קטגוריות
מחשבים

אבל מה עם התקן?

תקן פרטי זה המצאה גאונית, בעזרת שימוש בתקן פרטי יכול תאגיד מסויים לקשור את המשתמשים שלו ולהשאירם אצלו לנצח. כך למשל תקן ה DOC של מיקרוסופט הוא תקן פרטי שדי מגביל העברה בין תוכנות מעבדי תמלילים שונות. אומנם, ניתן לפתוח בעזרת Open Office מסמכים שנוצרו באופיס של מיקרוסופט, אך התמיכה היא עדיין לא מושלמת ולעיתים קרובות העיצוב מתבדר בזמן המעבר.
באותה צורה בדיוק מוחזקים המשתמשים כבולים בעזרת DRM למיניהם, ה DRM של IPOD שונה מזה של ה ZUNE ושניהם שונים בצורה מהותית מה DRM של חלק מהחנויות המספקות מוזיקה ברשת. כך יכולה אפל להיות בטוחה שמשתמשיה הנאמנים שטרחו לקנות ממנה מוזיקה לא ירוצו כל כך מהר אל הנגן המתחרה – שכן זה ידרוש רכישה מחודשת של כל השירים. המשתמשים המתוחכמים יותר, ידעו כמובן להסיר את ה DRM עצמו בעזרת שלל כלים הקיימים לכך ברשת – אך כמובן שלא עליהם מדובר.

את התקנים ברשת קובע אירגון W3C, כך למשל יש כללים מאוד מאוד מוגדרים אשר דף HTML, או אפילו קובץ CSS צריכים לעמוד בהם. רוב הדפדפנים המתקדמים כגון שוא"ש, אופרה וכ', הולכים על פי התקן של ה W3C אשר נועד למעשה להבטיח שכל הדפים יראו בצורה זהה בכל דפדפן.
מאידך, הדפדפן של מיקרוסופט עובד עפ"י תקן פרטי משלו ומצפצף על חוקי ה W3C. כתוצאה מכך – דפים שנראים זהים ברוב הדפדפנים עלולים להראות שונה בדפדפן אקספלורר.
נשאלת השאלה – מי התקן הנכון והמתאים?
חובבי השוא"ש ומשפחתו יקומו ויצעקו מייד כי התקן של ה W3C הוא הקובע, אך האם באמת יש לטענה זו מקום?
בשנת 1975 יצאה סוני עם המצאה מהפכנית – קלטות ה BetaMax. שנה לאחר מכן הוכרז פורמט ה VHS על ידי JVC. ההיסטוריה מלמדת אותנו שפורמט ה VHS השתלט על השוק והפך להיות תקן אחיד, אך בבדיקה מדוקדקת מתברר כי הגורמים לניצחון ה VHS על הבטא מקס לא התרחש בזכות היות VHS תקן מוצלח יותר (ככל הנראה דווקא בטא מקס היה התקן העדיף טכנולוגית) אלא דווקא בגלל גורם פשוט אחד – קלטות הבטא מקס היו באורך של 60 דקות ואילו קלטות ה VHS היו בנות 3 שעות.
למרות שסוני טרחה לשחרר לשוק קלטות ארוכות יותר, זה כבר היה מאוחר מדי ופורמט ה VHS השתלט על השוק. בשנות ה 80 המאוחרות נגמרה מלחמת הפורמטים ותקן ה VHS השתלט באופן סופי על שוק מכשירי הוידאו.

שנים מאוחר יותר הגיע פורמט ה VCD שהוחלף לאחר מכן ב DVD וכרגע מגיעים אל שורת הקרב שלושה תקנים מתחרים – בלו-ריי, HD, והדיסקים ההולוגרפיים.
גם כאן, ההחלטה הסופית על התקן הדומיננטי לא תוכרע על בסיס עדיפות טכנולוגית אלא על ידי העדפת המשתמשים. למודי ניסיון מהעבר התחילו החברות במאבקים על פריסה מקסימלית של המדיה שלהם. החל מנושא ה PS3 שיוכל גם לשמש לאחר מכן כנגן בלו-ריי בנוסף לכותרים וכלה במאבק על חברות המדיה באשר לפורמט בו יופצו הסרטים שלהן בעתיד.

בגלל התאוצה הטכנולוגית בה מצוי העולם כיום, יתכן מאוד שבקרוב מאוד לשלושת התקנים הללו לא תהיה כל חשיבות והם יוחלפו על ידי תקן עדיף יותר. קרוב לוודאי שהמלחמה בין שלושת הפורמטים לא תוכרע בכלל אלא תובס ותידחק הצידה כמיושנת.

אם נחזור לנושא התקן של W3C מול אקספלורר, הרי שהתגובה יכולה בשלב זה להיות טיפה שונה. למרות קיומו של התקן של W3C הרי שדפדפן האקספלורר הוא הנפוץ יותר לשימוש ולכן רוב האתרים יעדיפו לכתוב בצורה שתתאים עבורו. אומנם ניתן ליצור מניפולציות בקוד כך שהדף יראה זהה גם באקספלורר וגם בשוא"ש ודומיו אך מדובר בעבודה מסורבלת הכרוכה בלעבור ולשכתב אלפי שורות קוד.
בסופו של דבר, טוב הייתה עושה מיקרוסופט אם הייתה משחררת את ה"תקן" של האקספלורר באופן חופשי וכך ניתן היה לבצע התאמות / האחדות של שני התקנים. במקרה שכזה – כולם היו מרוצים ולא היינו נתקלים בכל כך הרבה בעיות וויכוחים.

לדרג את הפוסט
1

6 תגובות על “אבל מה עם התקן?”

אין תקן לאקספלורר, אפילו מייקרוסופט לא יכולים להגיד לך אמור לקרות עבור כל קלט HTML/CSS כלשהו.
לכתוב תקן זה הרבה עבודה, הרבה יותר קל ישר להתחיל לממש את הקוד ולתקן אותו as-you-go. ולדעתי בגדול זה מה שמייקרוסופט עשו עם אקספלורר.
אני בטוח שיש להם מסמכי דרישות פנימיים שמתארים מה אקפלורר אמור לעשות, אבל ברמה של "כפתור ריענון מרענן את הדף ויכול להלחץ אפילו בזמן שהדף נטען", ולא ברמה של "טג IMG בתוך טג DIV יהיה מיושר לימין אלא אם הירח מלא".

העברית מזועזעת.

פשוט אין דבר כזה תקן פרטי. בשביל שמשהו יהיה תקן הוא צריך להיות ידוע בציבור. הפורמט של קבצי DOC לפםי מיטב ידיעתי לא ידוע (לפחות לא בפרסום רשמי של MS).

DRM לעומת זאת הוא תקן. היוצר והנגן צריכים לתמוך בתקן בשביל לנגן מוזיקה.

את התקנים ברשת קובע *בין היתר* ארגון הW3C. תקנים ברמות הפרוטוקולים נקבעים בדרך כלל באירגון הIETF. אנשים שלא מרוצים מהתקנים שהW3C יוצר תמיד יכולים ליצור תקנים משלהם. ההתאגדות הגדולה האחרונה ליצירת תקנים שקשורים לגלישה ברשת שאינה חלק מהW3C הוא קבוצת הWHATG שבה חברים בין היתר אירגון מוזילה וחברת אופרה.

התקן של IE משוחרר חופשי בMSDN. כל מה שצריך לעשות זה לקרוא אותו. יש אירגונים שלא אוהבים תקנים שיצרה MS ומסרבים להשתמש בהם. זו בעיקר בעיה שלהם.

לשמחתנו הרבה בארגון מוזילה לא יושבים קנאים דתיים מסוגו של RMS ולכן בשועל האש אומצו חלק מהחלקים שנמצאים בתקנים של MS ולא בתקנים של W3C.

למה נחותה? מבחינת העברית, אין מגבלה על מי שיכול להגדיר תקן http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A7%D7%9F

הבעיה האישית שלי היא עם הפיכת המילה תקן למילה קדושה. נראה לי שבדרך כלל כאשר משתמשים במילה תקן בהקשר של IE המטרה היא להראות ש MS היא רשע מנוול שפועל בניגוד לרצונו של יתר העולם וכופה עליו דברים. האמת היא שפרט לשינויים מכוונים בכדי ליצור חוסר תאימות, MS גם הרחיבה את שפת הJAVASCRIPT בצורה שמאפשרת את אתרי ה"AJAX" של היום.

אז לפעמים להיות לא תקני משמעו להפריע לכל יתר האנשים בשכונה ולפעמים משמעו לפרוץ דרך. אם לא היו אנשים שמוכנים לעשות דברים למרות שהם לא תקניים היינו עדיין ב WEB 1.0 מחכים שכל עשרות החברות החברות בW3C מגיעות להסכמה.

אבל זה בדיוק מה שאמרתי – צורת העבודה של מיקרוסופט אולי לא עומדת בתקנים של ה W3C אבל כמו שאתה אמרת בעצמך – יש שם גם דברים טובים – ומן הראוי היה שישחררו איזשהו הסבר לתמיכה הזו כדי שגם דפדפנים שעובדים על פי W3C בלבד יוכלו לתמוך בכל הדברים הללו.

[…] ואם כבר מטענים ותקנים לא הגיע הזמן שיכריזו על תקן חיבור אחיד לכל המכשירים הניידים (מחשבי כף יד וסלולריים למיניהם)? באמת שהייתי שמח אם הייתי יכול לסנכרן גם את המחשב כף יד, וגם את הסלולרי עם אותו המחשב מבלי להאלץ לזחול אל מתחת לשולחן כדי להחליף את כבל ה USB קישור ישיר « צאו לי מהצלחת   […]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *