להחזיר את הירוק לעיר

את התמונה הזו (לחצו להגדלה) לקחתי מהמשרדים של לפ"מ בקומה ה 15 של מגדל שלום. מישהו החליט לנצל שטח גג, פרש מרבדי דשא (סינטטיים מן הסתם) הציב בריכה, עציץ עם דקל – ויאללה, פינה קטנה של שקט בלב ליבו של הטירוף.

באותו רגע, כשהסתכלתי ממרומי המגדל על גגות תל אביב, יכולתי לשים לב עד כמה שהעיר הזו מנוכרת – בטון ומגרשי חניה בכל מקום, בקושי יש עצים, קשה למצוא ירוק.
בתקופה הזו של השנה, אני מנסה לחדש את הגינה הזדנוחה שצמודה לביתי. חלק מהתוכנית כולל כמובן מדשאה והיות ויש לי חיבה לעבודת כפיים החלטתי להקים את הגינה בעצמי. במהלך החיפושים אחר מדריכי "דשא – עשה זאת בעצמך" נתקלתי במדריך שדיבר על הקמת גינות על גגות הבתים. קראתי אותו כי זה היה מעניין, אבל תייקתי אותו במאחורה של המוח תחת דברים שפעם קראתי ואין לי כל שימוש עבורם. ביום שני, בעודי משקיף על גגות ת"א ניקר לי בראש המאמר המדובר בהקשר של להחזיר את הירוק לת"א.
את המאמר כמובן היה לי קשה למצוא, ולכן ניגשתי אל גוגל בתחינה למידע אחר "גן על גג" והגעתי לכמה מאמרים מעניינים בנושא. הראשון, היה מאמר ב YNET שנשא את השם "גינות גג – טוב לנו, טוב לסביבה" והתברר יותר כניסיון למכור מגזין לאישה מאשר כתבה עניינית אם כי בהחלט הביא את הנושא על קצה המזלג. ב NRG ערוץ ירוק נושך כתב על פורום 15 הערים הגדולות והחלטותיו לגבי הפיכת גגות הבתים לירוקים.

יש הרבה יתרונות בגגות ירוקים, מסתבר שמרבדי דשא יכולים להוריד את הטמפ' בתוך הבית וחוסכים את העבודה של זיפות סיוד. בנוסף, כל מ"ר ירוק פולט כמויות של חמצן וקולט לא מעט פחמן דו חמצני מהאוויר. בין היתר, גם חלקיקי מזהמים נקלטים בירוק ירוק הזה ובכלל – ככל שיש יותר שטח ירוק באזור, ה"טיפול באוויר" איכותי יותר.

חיסרון נוסף במפלצות הבטון כגון ת"א הינו המחסור בשטחים פתוחים. כאשר רובה של שטח הפנים של העיר מכוסה בבטון ובאספלט יש מעט מאוד מקומות בהם יכולים מי הגשמים להיספג באדמה ולחלחל אל הקרקע. התוצאה, כפי שתושבי גוש דן חווים כמעט מדי חורף – רחובות מוצפים, ומערכות ביוב שקורסות. כמה ימים גשומים בת"א מספיקים כדי להציף את אילון, ולשטוף את הרחובות בביוב.
גגות ירוקים לעומת זאת, מחזיקים את המים לתקופה ארוכה יותר ולכן למעשה משחררים אותם בצורה איטית יותר. כך, גם בימים גשומים מאוד, העומס על הביוב יהיה קטן יותר.

יתרה מזאת, היות ומי הגשמים הם מים נקיים (יחסית) אפשר בעזרת תכנון נכון לרכז אותם ולהשקיע אותם אל תוך מי התהום. העברה של מי גשמים אל תוך מי התהום תוריד את כמות המליחות הנוצרת בגלל שאיבה מוגברת ובנוסף תדלל את כתמי הזיהום המסתובבים בשכבות מי התהום.

בשורה התחתונה, בניה של גגות ירוקים יכולה להתברר כהשקעה טובה במיוחד הן לעיר והן לאיכות החיים של תושביה. אם עיריית תל אביב תחליט לנצל את הפוטנציאל הזה, היא יכולה לעשות זאת על ידי שלל הטבות לתושבים שעל בתיהם גגות ירוקים (כגון הנחה בארנונה, חניונים יחודיים וכ'). ואולי בכלל היוזמה הזו צריכה לבוא מצד התושבים שידרשו את השירותים הללו מהעיריה. כך או כך – אם זה יקרה, זה לא רק "יהיה יפה".

אם גם אתם רוצים להקים גינה על הגג, אתם מוזמנים ליצור קשר עם משתלות גבעת ברנר שערכו בעבר הדרכות בנושא (ויתכן שעדיין עושים). מעיין גננים מתמחים בגינות גג, אבל ככל הנראה מדובר במשהו שהוא קצת מעבר לתקציב של סטודנט שרוצה גג ירוק.

לדרג את הפוסט
3.7

Comments

2 תגובות על “להחזיר את הירוק לעיר”

  1. אני מסכים איתך.
    זה בהחלט יכול לשפר הרבה את איכות החיים.
    תל אביב זאת אחת הערים עם הכי הרבה זיהום באוויר ואם יהיו גגות ירוקים זה יוכל לשפר משמעותית את מצב האוויר.

    בית הספר שלי לצערי ממוקם בתל אביב
    וזה מדהים איך שמרגישים את השינויי בין האוויר של תל אביב לבין האוויר של העיר שאני גר בה …

  2. תמונת פרופיל של כוכב הגינה
    כוכב הגינה

    מסכים איתכם אין ספק שזה משפר את איכות החיים אני יכול להעיד על עצמי שזה עושה לי רק טוב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *