לכך, היבהוב קצר באזור של הפידים שלי, הבהיר לי בדיוק איפה נשמרות התגיות. כן כן, במקום למקם את התגיות באזור של המשתמש, החליטו בצוות הרידר לדחוף אותן דווקא אל תוך רשימת הפידים אליהם אני מנוי כאשר בין התגית לבין פיד מבדיל בסך הכל איקון של תגית במקום איקון של RSS בכל שאר הפידים.

אז נכון, ניתן להגיד שבעיית השימושיות כאן נפתרה שכן ברגע שמצאתי את המיקום בו מוצגות התגיות אני כבר לא צריך לחפש. אבל עצם העובדה שהייתי צריך לחפש מלכתחילה מעידה על הליקוי בתכנון. הצוות שבנה את המערכת הגדיר איזשהו קו מנחה ואיזורים חמים ולבסוף, בחר להתעלם מהם.

לדרג את הפוסט
0

11 תגובות על “על שימושיות וגוגל רידר”

אצלי "סמן כלא נקרא" עובד בלי בעיה גם לאחר שעמוד עבר רענון – או לפחות כך חשבתי. מסתבר שזה נכון לפוסט יחיד, כלומר כל עוד לא לוחצים על "Mark all as read", ששובר באמת את הפונקציונליות הזו. אולי בגוגל חושבים על זה כ-Panic button…

סוגיית ה"סמן הכל כנקרא" מטריפה את דעתי מאז עברתי באופן כמעט בלעדי להשתמש בקיצורי המקלדת בעת עבודה עם גוגלרידר.

הבעיה: שיפט+S – משתף פריט, ואילו שיפט+A מסמן את כל הפריטים כנקראו.

עכשיו, אם יש ה-מ-ו-ן פריטים שלא נקראו (אני מניחה שמדובר ב-100 ומעלה), גוגל ישאל האם אתה בטוח. ואם אין, גוגל יעשה את זה בלי לשאול שאלות מיותרות.

מאחר ששני המקשים צמודים זה לזה, טעויות קורות מעת לעת, וזה די מרגיז (אם לומר זאת בעדינות ובנימוס, כי לא יפה לקלל בבלוגים של אחרים), שלא לומר מטריף את דעתי ומעלים לי הרבה חומר טוב שהתכוונתי לקרוא או להשתמש בו.

זו בדיוק הייתה הבעיה שלי ולכן התחלתי להשתמש בשיטת התגיות. ככה לא אכפת לי אם הפוסט מסומן כנקרא או לא. כאמור, שיטה חדשה פירושה בעיות חדשות.

אני מנחש שפעם אחת זה מהרישום לתגובות בעוד שבפעם השניה זה התוסף של התגובות המשורשרות שמודיע לך שמישהו הגיב לך.

לא יודע, אצלי הדבר הראשון שעשיתי כשהתחלתי להשתמש ברידר זה לדחוף את כל הפידים למספר מצומצם של תיקיות (בלוגים באנגלית, בלוגים בעברית, חדשות וכו'). מכיוון שתיקיות הן בעצם תגים (כן, באמת), המקום ההגיוני של תגים הוא יחד עם התיקיות. כשהעמודה הימנית לא כוללת אינסוף פידים אלא רק כמה תיקיות, גם קל לראות את התגים שם. (אני לא אומר שאתה טעית, אלא שאני מעולם לא נתקלתי בבעיה שאתה נתקלת בה, ואני מניח שגוגל פשוט הניחו צורת עבודה דומה יותר לשלי).

אבל אני בהחלט בעד הכנסת "התגיות שלי" תחת שאר ה"דברים שלי". אבל מה שהכי מעצבן זה שבגלל שתיקיות הן סוג של תגית, *אי אפשר להכניס תגיות לתוך תיקיות*. למשל, אם יש לי כמה תגיות של דברים שונים שקשורים לתזה שלי, אני לא יכול להכניס את כולן תחת תיקיה של "תזה". מציק.

הבעיה הזאת הציקה גם לי מאז התחלתי להשתמש בגוגל רידר. שמרתי את הפוסט שלך לעיון מחודש אחרי שאבדוק את עניין התגיות.
למעשה התגיות הן מעין נושאים-תיקיות ואני משתמשת בהןכדי למיין את נושאי הקריאה שלי. לכן לא התאים לי בסופו של דבר השמוש בתגית לקריאה חוזרת. זה די מסובך, גם להוסיף תגית לפוסט, גם לחפש אותה אחר כך בטרנדס וגם לסמן הצגה של כל הפוסטים המסומנים בתגית הזאת, ולא רק אלה שלא נקראו. וכמובן להסיר את התגית אחרי שאין לי עניין בפוסט, יותר.

אני חושבת שכוכבית יותר נוחה לשימוש. אני מסמנת את הפוסט. הנושא הזה תמיד נמצא בתפריט, וההסרה פשוטה.
לי לא היה שימוש אחר לכוכבית אז זה התאים לי.

זהו, אחרי תקופה ארוכה אני מורידה את הכוכבית מהפוסט הזה.

אני לחלוטין מסכים איתך בנושא, התגיות זה רעיון מצויין אבל לא נוח במיוחד. גם אני די התיאשתי ממנו ומשתמש בכוכבים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *