תפסיקו להשאיר טיפים

הנושא של הכשרות לפסח באזור של הבורסה גרם לרוב העסקים בתחום המזון לבחור בדרך הקלה ולסגור את העסק למהלך החג. חלקם ניצלו את זה כדי לשפץ ולנקות, חלקם סתם כחופש – כך או כך, אם אתם רוצים / צריכים לאכול בחוץ במהלך חול המועד המבחר מצטמצם עד מאוד במהלך החג. באזור שלנו, שגם בימים טובים הוא לא שופע מבחינה קולינרית האפשרויות היחידות היו ארומה או ריבר. ארומה כמובן כשרים לפסח אך ריבר, שאינה מסעדה כשרה גם בשאר ימות השנה לא טרחה לעשות שום צעד מיוחד לקראת פסח והתפריט הישן היה זמין גם במהלך החג.

כמובן, שכשאתה עסק בודד, יש לך מספר מותרות – כמו למשל – היכולת לבטל את ה"ארוחות העיסקיות". אני יכול להבין עסק שיש לו תפריט עיסקיות נפרד והוא מחליט שלא להשתמש בו בחג, אבל בריבר המשמעות של "עיסקית" היא שאתה מקבל כוס לימונדה (מתוך מיכל) ביחד עם המנה שלך וצלוחית קטנה עם סלט כרוב (קימצ'ה). במקרה שלנו – תשכחו מהקימצ'ה ותסתפקו במים. כן, המנה עולה 45 שקלים, אבל התקמצנו על הלימונדה.

מכאן לשם זה התפתח לדיון על הטיפ, גודלו והאם צריך או לא צריך להשאיר אחד שכזה. אני כידוע משתייך לזן שמאמין שטיפ אמור להיות צ'ופר על שירות טוב, שותפיי לשולחן גרסו שאני פוגע במלצר בגלל החלטה של בעל העסק שכביכול, לו, אין השפעה עליה. אני לא מסכים עם הקביעה הזו, אבל כל הדיון הזכיר לי שלפני כמה שבועות פתחתי פה סקר עבור מלצרים סביב הנושא של טיפים.
ציפית לקצת יותר מ 19 משתתפים אבל כנראה שזה מה שיש כשהקהל של הבלוג שלך הוא לא בחורות בנות 22. אני לא יודע אם האשמה היא בניסוח שלי, בעובדה שלא נתתי מספיק אפשרויות או פשוט בגלל שזה לגמרי לא מדגם מייצג, אבל את התוצאות ניתן לראות כאן.

בואו נתחיל מהעובדות – במדינת ישראל יש שכר מינימום אותו מחויב בעל העסק לשלם למלצרים. את השכר המינימלי הזה חייב בעל העסק לשלם למלצרים בין אם הייתה משמרת עמוסה ורווית טיפים ובין אם הייתה משמרת דלוחה ללא אף לקוח.
הרווח של העסק הוא סך כל ההכנסות פחות סך כל ההוצאות. בחשבון פשוט – כדי להגדיל את הרווח צריך להגדיל את ההכנסות או להקטין את ההוצאות. להגדיל את ההכנסות מצריך השקעה (פירסום, שיווק, שיפוץ וכ') בעוד שלהקטין את ההוצאות הרבה יותר פשוט (אם כי עלול להיות מסוכן לעסק בטווח הרחוק).

הדרך הפשוטה ביותר לעשות זאת היא כמובן לגלגל את ההוצאות על הלקוחות, וכדי שמחיר המנה לא יהיה גבוה מדי, מצאו בעלי העסקים את הפיתרון האידיאלי – "דמי שירות". עד התיקון בחוק שאסר על הכנסת הסעיף הזה, ניתן היה למצוא סעיף של "דמי שירות" על סך 10% בכל חשבון.

אומנם, התיקון לחוק אוסר על הכנסת הסעיף הלז אבל הרגלים רעים מתים לאט. אנחנו, כצרכנים, למדנו שהמשכורת של המלצר תלויה בנו, הלקוח ולא במחזור של בעל העסק. מוסד הטיפ, בלי לשים לב בכלל, עבר מיסוד כתחליף לדמי השירות. במיעוטם של העסקים, בעל העסק משלם שכר שעה כחוק וכל הטיפ נכנס ישירות לכיסו של המלצר (או לקופת מלצרים אשר מתחלקים בכל השלל ביניהם), אך ברובם יגיע כל הטיפ אל בעל המסעדה, כשזה בתורו ישתמש בסכום הלז כבסיס לשכר השעה של המלצרים.
התוצאה, אם כך, היא שעובד שעבד 4 שעות אמור לקבל 84 שקלים. אם הרוויח 50 שקלים כטיפ, בעל העסק צריך לשלם לו רק 34 שקלים ולא 84 – חיסכון של 50 שקלים לבעל העסק.
תכפילו את ההפרשים הללו במספר השעות הכולל של מלצרים במסעדה בחודש ותבינו כיצד קיצץ בעל העסק בהוצאות שלו – על חשבונכם ובעזרתכם.

מי שרוצה לקרוא הסבר נוסף מוזמן לקרוא את הצעת התיקון של ח"כ שיטרית לגבי חוק הגנת השכר .

אז למה לא לתת טיפ

אתחיל בהכרזה, כדי שלא תדלגו על החלק המעניין ותרוצו ישר לתגובות – אני לא אומר אל תשלמו יותר טיפים בכלל, אלא קורא לכם להחזיר את הטיפים לסטטוס המקורי שלהם – תוספת המשולמת לנותן השירות כאות להערכתכם על שירות טוב.

בסופו של יום, נוצר פה מעגל נצלני שהעביר את הטיפ מסטטוס של תגמול על שירות טוב לסטטוס של מס שאנו הצרכנים צריכים להוסיף מעבר למחיר המנה המופקע. מעגל שמעביר את הזעם מ"המעסיק לא משלם לי כשורה" ל"הלקוח החצוף לא השאיר טיפ, הוא פוגע בשכרי".
כל זמן שהמעגל הזה לא נשבר מעסיקים ימשיכו לנצל את המלצרים והיות ורוב הסיכויים שבעלי העסקים לא יתנדבו בוקר אחד להקטין את רווחיהם מוטל התפקיד הזה על כתפינו, הצרכנים.

אז איפה הבעיה? ראשית – יש פה בעיה לא ברורה מבחינת פקודת המיסים – הטיפ שאתם משאירים בצד החשבון לרוב לא הולך ישירות לכיסו של המלצר אלא דווקא אל קופת העסק. בפועל, יש פה סכום כסף שזז בצורה שחורה בתוך עסק – לא קיבלתם עבורו חשבונית או קבלה ואתם (אם זה רלוונטי עבורכם) לא יכולים לדווח עליו כחלק מתזרים המזומנים שלכם.
אם, לעומת זאת, הכסף נכנס ישירות לכיס של המלצר ולא עובר דרך המעסיק יש פה תשלום שלא מן המעסיק – כלומר המלצר צריך לפתוח תיק במע"מ ולשלם מיסים כחוק על הטיפ.

שנית – הגישה. כאשר טיפ היה תגמול על שירות טוב וניתן ישירות למלצר אשר שירת אותנו היה לאותו מלצר אינטרס לתת שירות טוב, חיכני, לבבי וכיוצ"ב. כאשר הטיפ הופך ל'מס חובה' האינטרס היחיד של המלצר הוא מספר השולחנות הפעילים במסעדה. כאשר הברירה היא בין טיפול איכותי במספר מצומצם של שולחנות לבין טיפול מחפף במספר רב של שולחנות – אנחנו, הסועדים משלמים. טעויות במנות, פריטים שלא מגיעים וכדומה. כבר יצא לי לא פעם ולא פעמיים פשוט לקום מהשולחן ולגשת לשלם בקופה כי אף אחד מארבעת המלצרים השונים מהם ביקשתי חשבון לא טרחו להביא אותו. שלא לדבר על כוסות מים (ככל הנראה המנה הכי מסובכת בכל בית קפה ומסעדה) שלא הגיעו למרות שביקשנו אותן שוב ושוב ושוב.
מלצר טוב, הסביר לי פעם מישהו אי שם באירופה, עומד מספיק רחוק כדי שלא תרגיש בו, אבל מספיק קרוב כדי שלא תצטרך לחפש אותו. עכשיו, נסו למצוא מלצר כזה במסעדה או בית קפה.

שלישית – בגלל איכות השירות. בעל עסק עם אצבע על הדופק מכיר את השעות החיות והמתות של העסק שלו ומתזמן את המלצרים בהתאם. אין שום סיבה להחזיק הרבה מלצרים בשעות מתות אך כמובן שכדאי ורצוי להגדיל את כמות המלצרים בשעות העומס. יש פה איזשהו גבול מאזן עדין כי במסעדה יש X מקומות ואם כל מלצר מסוגל לטפל רק ב Y שולחנות אזי מספר המלצרים הנדרשים לכל משמרת הוא לפחות x/y. הבעיה היא שמספר השולחנות מוגבל ולכן גובה הטיפ שיתקבל בסוף כל משמרת הוא מוגבל. אם המשכורת משולמת דרך הטיפים הרי שככל שיש יותר מלצרים הנתח לכל מלצר קטן ומכאן שההוצאה הנלווית לבעל העסק (השלמה לשכר מינימום) גדלה. כדי להקטין את ההוצאה שלו, האינטרס של בעל העסק היא להקטין את מספר המלצרים הזמינים ובכך בעצם להגדיל עליהם את העומס. זה מחזיר אותנו לסעיף השני – הגישה – כשהמלצר קורס, החיוך שלו אליכם זה הדבר האחרון שמעניין אותו.

ולבסוף, כי זה לא העסק שלכם – לתשלום משכורות למלצרים בעזרת טיפים יש רק מטרה אחת – להגדיל את הרווחים של העסק. בעל העסק מוציא מידיו את תשלום המשכורת למלצר וזורק אותה עלינו – הלקוחות. אם המסעדה הייתה העסק שלי והייתי מקבל נתח מהרווחים, ניחא. אבל אני לא ואני לא רואה שום סיבה למה הגדלת הרווח של הבעלים הוא האינטרס שלי.

במשך כל שנות עבודותיי כשכיר (ואפילו בתקופה בה הייתי עצמאי) מעולם לא פגשתי מצב שבו לקוח של החברה בא ושילם 10% נוספים שאמורים לזלוג ישירות לכיס שלי בנוסף לעלות העבודה ושכר העבודה שלי הוא קבוע ומוגדר מראש. גם המחיר ללקוח מוגדר מראש בתחילת העבודה והוא כולל, בין היתר, גם את המשכורת של המפתח, ראש הצוות, מנהל הפרוייקט וההוצאות השוטפות.
האם נראה לכם הגיוני להשאיר 10% טיפ לסוכן שמכר לכם רכב במגרש המכוניות? אולי 10% מערך הקניה שלכם בסופר לקופאית? מה לגבי סוכן הביטוח שלכם או לנציג השירות של אורנג' / יס / הוט / סלקום / נטוויז'ן / גוף כלשהו אחר.
התשובה היא לא – לא היינו משאירים תשלום שכזה ואף היינו מתרעמים אם היינו מתבקשים להשאיר אחד כזה. ואם כך, נשאלת השאלה, למה אנחנו כל כך ממהרים להשאיר מס שכזה בתום הארוחה, גם אם לא בהכרח היינו מרוצים מהשירות?

לדרג את הפוסט
0

Comments

11 תגובות על “תפסיקו להשאיר טיפים”

  1. 1. מבחינת חוק, איך מטפלים בטיפים? מנקודת המבט של הקומבינה, מלצרים לא ירוצו לפתוח תיק במע"מ בשביל עבודה שמבחינתם אולי היא זמנית. של מי האינטרס שלא יהיה כסף שחור שעובר?
    באחת ממדינות ארה"ב שמעתי פעם שממלצרים ומנותני שירותים כאלה לוקחים יותר מס הכנסה, כי מוסכם שעל הטיפים הם לא מצהירים וזה בסדר מצד כולם (ואני מניח שמי שמרוויח פחות, האינטרס שלו הוא לדווח על סכום הטיפים).

    2. מה עושים עם עובדים שמתחלקים בטיפים בסוף משמרת, כמו מנקים למיניהם, ברמן במסעדה שרק מכין משקאות וכו', שלפי הצעת החוק החדשה לא יקבלו טיפים, כי אין ממי?

    3. האם אולי אפשר לצרף יוזמה כזו לתוך ארגון "התו החברתי" שמעניק מדבקות "אנחנו בסדר" לבתי עסק? כרגע הם מציינים "אם מתבססים על "טיפים", חובת המעסיק לוודא כי הם אינם נופלים מגובה שכר המינימום" ואני מניח שאפשר לשנות את זה.

  2. תמונת פרופיל של ינון
    ינון

    אם כל כך כואבת לך הפגיעה בחוק, אל תגלגל אותה על המלצרים – פשוט וותר על מסעדות לחלוטין. חוכמה גדולה להגיד שבעלי המסעדות הם נבלות אבל להמשיך לשלם להם. המסעדות ימשיכו לפרוח גם בלי הטיפ שלך וגם בלי הטיפים של 50% ויותר מהלקוחות שלהן. היחידים שייפגעו הם המלצרים שיחזרו לחיות מ"השלמה למינימום" כמו שמשלמים במסעדות מחוץ לאזור ת"א.

    יותר מזה: שירות גרוע הוא כמעט תמיד פועל יוצא של מדיניות ניהול – כמה מלצריות להציב על כל שולחן וכו'. היחס המספרי הזה הוא אמת מידה מצויינת לאיכות המסעדה בכלל (מי שמתקמצן על שירות סמוך עליו שיתקמצן על חומרי גלם). גם כוס המים שלא קיבלת זו דרך של המסעדה (כלומר, מנהליה) להזכיר לך שאין מתנות חינם.

    אז אם זה מפריע לך, וותר על האספרסו הקצר ועל הפאד תאי. תאכל בבית. בינינו, גם ככה ריבר חרא מסעדה.

  3. הבעיה היא גם שברגע שתתקבל הצעת חוק מסויימת, תמיד תימצא דרך אחרת לעקוף אותה.

    היה שינוי מאוד גדול בזמנו לאחר מתן פסק הדין הזה:
    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=921443

    אני זוכרת את המקרה.
    במסעדת ניו-יורק ניו-יורק באילת נהגו לעבוד בצורה של טיפים אישיים – קרי, כל הטיפים של השולחנות של המלצר הולכות אליו ישירות, אך אין כלל משכורת של המערכת.
    אחת המלצריות תבעה את העסק וניצחה, מה ששינה בצורה מהותית בזמנו את אופי העבודה – הטיפים הפכו לקבוצתיים והם עברו דרך המסעדה עצמה.

    היום מרבית העסקים כן נותנים תלוש משכורת ומשלמים ביטוח לאומי ושות', אך הכסף הבסיסי השעתי עצמו מגיע דרך הטיפים – דוגמא:
    אם שכר יומי של מלצר הוא 130 שח וסך הטיפים היומיים הקבוצתיים חלקי כמות המלצרים יוצאת 150 ש"ח, אז 130 יועברו למסעדה לצורך תשלום יום העבודה, ו-20 שח יגיעו לידי המלצר.

    ראיתי מקומות שמידה וכמות הטיפים היומית לא הגיע לסך המשכורת הבסיסית, בעל העסק השלים,
    אך גם ראיתי מקומות שבמידה ובעל העסק השלים לשכר הבסיסי ביום מסויים, וביום הבא מכסת הטיפים עברה את המינימום, ההפרש מקוזז עם ההפרש של היום הקודם.

    בקיצור, כל עוד יש למעסיק עו"ד/רואה חשבון טוב שמכיר את החוקים, תמיד יהיה אפשר לעקוף זאת.

    1. הכל טוב ויפה, רק בואו נזכור שהאידאל הוא שבעל העסק לא רואה בכלל את הטיפים, כי הם תשר למלצר על השירות, והוא משלם על העבודה של המלצר משכורת (שהיא כנראה מינימום). בעל העסק שומר חוק, מרוויח מלצר שמרוצה מהעניין ומקבל בד"כ הכנסה גבוהה יותר, כי הוא מתומרץ יותר לתת שירות טוב, והלקוחות מקבלים שירות טוב וסועדים במקום שומר חוק והיגיון בריא.

  4. תמונת פרופיל של דקל שבת
    דקל שבת

    אז בוא אני אסביר לך ולאחרים שקוראים את הכתבה/בלוג/מה שזה לא יהיה שלך ומתכוונים ללכת אחריך איך זה בדיוק עובד.
    כמובן שאני יודע רק מצורת החשיבה שלך שאתה תוכניתן אפילו מבלי לקרוא את הפסקה שלך שם על העבודה שלך, איך זה? אני מכיר אנשים כמוך. כנראה גם היית עתודאי בצבא, אני צודק? יש לכם עקרונות מוזרים כאלה.

    עכשיו לפני שאתה מתחיל להתגונן שתדע שגם אני תוכניתן אבל בשונה ממך…….. אני גם בצד השני, אני גם מלצר.

    קודם כל, מלצרות היא עבודה קשה בהרבה מתכנות.
    בתור מלצר אתה צריך לקבל לקוחות, לקחת הזמנות, להוציא מנות, להוציא שתייה, לבדוק אם חסר לכם משהו, להחליף דברים שלא בסדר -בקיצור, לתת שירות מעולה. אהה ואם לא הבנת, כל זה בו זמנית על מספר רק של לקוחות ושולחנות.
    נכון, הטיפים נהיו סטנדרט, אבל תחשוב כמה המלצר עושה עבורך.

    מלצר כרגע מרוויח יחסית הרבה כיוון שהוא מבצע עבודה פיזית קשה וגם מנטלית.
    אתה לא יודע מה זה להתמודד עם ילדים קטנים שרצים לך בין הרגליים בזמן שאתה סוחב שני מגשים.
    אתה לא מקבל את היחס שמלצרים מקבלים מלקוחות יהירים שחושבים שהם בעלי המקום.
    אתה יודע מה זה לשרת שולחן של 20 איש, כשאף אחד לא מקשיב לך כי הם עסוקים בשיחות בינם לבין עצמם בזמן שאתה מתייבש לידם עם מגש מלא.

