האקר – גירסת הלואוטק

ביום חמישי בצהריים, הטלפון מצלצל, אישתי על הקו – פרצו לנו הביתה. הדירה אומנם מסורגת אבל אותו פורץ לא התייאש ובעזרת מכוש וקילשון שמצא באזור הצליח לכופף את הסורגים מספיק כדי שיוכל להשתחל פנימה.
אותו פורץ היה ככל הנראה איזה מסומם שחיפש כיצד לממן את מנת הסם הבאה שלו, אחרת – אין לי הסבר למדוע הוא לא לקח פינקסי צ'קים, ציוד מחשבים יקר ואפילו שלושה מכשירי סלולר ששכבו אצלי במגירה לא קרצו לו. קופסת התכשיטים של אישתי לעומת זאת, לא זכתה להינצל מזרועותיו ושם בעיקר מסתכם הנזק החומרי – נזק שהוא אומנם יקר, אבל יותר כואב בלב מאשר בכיס. בשלל היו טבעת האירוסין, שרשרת זהב שאישתי קיבלה מאמי לחתונה, ועוד שלל תכשיטים שנרכשו במועדים כאלה ואחרים ורובם יותר יקרים בגלל הזיכרון מאשר בגלל תג המחיר.

אם הנזק היה מסתכם בסורג ובתיבת התכשיטים הייתי אומר ניחא, אבל אותו פורץ החליט להיות יסודי ופשוט הפך לנו את כל הדירה. שלושה אנשים עבדו על לסדר את הדירה הזו החל משעה 2 בצהריים ועד שעות הערב המאוחרות. רק היום בבוקר, יומיים לאחר מכן הגענו לשלב של לנקות אחרי הפריצה. אני לא יודע מה הוא חשב למצוא בדירה שלנו, היא לא משדרת יוקרה ובטח לא נראית יותר מכל דירה של זוג נשוי בתחילת דרכו. ובכל זאת, לאחר שהפך את קופסת התכשיטים, הבחור טרח לעבור על כל ארון וכל מגרה בבית, הוא הזיז את המקרר וטרח לבדוק אפילו את הקוביות של הקרח (שלא הקפאנו יהלומים??) בקיצור – הבית נראה כמו איזה סדום ועמורה.

הדירה שלנו לא נמצאת באיזשהו איזור שכוח אל, אבל מצד שני היא מצויה ברחוב צדדי, שקט, ללא תנועה ניכרת ואין בה הרבה רעש. הייתי מצפה שהשכנים, בדיוק אותם שכנים שיודעים לצעוק טוב מאוד אם הכלב נובח אחרי 10 בערב, היו שומעים רעש של פורץ עובד על סורגים. לא מדובר פה בפורץ מתוחכם שהגיע עם ערכה לפריצת מנעול אלא במישהו שניסה לחצוב החוצה מהקיר סורגים עם מכוש וקילשון ואם זה לא עושה מספיק רעש – אני לא יודע מה כן. אפילו הכלב שנבח בהיסטריה לא גרם לשכנים (ששמעו ואף ידעו לציין שהנביחה הייתה שונה מכרגיל והעידה על חוסר שקט) להציץ לרגע ולבדוק מה קורה שם ואולי אף להזמין משטרה.

אז הזמנו משטרה, הגשנו תלונה, הגיע בחור חביב מזיהוי פלילי וחיפש טביעות אצבעות, אבל בסופו של דבר די ברור לנו שכל מה שנלקח אבד לעולמים וגם אם יום אחד יתפסו את אותו פורץ, זה לא יתן לנו שום דבר.

כל הסיפור הזה הוביל אותי לחשוב קצת על חוק דרומי, ועל מה הייתי מסוגל לעשות לאותו פורץ אם הייתי מגיע הביתה ותופס אותו על חם. אני רק יכול להגיד שהפנטזיות שרצו לי בראש היו הופכות גם את חוק דרומי (בהנחה שהוא היה עובר בגישה הכי פרו – בעלבית) לכזה שלא היה מועיל לי. בניגוד לאחרים שאמרו שהם היו מוכנים להרוג אדם כזה, אני דווקא דימיינתי איך אני משאיר אותו בחיים, אם כי אני חייב לציין שההגדרה שלי לחיים היא המינימלית – מודע ויכול לנשום – ובזה זה נגמר.

לדרג את הפוסט
4.8

תגובה אחת על “האקר – גירסת הלואוטק”

ניצן,

"זה לא כל-כך נעים לראות סורג שבור" 🙂

לפני כמה שנים פרצו אל השכנים של הוריי, בעזרת מכוש שהיה בחצר האחורית שלנו. זה היה ערב חג, ועם כל המולת האירוח אף אחד לא שם לב לכך שבדיוק מעבר לקיר שוברים סורגים ומגלחים בית.

אבל גם אם הרחוב שלך שקט, נסה להבין את השכנים שלך. אנשים יושבים בבית שלהם, מבועתים, מפחדים מהצל של עצמם, מכל רחש שהם עלולים לשמוע. ואז הם באמת שומעים רחש. ועד שהם חושבים בינם לבין עצמם לגבי אם לבדוק או לא לבדוק, אם להתקשר למשטרה או לא להתקשר, אם לעזוב לרגע את הבישולים או לסיים איתם – הבחור כבר נעלם.

תנחומיי על הדברים שנאבדו, אבל אני מציע לך דרך רעננה להסתכל על זה: קופסאות תכשיטים הן בדרך כלל הגדרה מאוד אסטתית לסל מיחזור. כמעט אף פעם לא מוציאים משם כלום, ובטח שלא משתמשים בו. אם כבר יש סיבה להחזיק תיבת תכשיטים, זה בשביל לשים אותה במקום גלוי, כך שגנבים יראו אותה, יקחו אותה, ואולי יסתלקו בלי להפוך את הבית. אולי. רק אולי.

שאלה תהיינה הצרות שלנו.

דותן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *