אם טרחתם לפתוח את הדפדפן היום, רוב הסיכויים שנתקלתם בהכרזה של חברות הסלולר על העלאת התעריפים על מנת לפצות על הנזקים העצומים שיגרמו להם בגלל הצעת החוק של שר התקשורת אריאל אטיאס. על איזה נזקים עצומים מדובר כאן? יותר מ 100 מליון שקלים בשנה.
אנחנו רגילים לסלולר, רובינו אפילו מכורים אליו. בין אם החשבון החודשי מגיע למאה שקלים או לאלף, אנחנו בד"כ מקבלים את רוע הגזירה בשקט מפתיע. כמה מאיתנו ממש טורחים לעבור על החשבון החודשי לעומק? כמה מאיתנו ניגשים אל האתר של חברת הסלולר ומבקשים להציג את פירוט השיחות?
לפני כחצי שנה, שידרגנו אני וזוגתי את מסלולי השיחה שלנו, בעיקר על מנת להנות מהטבות של דקות שיחה חינמיות בין שנינו. כחלק מאותו "שידרוג" הובטחה לנו הוזלה במחיר של דקת השיחה, במקום כ 60 אג' לדקה הוזל המחיר לסביבות ה 35 אג' לדקה אך הסעיף הקטן אמר שהדקה הראשונה היא בעלות של 45 אג' ותחשב במלואה בין אם נוצלה כדקה או כחלק ממנה.
לאחר כשלושה חודשים, שמנו לב כי חשבון הסלולר של זוגתי תפח לו בממוצע בכ- 100 שקלים נוספים בחודש, למרות ההוזלות ולמרות שלא ביצעה שינוי משמעותי בהרגלי השיחה שלה. כניסה מהירה אל פירוט השיחות של החודש שעבר באתר האינטרנט של סלקום הראתה את התשובה המתבקשת מראש – מתוך כמעט 5 שעות שיחה במהלך החודש, שלוש שעות היו שיחות באורך של בדיוק דקה. בחישוב מהיר – 81 שקלים. אם נוסיף על כך את מחיר החבילה (10 שקלים) ניתן לראות בדיוק כיצד הגיעו אותם 100 שקלים לחודש אל החשבון.
השיטה הייתה ברורה למדי. אלא אם מדובר באנשי עסקים אשר מנהלים את כל היום שלהם דרך הסלולר, רוב שיחות הסלולר של המשתמש הממוצע (להוציא ילדות בנות 16) נמשכות פחות מדקה. בין אם מדובר בלהתקשר הביתה ולהודיע על איחור, לבין להתקשר לחבר ולהודיע שאתה מחכה לו למטה רוב השיחות הן קצרות, אפילו קצרות מאוד. חברות הסלולר שהבינו את הפוטנציאל, הוליכו למעשה שולל את הלקוחות.
הפריבילגיה שעומדת לרשות חברות הסלולר היא פשוטה – מאגר נתונים ענק המאפשר לבצע שלל חיתוכים וסטטיסטיקות על המשתמשים של החברה. היתרון הזה, בד"כ לא עומד לאותו לקוח קטן אשר מגיע אל חברת הסלולר ומבקש לשנות מסלול. הסיבה העיקרית היא שחברות הסלולר הכניסו את זה כ"הטבה" לכל החבילות שלהן, אבל לא פחות חשובה העובדה שרוב הלקוחות אינם מבצעים שלל ניתוחים סטטיסטיים על פירוטי השיחות שלהם. כך, במעמד החתימה קורצת ההטבה ללקוח שבד"כ זוכר את 20 הדקות שהמתין על הקו לשירות זה או אחר, אך לא לוקח בחשבון את כל אותן פעמים שהגיע למזכירה וניתק.
בעוד שהצעת החוק של אריאל אטיאס היא נכונה וצודקת כלפי הלקוח, הרי שהיא איננה מושלמת. לרוע המזל יש גם לא מעט שיחות של "אני מייד חוזר אליך", "אני בישיבה", "תחזור אלי" ואחרות. כל אלה, למרות שהן נספרות בשניות בודדות עדיין נספרות כדקה שלמה בעלות של 45 אג'. למרות שחברות הסלולר בהחלט מסוגלות לבצע חישוב של חלקי דקה והן אכן עושות זאת לאחר הדקה הראשונה, כאשר מדובר בחיוב של הדקה הראשונה פתאום היכולת הזו "אובדת".
הסיבה העיקרית שחברות הסלולר נזעקות היא ששיחות האורכות פחות מ 6 שניות מהוות כמעט 20% מכלל השיחות שלהן. אם חברות הסלולר היו משחקות בצורה הוגנת הרי שעל שיחה של 6 שניות היה נאלץ המשתמש לשלם רק עשירית ממחירה של דקת שיחה (4.5 אג') ואז לא היה כל טעם בהצעתו של אריאל אטיאס. מאידך, ביטול של השיחות הללו כאמור מהווה פגיעה אדירה בנתח הרווחים שלהן.
הייתי אומר מרד צרכנים – אבל לרוע המזל מהיכרותי עם השוק בארץ זה לא יקרה. אולי פנייה ישירה אל אריאל אטיטס עם בקשה להכליל חסימה לשיטת הדקה המלאה – תוכל למנוע מחשבון הסלולר שלנו להתנפח
כתיבת תגובה