    אני לא בא להתמרמר פה, אני רוצה לתת לך טעימה מנקודת המבט של המלצרים.
    נכון לעכשיו, הטיפ הוא המשכורת של המלצר וזה מה שמניע אותו לספוג את השטויות של לקוחות חצופים.
    בד"כ המשכורת של מלצרים היא גבוהה גם כשהיא מתבססת רק על הטיפים.

    וכן, אנחנו עובדים תחת עומס כדי לשפר את הטיפים שלנו והמשכורת.
    אם תוסיף עכשיו עוד הרבה מלצרים כדי שללקוח תהיה חוויה טיפה יותר טובה (כן, רק טיפה, כי טעויות אנוש עדיין קורות) המשכורת של המלצרים תרד. לרמה שמקרבת מאוד למינימום.
    עכשיו,
    בוא נוריד לגמרי את הטיפים לפי הצעתך כי הרי למה שתתן טיפ למלצר, הוא כמו כל עובד אחר שמבצע את העבודה שלו.
    אז עכשיו מלצר מקבל משכורת מינימום:
    איזה סיבה יש לי למלצר לך כשאתה מדבר כמו זבל או שורף דברים בשולחן – מה שלא היית עושה בבית שלך? מלצר לא ירצה לעבוד ככה.

    נגיד שיש אין סוף מלצרים – מה אכפת להם לתת לך שירות טוב? זה לא יתרום להם כלום כי גם ככה טיפ הם לא יראו ממך, הם כמו כל עובד אחר.
    מרמור של מלצרים = חרא שירות בשבילך.

    בכלל, אני מאמין שעל משכורת מינימום לא יהיה מלצרים!!! ואז גם לא תהיה מסעדה ותוכל להתרווח בביתך ולשרת את עצמך.

    אני וחבריי לעבודה משתדלית לתת את השירות הכי טוב שאפשר וגם בעל העסק דואג לכך וכל זאת שיהיה לכם נעים בזמן שאתם מקבלים את המוצר שאתה קונים מהמסעדה, אבל מי שנותן את השירות – הוא אנחנו.

    אני אומר, תשאיר את ה10% ואם המלצר היה מצוין, אתה מוזמן להשאיר יותר מזה, כך באמת תצ'פר מלצר שהשירות שלו היה טוב.

    כתבתי פה ספר, אתם מוזמנים להגיב 🙂

  5. אני לא יודע מה זה תוכניתן, אבל כנראה שאני לא כזה. מזל, כי כמו שזה משתמע ממך משלמים לתוכניתנים כל כך רע עד כדי כך שהם צריכים לעשות השלמת הכנסה במלצרות.
    גם לא הייתי עתודאי, שירתתי שירות קרבי, חיר"ניק בכל שלושת שנותי בסדיר וב 11 שנות המילואים שאני עושה. כמובן שהיית יכול לדעת את זה אם היית קורא קצת בבלוג שלי, אבל אתה העדפת לקפוץ למסקנות מהפיסקה הראשונה – כי למה לעבוד קשה.

    ונכון, מעולם לא הייתי מלצר במסעדה או בית קפה, אבל כן הייתי מנהל משמרת באחת מרשתות המזון המהיר ובוא אני אספר לך – שגם שם החיים הם לא פיקניק. בשעה 12:30 מתחילים הטלפונים של המשלוחים לצלצל – כל החברה של ההיטק רוצים להזמין. באחת נכנסים כל הילדים שסיימו עכשיו בית ספר. הם כמובן מפריעים לאמהות שהגיעו ב 11 אחרי סיבוב בקניון ויושבות כבר שעתיים על כוס דיאט קולה. ואם זה לא מספיק, אז בכל רגע נתון יכול להיפתח אירוע "יומולדת" שכולל ליצנית, רמקולים ו 30 ילדים צעקניים. ועוד לא דיברנו על זה שפתאום, הטלפון יכול לצלצל וקופאית או עובד מטבח יודיעו שהם לא יכולים להגיע היום ואתה תקוע בלי עובד.
    אתה בוכה על להתיבש מול שולחן של 20 אנשים? נראה אותך מתמודד מול פלישה של סניף בני עקיבא או צופים בשעה 21:50 כשהמקום אמור להיסגר בעשר בלילה ואתה במשמרת מ 2 בצהריים.
    רוצה לספר לי על עבודה קשה ולקוחות בעיתיים? אל תבוא לבכות על הכתף שלי. ארבע שנים כמנהל משמרת תאמין לי אכלתי הרבה יותר חרא מכל סיפור שתוכל לספר לי על איך התיבשת ליד שולחן. ויודע מה? מעולם לא קיבלתי טיפ. לא אני, לא הקופאית ולא עובדי המטבח. היחידים שקיבלו טיפים, לפעמים, היו השליחים והם, כבודם במקומם מונח וכבר היה פה פוסט על טיפים לשליחים.

    אבל בוא ואסביר לך מה מקומם אותי בכל תרבות הטיפים הזו. אתה מתלונן על זה שעמדת על שולחן של 20 אנשים ואני אומר זו בדיוק הבעיה – מלצר אחד על 20 אנשים? בחתונות שבהן יש שירות עצמי הסטנדרט הוא מלצר ל 12 איש בד"כ והוא רק צריך לספק שתיה בד"כ.

    נמשיך לנקודה חשובה – הטיפ לא מגיע אליך, אתה מקבל ניגזרת של הטיפ. אם אותו שולחן שם 150 שקלים טיפ (20 איש זה בכיף חשבון של 1500 שקלים לפחות) הם לא הולכים ישירות אל הכיס שלך או מתחלקים בינך לבין המלצר השני ששירת את השולחן. הם הולכים אל בעל העסק שמכניס אותם אל המחזור שלו (מגדיל את הרווחים שלו) ועל בסיסם משלם לך משכורת. כלומר – לא בעל העסק משלם לך משכורת אלא אני משלם לך משכורת.

    ואני מכיר את כל הטריקים כמו למשל – האם השכר שלך הוא לפי כמות הטיפים שנכנסה במשמרת שלך או על פי כמות הטיפים בכל שעה? כלומר, עבדת במשמרת של 5 שעות, בשעתיים הראשונות היו המון טיפים, בשלוש הבאות לא היה כלום – איך נראית המשכורת שלך? בעולם אידיאלי היא הייתה נראית ככה:
    5 שעות * 21 שקלים (שכר מינימום לשעה) + כל הטיפים שקיבלת.
    איך היא נראית באמת? במקרה הטוב היא מורכבת מכל הטיפים שקיבלת. במקרה היותר נפוץ (אולי אתה נפלת טוב יותר) 25-30 שקלים לשעה כפול מספר השעות בחודש. כמה זה יוצא מבחינת טיפ? כביכול 4-9 שקלים טיפ לשעה – האם זה באמת כמות הטיפים שנכנסים לך בשעה של משמרת? אני יכול להבטיח לך שאתה מקבל ביד הרבה יותר.

    אז בוא אסביר לך בקצרה איך אני רואה את זה:
    יש בעל מסעדה, הוא רוצה (כמובן) להרוויח.
    הוא מחתים אותך (המלצר) על הסכם שהשכר משולם לך מהטיפים במקום מההכנסות של המסעדה ואתה מסכים – והנה הוא חסך לעצמו 21 שקלים על כל שעת עבודה של מלצר.
    הוא מזמין למשמרת פחות מלצרים – כי ככל שיש יותר מלצרים, הסיכוי שהוא יצטרך להשלים לכם גדל.

    התוצאה – אתה מגיע למשמרת ארוכה, עמוסה, מבולגנת עם יותר שולחנות ממה שאתה יכול להתמודד. קורע את התחת ומסיים את המשמרת מותש ומתוסכל. הטיפים (הרבים) לא מגיעים אליך ישירות והופכים בממוצע, במקרה הטוב ל 4-9 שקלים נוספים לשעה. בקיצור – בעל העסק דופק אותך 3 פעמים ואתה מסיים ממורמר עלי כי לא קיבלת טיפ בגלל שירות גרוע אפילו אם הוא לא באשמך.

    ומה יקרה אם תקבל מינימום? תקום ותלך? למסעדה בלי מלצרים אין באמת זכות קיום ולעסק תהיה אחת משתי ברירות – או להתחיל לשלם לך כמו שצריך (שכר בסיס + טיפים) או להיסגר.

    יודע מה, נראה לי שהבנתי מה ההבדל בין מפתח לתוכניתן.

  6. תמונת פרופיל של אלון
    אלון

    אם היה פה לייק כמו בפייסבוק, הייתי עושה אחד על השורה האחרונה של התגובה האחרונה 🙂

    אגב, סתם לידע כללי, תוכניתן הוא אחד שעושה קורס תכנות במסגרת הצבא (קדם-צבאי או על חשבון הפז"מ, תלוי באיזו קונסטלציה), ואז מגיע לאחת מיחידות התוכנה כ"תוכניתן" ל-3 שנות שירות חובה, בהן הוא כנראה צריך להשלים הכנסה כמלצר כמו ידידנו דקל, ואחר כך שנתיים וחצי קבע, בהנחה שלא יצא לקצונה.

  7. תמונת פרופיל של דקל שבת
    דקל שבת

    טוב אז כל מה שאלון אמר נכון (ואני מצטרף ללייק).
    אתה צודק, קפצתי למסקנות לגביך ולא קראתי את הבלוג שלך. חברים פרסמו את הבלוג בפייסבוק והרגיזה אותי הכותרת 🙂
    אני מעריך אנשי צבא ולא הייתה לי שום כוונה לזלזל.
    עם משכורת של חייל חובה קשה לשלם את ההוצאות וזאת הסיבה למלצרות.

    אז ככה:
    העובדה שעובדים פחות מלצרים בו זמנית פועלת לטובתי. במידת הצורך, מוסיפים עוד מלצרים.
    השכר שאני מרוויח הוא הרבה מעבר למינימום ובגלל זה אין לי מה להתלונן (לא מדובר פה על 4-9 שקלים).
    אני מרוויח בערך 9 מעל המינימום ביום חלש ביותר ל20+ ביום ממוצע ל40+ ביום טוב.
    אני מרוויח שכר גבוה כל כך כיוון שאין הרבה עובדים מיותרים. העומס שיש עלי הוא לא עומס שפוגם את השירות שלי. אני לא קורס תחת העומס הזה, אני עובד קצת יותר קשה וזה גם מצדיק את המשכורת הגבוהה יותר.
    נכון, אולי בעל העסק חוסך עלי פה 21 שקל לשעה אבל הלקוח לא מרגיש את זה, השירות שאני נותן הוא עדיין ברמה גבוהה.
    לא הייתי מתנגד לתוספת של השכר מינימום אבל זה לא רלוונטי לגבי, טוב לי איפה שאני.

    במסעדה להבדיל ממזון מהיר, אתה לא צריך לעמוד בתור לקופה, המלצר מביא לך חשבון והוא גם זה שלוקח ומחייב אותו. אתה לא צריך לסחוב את האוכל שלך, המלצר עושה זאת עבורך. אולי זאת הסיבה למנהג הזה? (אין לי מושג, אני מנחש)

    שוב, הטענה שלי היא שאם לא יהיו טיפים למלצרים טובים אז פשוט לא יהיו מלצרים טובים. הם יעדיפו לעשות משהו אחר ומי שיתבאס מהחוויה שלו במסעדה יהיה הלקוח כי מה שישאר זה הבררה.

    גם כשאני הולך למסעדה אם השירות היה גרוע הטיפ יהיה בהתאם. למלצר שלא היה לא לטוב ולא לרע אני לא אוריד מהנהוג ועל זה אני מתווכח. לא נראה לי שצריך לגרוע ממלצר סטנדרטי את הטיפים שלו.

    יכול להיות שאתה צודק והמנהג הזה לא במקום. אני לא יודע. זאת המוטיבציה שלי להשאר איפה שאני ולתת שירות טוב.
    ולשאלתך אם לא הייתי מקבל טיפים אלא רק משכורת מינימום: לא, לא הייתי עובד בתור מלצר, הייתי מוצא משהו יותר טוב.

    מקווה למלצר לך מתישהו ונראה מה יהיה גזר הדין לגבי.

  8. תמונת פרופיל של עידן
    עידן

    חברים יקרים, למה שלא נעזוב את הכיס של המלצר, המסעדן, והמחוקק ונחזור למקורות? טיפ (בעברית "תשר", מהמילה "תשורה") ניתן למלצר על עבודה טובה שנעשתה, ובחוגים/תקופות/מקומות מסויימים אפילו מראש עבור עבודה שתעשה ביתר הקפדה/איכות וכדומה. המנהג של להשאיר 10% הפך לנורמה מבלי קשר לאיכות השירות ומשם מתחילות ההאשמות וההלקאה העצמית על "פגיעה בשכרו של המלצר" וכדומה. הטקסט המקורי גרם לי לחשוב על העניין ואני מתכוון לנסות ליישם את ההמלצה הבאה – להתעלם מהמנהג לגבי ה-10% ולתת למלצר טיפ בהתאם לשירות שקיבלתי. שכרו של המלצר הוא עניין בינו לבין המעסיק שלו, ומאחר ואצלנו מקובל לתת את הטיפ בסוף הארוחה אני את הטיפ אתן לפי השירות שקיבלתי.
    אני גם ככה לא מבקר קבוע במסעדות ומגיע רק כשיש ארוע מיוחד לחגוג או כשאני בחוץ בין פגישות וזו ארוחת הצהריים שלי. אני מייצג קהל שלם של לקוחות רגילים, שלא עושים רעש או שטויות אחרות, לא שורפים דברים (כפי שהזכיר פה מישהו) או משחקים באוכל, ואין לי דרישות מופלצות מהמקום/המלצר/האוכל. אני רק רוצה לקבל שירות סביר.
    אני מבקש שהמלצר (כל מלצר) יטרח להעיף מבט מסביב לראות את היד שלי שמורמת כבר כמה דקות ולא ילך עם האף ברצפה, אני מצפה שיהיה עירני וישתדל שהאוכל שלי יגיע בזמן, לא ישכח חלקים מתוך ההזמנה, ועוד דברים שכשחושבים עליהם אמורים להיות חלק מהנורמה. אני לא איזה ילד, ובאמת שמעולם לא ביקשתי שום דבר שהוא לא סביר מבחינת שירות.
    אז עד היום על שירות טוב נתתי טיפ מעל ה-10%, אבל תכלס אין באמת סיבה. מעכשיו הטיפ יהיה בהתאם לרמת השירות. שירות סביר יקבל את ה-10% המקובלים, שירות מעל לממוצע יקבל טיפ מעל לממוצע, ומלצר שיתן שירות גרוע, כפי שכבר יצא לי להתקל, יאלץ להסתפק במשכורת שמשלם לו המעסיק.

    אני חושב שדיון המשנה שמתבקש פה מתחלק לשניים:
    א. מלצר בארצנו הוא לא מקצוע שנלקח ברצינות (בניגוד לאירופה למשל) ולכן ההכשרה בדרך כלל לא קיימת או שהיא מאוד מאוד לוקה בחסר. יש למקצוע הזה גישה וטכניקות עבודה כמו לכל מקצוע אחר, וכאן יוצא שהרבה אנשים איכותיים פשוט לא למדו מעולם את העבודה. (גילוי נאות, יש לי בן דוד שממלצר במסעדת יוקרה במנהטן, והיו לי איתו מספר שיחות מעניינות סביב הטכניקות שהוא למד שם. ואני מדבר גם על דברים בסיסיים, לא רק לאיך מנקים את כל הפירורים מהשולחן בתנועה אחת עם כלי מיוחד).

    ב. מסעדות צריכות להתחרות על מלצרים טובים בדיוק כמו כל מעסיק אחר, ולשלם בהתאם, במקום להתייחס אליהם כמו כח עבודה זול ולא מיומן שאפשר לשלם לו את המינימום ההכרחי כי אם הוא עובד כאן אז כנראה שאין לו שום ברירה אחרת.

  9. תמונת פרופיל של גיא
    גיא

    פשוט:
    שרות טוב – טיפ טוב
    אין טיפים – לא יהיה שרות טוב
    אין שרות טוב – אין טיפ

    בעלי מסעדות בקושי שורדים כולל זכינים מסוימים והכסף שלך לא הולך לבעל המסעדה אלא למלצר ברובו. אז מומלץ בכל מקצוע שרותי לבסס חלק מהתשלום על תמרוץ.

    הייתי שמח לתת למנהל השרות במוסך טיפ ..

    1. גיא, נפלת לכשל הלוגי הבוטה ביותר.
      שרות טוב – טיפ טוב – מוסכם ומקובל.

      באשר לאין טיפים – לא יהיה שירות טוב – לא מסכים ולא מקבל. המלצר לא יכול לדעת בסוף הארוחה אם אני אשאיר טיפ או לא, ולכן, הוא צריך לשרת את כל הלקוחות בצורה הטובה ביותר. אם הוא לא עושה ככה, הרי שאין שום סיבה לתת לו טיפ, אם הוא כן עושה כך, הרי שהטיפ מגיע לו בהחלט.

      אין שירות טוב – אין טיפ – חצי מסכים – נקודתית, נכון בהחלט – אם לא שירתו אותי כיאות לא יהיה טיפ, אבל יש לזה אספקט נרחב יותר – אם אין שירות טוב אז למסעדה יצא שם רע, ומכאן שגם כמות הלקוחות תדעך – ולבסוף תיסגר.

      הגישה שלך, לא שונה בהרבה מהגישה של המנופאים השובתים בנמל. במשך שנים הם התרגלו לבונוס מסוים, ברגע שביטלו את הבונוס הם התחילו לשבות. ההבדל בין הנמל למסעדה הוא שיש לי עוד הרבה מסעדות ללכת אליהן בעוד שנמל – רק בודדים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *