קטגוריות
צרכנות

תודה על הפאניקה והנה הדגים

במהלך חג הפסח, לאחר שרוב המצרכים בבית נגמרו, נסענו, זוגתי ואני,  אל חנות השופרסל דיל הקרובה לביתנו. בעודנו עוברים במעברי הענק יצא לנו להגיע אל אזור האורז. שם, אל בינות למדפים עצומים הנושאים עליהם שקיות רבות של אורז בצבעים ובטעמים שונים היה תלוי לו שלט – מקסימום 2 ק"ג אורז ללקוח.

ההנחה המיידית של שנינו הייתה שבגלל שמדובר בחג חששו ברשת להיקלע למחסור ולכן ביקשו להתחשב. בהתחשב במידע שהיה בידי באותו הרגע, לא מדובר בהנחה מופרכת בכלל והיא אפילו הגיונית. תהינו אם "תחמוני" הדיוטי פרי תופס כאן (רושמים פקטים על חשבון הילדים) וכל אחד מאיתנו נחשב לקוח ולכן אנחנו זכאים לקחת 4 ק"ג או לחילופין אנחנו נספרים כלקוח בודד וזכאים ל 2 ק"ג בלבד. חוץ מזה, מה יקרה עם משפחות מרובות ילדים? או סתם משפחות גדולות? לא לקחנו אורז, לא נזקקנו לו, יש לנו עדיין שקית או שתיים היושבות בבית עוד מלפני דאשתקד.

אין אורז! זעקו כותרות העיתונים ביום ראשון, משבר! מחסור! ידעו לספר לנו בכל מקום והנה, עוד לא עבר לו שבוע מיום ראשון וכבר זינקו מחירי האורז לשמיים ואנשים החלו מתרוצצים ברחבי המרכולים מעמיסים עוד ועוד אורז לעגלותיהם, אוגרים כנגד "מחסור" ורק מגבירים את סף הפאניקה.

בכל מטבח צבאי, יש מקרר חלבי, מקרר בשרי ומחסן שמכונה "מחסן קשות". במחסן הזה, שהוא די דומה למזווה בבית הפולני, מאכסנים את כל המוצרים שניתן לשמר לטווח ארוך ללא קירור. לרוב, מכילים המחסנים הללו קופסאות של לוף, קרקרים ו…אורז. אין בעיה עם אחסנה של אורז, כל זמן שהוא מאוכסן בצורה סגורה ניתן לשמר אורז תקופות ארוכות במיוחד.

תכונה מעולה נוספת של האורז היא הנטייה שלו להתנפח, כך למשל – על מנת להכין למשפחה של 4 נפשות אורז  צריך בסך הכל – כוס וחצי אורז. כוס וחצי אורז אולי נראה כמו מעט מאוד לפני ההכנה, אך הכמות הזו ממלאת בקלות סיר ברגע שהאורז מוכן ומשביעה בקלות 4 נפשות. היותו של האורז פחממה כבדה (או מרוכבת) גורם לכך שהזמן מהרגע שהוא נבלע ועד שהוא הופך לסוכרים פשוטים הוא ארוך במיוחד. במילים אחרות, לא רק שאורז משביע, הוא גם מחזיק את תחושת השובע הרבה יותר זמן מאשר ספגטי או לחם לבן לצורך העניין.

אומרים, שהנבואה נוטה להגשים את עצמה. ברגע שהכותרות זעקו שיש חשש למחסור באורז אצו להם האנשים והתחילו לאגור לשעת מחסור. ההתנפלות על המדפים ברשתות רוקן במהירות את המחסנים שלהם ואלו נאלצו להזמין שוב כמויות חדשות של אורז. סוגת (ושאר ספקיות האורז) רק ניצלו את ההזדמנות כדי להקפיץ את המחירים והנה, תוך פחות משבוע, בגלל חוסר האחריות של התקשורת, נוצר מחסור באורז ומחירו קפץ לשמיים.

האם באמת כל מי שרכש 4 ק"ג אורז ישתמש בו בקרוב? בהנחה שמתעלמים מהעובדים הסינים, ככל הנראה שלא. אבל אלו שכן חיים על אותו האורז, אנשים החיים אי שם באזור קו העוני, דווקא הם שזקוקים לו ודווקא הם לא יוכלו לצרוך אותו.

אילו

אילו רק הייתה דואגת העיתונות בטיפה של אחריות, אילו במקום לפרסם את זה בתור כותרות ראשיות, הייתה מתפרסמת ידיעה שכזו במוספי הכלכלה של העיתונים הכל היה נראה אחרת. אלו מאיתנו שאכן נהנים מהמותרות של לקרוא לעומק את המוסף הכלכלי לא סובלים ממחסור באורז, הפאניקה הייתה נמנעת והמדפים היו נשארים עמוסים באורז. המחירים היו עולים, אין בכך כל ספק – יש מחסור באורז והוא מחסור אמיתי, אבל אילו רק הייתה התקשורת קצת יותר אחראית, הרי שעליית המחירים הייתה מתונה בהרבה.

במקום זה, אלו שיכולים להרשות לעצמם לקרוא את מוספי הכלכלה עסוקים בלדאוג בהשפעה על הסושי, בעוד שאלו שזקוקים לאורז עסוקים בלדאוג כיצד דואגים שהילדים לא ירעבו.

לדרג את הפוסט
5

2 תגובות על “תודה על הפאניקה והנה הדגים”

כמובן שברור לי שהפוסט שלך היה בדיחה, אבל גם כבדיחה – הוא עדיין תסמין – השבוע נחשפתי לשיחות המחיר של הסושי מספר פעמים – זה גם למה קישרתי אל הפוסט שלך, בדיוק כמו שקישרתי אל הכתבה בג'נענע (הלינק ב"משבר") 🙂

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *