הסיפור שלי מתחיל לפני קצת יותר משבועיים. באתר הבית של אובונטו התנוסס כיתוב ענק המכריז כי בעוד 14 יום תושק לה אובונטו 7.10. שבועיים זה מספיק קרוב אמרתי לעצמי ולחצתי על הקישור שהסביר איך להתקין את גירסת הבטא. אחרי מספר שעות של הורדה והתקנה, ריסטרט משמח והנה – כלום. המערכת לא נכנסת, לא עולה, לא פועלת – בקיצור אחלה שידרוג. לפני כמה ימים, כשהושקה סוף סוף הגירסה הסופית הורדתי, צרבתי והלכתי על התקנה נקייה לגמרי (כולל פירמוט של home/).
מה קרה פה?
אין ספק שההתקנה של אובונטו היא אחת מההתקנות הפשוטות, הקלות והמהירות ביותר שאני מכיר. הרבה יותר מהר מ XP (לא ניסיתי את ויסטה) או קודמותיה, והרבה פחות מסכים ממה שאני מכיר מהפצות אחרות – איתחול, בחירת שפה, בחירת שעון, הגדרה של מחיצות ויאללה – לדרך.
טיפ – היות ואני מעדיף את שפת הממשק שלי באנגלית, עברתי בכל פעם את ההליך המפרך של התקנה מלאה באנגלית ולאחר מכן הגדרת שפה נוספת, מקלדת נוספת וכן הלאה. מסתבר, שאם מגדירים את שפת ההתקנה כאנגלית אבל את המקלדת כמקלדת עברית – מרוויחים פעמיים. גם ממשק באנגלית וגם תמיכה במקלדת עברית.
אחד הפיצ'רים היפים ביותר (שקיימים כבר מהגירסא הקודמת, רק שאז שידרגתי ולא עשיתי התקנה נקייה) הוא ייבוא חשבונות מחלונות. המערכת זיהתה שיש מחיצה נוספת של חלונות, הציגה את רשימת המשתמשים ואיפשרה לייבא את כולם. התוצאה הסופית היא שאובונטו איתחלה כשבמקום הרקע החום המנוכר, מתנוסס לו הטפט המוכר מהחשבון החלונאי שלי. גם ספריית Documents נוספה לה, כולל שיכפול של כל המסמכים, התמונות, הסרטונים וכן הלאה מהמחיצה המקורית.
למעשה, רואים שנעשתה פה עבודה כדי לגרום להגירה קלה ביותר בין המערכות ועל מנת לגרום למשתמשים החדשים להרגיש בבית. חבל שהסימניות מהשוא"ש או הגדרות החשבון שלי בפידג'ין (לקוח IM) לא יובאו גם הן. עוד יותר מצער – שהייבוא הלז לא משך גם את הפונטים של חלונות אל תוך המערכת (חבל שהיא לא באה איתם מראש, או לפחות עם הפופולאריים ביניהם).
אבל זה כאמור – פיצ'ר קדום יותר, ויש כאן עוד כמה פיצ'רים חדשים ונחמדים הרבה יותר.
אפקטי תלת מימד
בהתחלה היה קומפיז, שהתפצל אל קומפיז ובריל שהתאחדו אחר כך מחדש כדי להביא את קומפיז-פיוזן. במשך כמה הפצות נאלצו המשתמשים לקמפל, לעדכן, לאלתר ולקרוא מדריכים מתישים באורך גלותי רק כדי לקבל תפריט רועד או שולחן מסתובב – וגם זה נטה לקרוס / לא לעבוד / לא להתאים / להרשים ואז לקרוס / וכן הלאה.
זהו, לא עוד – סוף סוף, בגירסה זו, שולב הקומפיז-פיוזן בצורה מלאה בתוך המערכת. כל כך מלאה למעשה, עד שלקח לי זמן למצוא איפה מתחבאות ההגדרות.אחרי שיטוטים מרובים, מצאתי לבסוף את ההגדרות מתחבאות (כמה צפוי) תחת system>>preferences >> Appearance
אובונטו מגיעה עם 3 רמות של אפקטים גרפיים.
הראשונה – אפקטים כבויים – למי שלא מעוניין בהם בכלל.
השניה – “נורמלית" שאמורה להציג איזשהו איזון בין מרשים לבין "לא מוגזם". לא תמצאו פה קוביות מסתובבות ושאר דברים מפלצתיים, אבל בהחלט מרגיש יותר מלוטש.
השלישית – מכונה "אקסטרא" ואמורה להציג אפקטים הרבה יותר מרשימים, אך גם דורשת כרטיס מסך מהיר.
האופציה הרביעית – היא האופציה של התאמה אישית והיא לא מופיעה באופן ישיר. על מנת לגרום לה להופיע, צריך להתקין את פאנל הניהול של קומפיז בעזרת הפקודה הבאה:
sudo aptitude install compizconfig-settings-manager
אגב, למורת שלכאורה מבקשים כרטים מסך מהיר, הלפטופ שלי שמחזיק בכרטיס מסך של אינטל מתמודד יפה מאוד גם עם האפקטים התובעניים ביותר.
ניהול משתמשים
במקום להתחבר ולהתנתק פעמים רבות, מציעה אובונטו ממשק מעבר מהיר בין משתמשים. לא מצאתי בו שימוש רב היות ואני משתמש יחיד על המחשב. למרות שניתן להסיר את זה בקלות יחסית, הרי שעדיין מעצבנת קצת העובדה שלא לקחו את המחשבה הנפלאה הזו צעד אחד קדימה ואמרו – הבה ונציג את המנגנון הלז – רק אם באמת יש יותר ממשתמש אחד.
חיפוש שולחני.
זה לא שמעולם לא היה חיפוש מהיר באובונטו, נהפוך הוא – בכל גירסאות הלינוקס ישנו חיפוש מאונדקס הרבה לפני שהגיעו לכאן מנועי החיפוש ה"משודרגים" של מיקרוסופט או גוגל. גם בגירסאות הקודמות הוא היה קיים, אם כי קצת יותר מוסתר.
השמחה – גישה מהירה, בדומה לחיפוש בדף בשוא"ש, החיפוש והצגת התוצאות מתבצע תוך כדי הקלדה כאשר כל אות נוספת “חותכת” את תוצאות החיפוש המיותרות.
שוב, עליה וקוץ בה. במקום לקבל ישירות את רשימת הקבצים, קיבלתי הצעות לחיפוש במנועי החיפוש השונים ברשת, ורק מתחת לכל הרשימות הללו מצאתי את הקבצים הרלוונטיים שלי. התיקון של זה הוא פשוט ע"י כניסה למאפייני התוכנה ושינוי הסדר בעזרת חיצי המעלה ומטה.
בנוסף לתוצאות מהמחשב, ניתן למצוא גם סימניות של דלישס או אפילו להפעיל פעולות כגון כיבוי, התנתקות ושאר תוכנות ישירות מתוך החיפוש עצמו.
תוספים לשוא"ש
עצוב למדי, אבל עד עכשיו, בכל פעם שהתקנתי מחדש את אובנטו תמיד נתקלתי בבעיה עם התקנה של תוסף הפלאש. מאז שגיליתי את easyubuntu בזמנו תמיד השתמשתי בו כדי להוסיף את הרכיב (למרות שגם במדריך קיימות הוראות, אבל זה הרבה יותר מהיר, עצלן שכמוני). לשם שינוי, הפעם השוא"ש הצליח להתקין את רכיב הפלאש של אדובי ואף ידע להציע רכיב חלופי במקומו. בנוסף לכך, ניתן לפתוח את סינפטיק מתוך השוא"ש כך שתציג את רשימת כל התוספים ברי ההתקנה ותאפשר הוספה שלהם בעזרת תיבת סימון.
מסך, סוף סוף שליטה במסך
עד עכשיו, מי שרצה לשנות את הגדרות התצוגה שלו נדרש להתעסקות בטרמינל, במעבר של מסכי שאלות אין סופיים ולבסוף – לגלות שכלום לא עבד ולהתפלל שהשיחזור של קובץ הגיבוי יעזור. ובכן – לא עוד! סוף סוף, ממשק גרפי לניהול ושליטה במסך. והצ'ופר הגדול ביותר – עד היום כרטיסי מסך עם יציאת SVHS ו VGA / DVI היו צריכים לשבור את הראש על איך להוציא אות וידאו לשני המסכים. מעכשיו, סוף סוף, ניתן לשלוט בשני המסכים, להגדיר לכל אחד רזולוציות וקצב ריענון ואפילו להגדיר פרופילים למעבר מהיר בין תצוגות (שימושי בעיקר ללפטופים מן הסתם)
מה חוץ?
חוץ מהמפורטים לעיל, שהם המובחנים ביותר וגם השימושיים ביותר (עבורי לפחות), יש תמיכה מלאה בכתיבה למחיצות NTFS, אפשרות להצפנת כוננים, התקנת מדפסות ב plug and play ועוד שאר פיצ'רים שלא ממש התעמקתי בהם.
בשורה התחתונה, שידרוג מוצלח ביותר אם כי כמו שכבר אמרתי – יש נקודות שבהן הייתה לי הרגשה שמישהו עצר שניה לפני המסקנה הסופית. יש דברים שהיו חסרים לי מאוד – מצד שני, אולי אני סתם קטנוני. בכל מקרה, רוב השידרוגים בהחלט משובחים וגם המערכת עצמה מתנהגת הרבה יותר מהר מהגירסה הקודמת.
כתיבת תגובה