אחרי שבנק מזרחי טפחות הצליח להעביר אליו את דביר, הוא מנסה להסביר לכם עד כמה כדאי גם לכם לעבור. בבנק שלי, אומר דברי, אני מרגיש כמו בן אדם, לא כמו מספר וכדי להראות לכם עד כמה במזרחי טפחות רואים בכם בני אדם, הם אפילו טרחו להעלות מיניסייט ואפליקציה בפייסבוק.

אחרי שבנק מזרחי טפחות הצליח להעביר אליו את דביר, הוא מנסה להסביר לכם עד כמה כדאי גם לכם לעבור. בבנק שלי, אומר דברי, אני מרגיש כמו בן אדם, לא כמו מספר וכדי להראות לכם עד כמה במזרחי טפחות רואים בכם בני אדם, הם אפילו טרחו להעלות מיניסייט ואפליקציה בפייסבוק.

הערה: אני מצטער על הכותרת הפופוליסטית הזולה, אבל זה לא פוסט על קצב או על מפ"י, מכשזה נאמר – אפשר לחזור לנושא המרכזי – בנק מזרחי טפחות.

איכשהו במהלך הסופ"ש מצאתי את עצמי בתוך המיניסייט של מזרחי טפחות לוחץ על כפתור אפליקציית הפייסבוק. לא לקח רגע לפני שהבנתי מה הכוונה של דביר כשהוא אומר שהבנק החדש מתיחס אליו כאל אדם – לאדם יש מידע אישי, לאדם יש חברים ואם נצליח לנכס לעצמנו את הכל הרי שאנחנו בעצם מפעילים את האדם – במקום מספר, יש לנו בובה.

ה API של פייסבוק דורש ממפתח אפליקציה להצהיר בפני כל משתמש לאיזה מידע הוא זקוק ולקבל את האישור עבור אותו מידע. לרוע המזל, כל האישורים כרוכים ביחד ולא מאפשרים לכם לאפשר בחירה של פריטים בודדים – בשלב התקנת האפליקציה זה הכל או לא כלום (אפשר להסיר אחר כך חלק מהגישה דרך הגדרות פרטיות).

אז הנה פירוט הבקשות של בנק מזרחי טפחות ומשמעותיהן.

א. המידע הבסיסי שלי – פה אין חדש, זה די דיפולטי לאפליקצה, הסעיף הזה מאפשר לאפליקציה לגשת לכל המידע שהגדרתם כזמין ל"כולם" – כלומר, המידע שיכול לראות אדם שנכנס לעמוד שלכם והוא לא חבר או בעל חבר משותף.

ב. כתיבה על הקיר שלי – האפליקציה יכולה, בלי שום בקשה או התרעה, לפרסם הודעות על הקיר שלכם. אתם יכולים לגלות שבמהלך היום כתבתם "בנק מזרחי טפחות הוא הבנק הכי טוב בעולם" בלי לעשות כלום. גם זו, כמו א' היא בקשה די סטנדרטית כשמדובר באפליקציה, רק כך היא יכולה לפרסם לכמה קילומטרים בעטתם בכלב, או איזה שדה חדש שתלתם בפארמוויל.

ג. גישה לדואר הנכנס שלי – אם סעיפים א' וב' הם די סטנדרטים כשמדובר באפליקציות פייסבוק הרי שהשדה הזה הוא כבר מעורר חשד, שלא לאמר רוגז. בנק מזרחי טפחות מבקש בעצם רשות לקרוא את הדואר שלכם. האם הייתם נותנים לחבר את הסיסמא לג'ימייל שלכם? אז למה שתיתנו לבנק שהוא אפילו לא הבנק שלכם גישה לדואר שלכם?

ד. גישה לניוז פיד שלי – הניוז פיד הוא זרם ההודעות שאנחנו רואים ברגע שאנחנו נכנסים לפייסבוק, הוא מכיל מידע על מה החברים שלנו עשו, על מה החברים שלנו הגיבו וכן הלאה. זה נשמע לא מאוד מהותי, אבל גישה שכזו מאפשרת לטוות רשת של החברים שלכם, החברים שלהם והיחסים ביניכם. עד כמה זה מסוכן? לא יודע, אבל זה לא מידע שמישהו חוץ מכם אמור לראות, בטח לא הבנק שלכם ובטח ובטח לא בנק שהוא לא הבנק שלכם.

ה. גישה למידע שלי בכל זמן – וההסתיגות באפור מבהירה – האפליקציה יכולה לגשת אל כל המידע לעיל גם כאשר המשתמש אינו מחובר לאפליקציה – כלומר, לא משנה לבנק אם אתה משתמש באפליקציה או לא – הגישה לפרטים המבוקשים היא מלאה ולתמיד (עד הסרת האפליקציה). מה זה אומר? שגם אחרי שהפעילות הזו כבר תסתיים, כל מי שלא יסיר את האפליקציה (וככל הנראה רובנו) פרטיו ימשיכו להיות נגישים לאנשי בנק מזרחי טפחות.

ו. גישה לתמונות ולסרטונים שלי – למיטב ידיעתי, גישה לסרטונים והתמונות אין משמעה רק היכולת להציג את המידע הזה אלא גם לגשת למידע הנלווה לו. תייגתם אדם בתמונה – האפליקציה יודעת מי זה. יש תגובות? האפליקציה יכולה לגשת אליהן.

רוצים לראות מה המידע שמציגה כל בקשה? היכנסו אל עמוד ה Graph Api של פייסבוק ובידקו את המידע המוצג בקישורים

כשעוברים על רשימת הבקשות הזו לעומק, מקבלים את ההרגשה שיכלו פשוט לבקש את הסיסמא לחשבון שלי ולגמור עיניין. למעשה מזרחי טפחות הופכים אותנו לשגרירים מלאים וללקוחות מרוצים מבלי שנוכל להתנגד. עדיף לזוז דביר? לפעמים כדאי אפילו לברוח.