קטגוריות
מחשבים

געגועי לסיירה

Kinks Quest היה הראשון, ילד בכיתה ג' שעדיין לא התחיל ללמוד אנגלית וכבר מקליד למחשב שלל פקודות עילגות כגון climb tree, pick dagger וכ'. עכבר? ממשק הצבע והקלק? צבע במסך? שום דבר – דמות מפוקסלת על מסך בעל ארבעה גוונים של ירוק – האדמה הייתה ירוקה, הטירה הייתה ירוקה, השמיים היו ירוקים – אפילו המלך, רחמנא לצלן, היה ירוק.

לארי בפוזה מפוקסלתואם מסע המלכים היה משחק של אצילות, מסע של שחרור וגבורה הרי שמולו עמד מסע הכיבוש של לארי – חמוש בחליפת סרסורים לבנה (ירוק מאוד בהיר) יוצא לארי למסע של כיבוש מיני במשחק שהיה מוציא את המיטב מאנשים כמו ג'ק תומפסון שטרחו לתקוף משחק כזה או אחר בגלל ציץ שהופיע או אגרוף שהולבש היטב אל לחי לא מוגנת. וככה ישבנו לנו באמצע שנות ה 80 שולחים את הדמות לזונה, מהמרים בקאזינו ומתחתנים רק בשביל סקס. מצד שני – אפילו למשחק הזה הייתה רמה חינוכית כזו או אחרת – אם ניסית לברוח לנהג המונית בלי לשלם – נדרסת, אם לא שמת קונדום אצל הזונה – חטפת אידס – מחלה, שעל פי המשחק, גורמת לאנשים להבהב ואז למות במקום.

מאידך, יכולת לגלם את דמות השוטר, להתרוצץ ברחובות העיר ולהגן עליהם, לתפוס את הרעים, לעזור לטובים. או אפילו ללבוש את חליפת החלל של רוג'ר ולהיות לוחם חלל אמיץ – או כפי שהתברר בשלב מאוחר יותר שבו כבר הבנו אנגלית – רוג'ר הוא לא יותר מאשר איש הניקיון של החללית.

עם הזמן הטכנולוגיה השתפרה, מעבודה עם דיסקטים בלבד התווספו למחשבים שלנו היו כוננים קשיחים שהנפח שלהם נמדד בעשרות מגה בלבד (היה לי כונן קשיח של 20 מגה, וזה נחשב הרבה), המסכים ידעו להציג 16 צבעים ולארי, רוג'ר וחבריהם רק השתדרגו, פתאום הם כבר התחילו להיות יותר ויותר דומים לבני אדם מאשר לאיזו אבן נטושה על מאדים. בואו של כרטיס הקול בכלל היה תענוג באותם ימים והחליף את הצפצופים שיצרני המחשבים השמיעו לנו דרך הרמקול הבסיסי של המחשב.

לארי שרד רק 7 גלגולים לפני שהתחתן עם בעלת ספינת תענוגות (1996), בשנת 2003 יצאה גירסה נוספת ל pc וקונסולות שהציגה את בן דודו של לארי בעולם בעל סביבה פתוחה (בדומה ל GTA) . גורלו של מסע המלכים שנוי במחלוקת, במקור זה נגמר במשחק ה 7 (שנת 1994), 4 שנים מאוחר יותר יצאה גירסה חורגת למשפחה. פרוייקט בשם Silver lining ניסה לבנות פרק נוסף, אבל הורד מהרעיון ע"י בעלי הזכויות על השם.

הנפח רק גדל
נסיכה מדור שביעימסע הכיבוש הראשון של לארי הגיע על דיסקט של 360k, הרפתקאות בחלל 4 כבר הגיע על 5 דיסקטים של 1.44 מגה ואת מסע המלכים האחרון כבר התקנו מדיסק שגם אם לא היה מלא לגמרי, עדיין היווה שינוי בקונספט – מדמויות מפוקסלות ומטושטשות קיבלנו אנימציה מרהיבה שלא הייתה מביישת אף סרט של וולט דיסני, אבל העקרונות, תמיד היו זהים, המשחקים היו חינוכיים, ואפילו לארי הפרוקטיבי, שמר על מוסר בין אם מדובר ביבוע שחור מקפץ שהיווה "צנזורה" על סקס מפוקסל ועד לשלל דימויים גרפיים שקולים כגון רכבת הנכנסת למנהרה, פקק עף מבקבוק וכ' במשחקים האחרונים, ציץ, לא ראינו.

בשונה ממשחקי הסביבה הפתוחה של היום, המשחקים של אז הכריחו אותנו לחשוב. שולה לא הופיעה ליד הבריכה עד שהבר נפתח והבר לא נפתח עד שלא העירו את הברמן ורק שולה – יכלה לספר לכם מה הסוד לכיבוש ליבה של רינה והשלמת המשחק. ואילו היום? לא מזמן ניסיתי לשחק באחד ממשחקי ה GTA, הצלחתי להחזיק מעמד 3 משימות לפני שהעפתי אופנוען מהאופנוע שלו ויצאתי לרכיבה ברחבי העיר. גם זה הספיק לבערך 10 הדקות עד שגיליתי את שדה התעופה ושאפשר לגנוב משם מטוס – ואם כבר לגנוב מטוס, אז למה לא לגנוב גם טנק?

סיירה נעלמה מבחינתי אי שם קצת לפני שנת 2000, למרות שהחברה עדיין קיימת – הגישה הישנה כבר לא. הרצון שלנו לסיפוק התחיל לדרוש סיפוקים מידיים, דמויות שמרצדות במהירות, מקפצות ויורות לרחבי המסך, סביבה פתוחה להסתובב בה וסיירה, כמו שאר חברות המשחקים הלכו עם הזרם.
פרוייקט קוד פתוח אחד שמעלה עכשיו חיוך על שפתי הוא Adventure Game Goddess שמהווה אמולטור לכל המשחקים הללו. יתר על כן, רובם של המשחקים המקוריים שיועדו למסכי EGA נבנו על בסיס מנוע גרפי בשם AGI אך עם צאתם של מסכי ה VGA זכו לגירסאות מעודכנות על בסיס המנוע הגרפי העדכני יותר של סיירה – ה SCI. (ופה יש השוואה ויזואלית בין שתי הגירסאות של King's Quest 1)

לדרג את הפוסט
4.7

6 תגובות על “געגועי לסיירה”

אמנם משחקי ההרפתקה לא פופולריים כמו בעבר, אבל השוק עדיין קיים. רוב המשחקים כיום באים דווקא ממזרח אירופה (ורואים את זה בתרגום הלא-מושלם מרוסית…).
יש כמובן גם את Sam & Max שחזר לחיים בצורת שחרור מקורית – כל משחק הוא "עונה" בת 6 פרקים, וכל חודש-חודשיים יוצא פרק, שעולה הרבה פחות ממשחק מחשב רגיל.

רואה שחורות – אני מכיר את סם ומקס עוד מיומם הראשון, אם כי אני מודה שלא שיחקתי בהפצה החדשה.

עומר – יומו של הטטנקל הוא של לוקאס ארט – גוף מבורך בפני עצמו שיקבל התייחסות בפני עצמו.

עומר – למה צריך מעבד 486 כשיש מספיק דרכים להריץ (dosbox, ScummVM)?

לארי יצא גם לפלייסטיישן ואין מה להגיד, הרמה נשארה איפשהו בשנות התשעים. אני רוצה לומר שהרמה הטובה נשארה שם והמשחק החדש הוא ברמה נמוכה וטיפשית. ככה סתם..

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *