רגעים של סיפוק

פעם, קניתי ספר PHP למד זאת בעצמך. מחלק מהספרים הללו, ניתן ללמוד הרבה מאוד, אבל דווקא הספר הזה היה ככל הנראה בחירה קצת מחורבנת שכן רובו ככולו היה בנוי בצורת ה"הנה שורות קוד, העתק אותן למחשבך ונסה להריץ אותן". בשיטה הזו לא מתפתחת חשיבה, וגרוע מזה, לא ממש לומדים כלום. זנחתי את הספר הזה בשלב הטפסי HTML עם PHP, בערך שני פרקים לפני עבודה עם SQL.
אני לא יודע למה, אבל איפשהו, עבודה עם שרתי DB הלחיצה אותי באותה תקופה, ההבדל בין מסד נתונים, לטבלה לעמודות על סוגיהן השונים כמו גם התחביר המוזר בשורת הפקודה – נראה לי מלחיץ משהו, וגם לא ממש ישים. למעשה, רק אחרי שלומדים קצת תכנות מונחה עצמים, קל למצוא את ההשוואה בין טבלאות לבין מחלקות ומכאן, הכל כבר רץ מהר מסתבר.
לפני יומיים, הספר קרץ לי, אחד הפרוייקטים הללו שאני מריץ בראש כבר זמן מה דיגדג לי בלי קץ והחלטתי לנסות את מזלי. פתחתי את הספר, קראתי את הפרק שמתייחס ל php ו mySql, ניסיתי את הדוגמאות, קראתי עוד 3-4 מדריכים ברשת וניסיתי את מזלי בכתיבת סקריפט php שפותח מסד נתונים חדש, מייצר בו טבלא ומקים את העמודות הרלוונטיות. אחרי חצי שעה של תקתוקים על המקלדת ניסיתי להריץ את הקובץ – והנה הודעת שגיאה. לשם שינוי, בניגוד לכל החששות שלי ממקודם – הטעות היחידה הייתה איזה זוג מרכאות שהושמט דווקא בחלק ה HTML של הסקריפט. בסופו של דבר, לאחר התיקון, התנוססה על מסך המחשב טבלה חדשה עם השדות הרלוונטים.
נראה לי שהחלק הקשה מאחורי, עכשיו רק נותר לבנות את הממשק משתמש, ממשק אדמין, קצת עיצוב והופס – נגמר.
והחלק הכי משמח בכל הסיפור זה לגלות שלמרות כל החששות, mysql זה לא המפלצת שממנה חששתי, זה אפילו די פשוט אחרי שלומדים את העיקרון.