הבעיה היא האכיפה, לא השתיה

לקראת השעה 10 בערב, משנה הגן הציבורי את תפקודו עת מתאספים בעלי הכלבים באזור ונותנים דרור לכלביהם. המפגש הזה נמשך כשעה, אנחנו מדברים והכלבים מתרוצצים. לקראת סיום, מבצע הגן הציבורי שינוי שימוש נוסף – ילדים, קטינים רובם ככולם, חמושים בנרגילות, סיגריות ובקבוקי וודקה זולים. בסיבוב הבוקר עם הכלב, אני עובר שוב בגן הציבורי ופוגש שברי בקבוקים ושאריות הוונדאליזם שהשאירו אותם ילדים.
השכנים של הגן הציבורי כבר יודעים שכשמגיעה חופשה מתחיל הכאב ראש, במהלך ימי לימודים התופעה הזו מתרחשת רק בסופי שבוע, אבל כשמגיע החופש הגדול, האירוע הופך להיות יומיומי – הילדים משתכרים, משחיתים את הגן הציבורי, עושים רעש – ואין שום דבר שאפשר לעשות בנידון, אפילו המשטרה לא באה. ולמה שתבוא? במצב החוק כיום החוק אוסר על מכירת אלכוהול לקטין, לא על שתיית אלכוהול ע"י קטין, בפועל לשוטר אין שום יכולת לגעת בילד או בבקבוק שלו.

ה"מאבק" בהשתכרות של קטינים עולה מדרגה ועל פי הפירסומים מדובר בניסיונות חקיקה להעלאת גיל השתיה ל 21, הגבלת שעות מכירת האלכוהול וכיוצ"ב – רוב רובם של הסעיפים מדברים על חקיקה מגבילת מכירה ורק אחד באמת מתייחס לטיפול בבעיית הקטינים השותים – בהצעה לאפשר לשוטר להחרים משקה מקטין.

הניסיון שינוי הזה הוא מטופש ברובו, אותם קטינים בני 13-15 ששותים לא אמורים להיות מסוגלים לרכוש אלכוהול בין אם הגבלת הגיל היא 18 או 21, קשה לבלבל ילד בן 14 עם בחור בן 18 במיוחד בשלב שבו הוא צריך לשלוף תעודת זהות. אבל מקומות ממשיכים למכור אלכוהול לקטינים כי הסיכוי לתפיסה קטן, ורוב המוכרים משוכנעים שאם ייתפסו, האחריות תהיה על העסק ולא עליהם. גם רובם של הקטינים לא מחכים ליום שישי כדי לרכוש את האלכוהול שלהם, הם קונים אותו בסופר השכונתי – מקום בו התור הארוך בקופה יכול לאפשר להם לעבור עם הבקבוק במסלול המהיר.

לכן, כמעט על בסיס שבועי, אנחנו שומעים על קטין זה או אחר שאושפז בסוף השבוע לאחר שנזנח שיכור ע"י חבריו. גשו ביום שישי בערב והסתובבו ליד הפיצוציה הקרובה, בדקו כמה זמן יעבור עד שיגש אליכם קטין זה או אחר ויבקש מכם לרכוש עבורו משקה. כשהעזתי פעם לסרב לאחד כזה הוא לא הבין מה הבעיה שלי, "כולם קונים לי" הוא טען.

הבעיה היא אכיפה, היא תמיד הייתה והיא תמשיך להיות עד שמישהו יחליט שצריך להגביר אותה ולהיכנס בבעיה בעובי הקורה. שני הסעיפים היחידים שאני מסכים איתם בכל הסיפור זה ההרשאה לכוחות החוק להחרים משקאות מקטינים וההבנה שחייבים לטפל בבעית המכירה לקטינים לא רק בפאבים אלא גם בפיצוציות ובסופרים.
וכן, עד שלא תתחיל פה האכיפה, עד שלא יתחילו אנשים לחטוף דוחות כואבים ויסגרו בתי עסק על מכירה של אלכוהול לקטינים, לא יהיה פה כל שינוי. ילדים ימשיכו להשתכר, להיקלע לתגרות אלימות, להרוס רכוש ציבורי ופרטי ולהתאשפז, במקרה הטוב. ולא סתם אמרתי כבר אתמול – סוף מעשה, בארנק תחילה

לדרג את הפוסט
0

Comments

8 תגובות על “הבעיה היא האכיפה, לא השתיה”

  1. תגיד, נראה לך שמודל אמריקאי של מכירת אלכוהול רק בחנויות אלכוהול ולא בכל פינה (פיצוציות, תחנות דלק, קיוסקים וכו) תעזור?

    1. לא, כי היא בעיקר תקשה על הצרכנים הלגיטימיים. תחשוב למשל שאת היין לקידוש / בישול תצטרך ללכת לקנות בחנות יעודית.
      אבל גם אם תלך על המודל הזה, כל זמן שלא תהייה אכיפה לא תהיה לו שום משמעות.

      1. אני חושב שבשביל מידת וודאות מסויימת, אולי כדאי להקשות על הצרכנים הלגיטימיים. אם ילדים בני 14 יכולים לקנות וודקה באמפם שפתוח כל הלילה ("גבר, תקנה לנו בבקשה"), אולי כדאי להעביר את כל האלכוהול למקום מרכזי יותר שם אפשר לרכז יותר אכיפה. אגב, צרכן לגיטימי שעלול להיפגע הוא חייל וכל מי שכרגע, בגיל 18-21 יכול לקנות אלכוהול ועלול למצוא את עצמו מחוץ לאוכלוסייה שיכולה לקנות אותו.

        אגב, מידי פעם אני כן רואה כותרות כמו http://www.telaviv.police.gov.il/Index.asp?id=30463 בבלוג מאגר הפלילים של תל-אביב

  2. הבעיה היא היחס לחוק לא האכיפה. כמובן שיש קשר ישיר אבל לדעתי הבעיה הרבה יותר עמוקה. אם תעשה משאל בין רב האנשים שאתה מכיר תראה שרובם חושבים שהרבה ממה שמוגדר כלא חוקי הוא לא באמת פשע. זה אולי נגד החוק אבל זו הנורמה. זה מתחיל מלקנות בלי קבלה וממשיך בכך שמעבר למקרים קיצוניים אף אחד לא יושב בכלא על עבירות מס או צווארון לבן
    בארה"ב לדוגמא במקומות רבים אין כמעט אכיפה. לדוגמא, כולם (גם שכירים) מדווחים בעצמם על הכנסותיהם. למרות שהסיכוי שיתפסו אותך הרבה יותר נמוך מבארץ הרבה פחות אנשים עוברים על החוקים. כל זה בגלל שאם כן יתפסו אותך מעלים מס אז תשב בכלא.
    קנסות כספים לא יעזרו כי זה יפלה לטובת מי שיש לו כסף לשלם את הקנס (או לשחד את השוטר\פקח\פקיד שומה). פקיד מס בעיר בניו יורק עשה הנחה בארנונה ללאיזו חברה תמורת כמה טובות הנאה והוא הולך לשבת בכלא על זה מעל 14 שנה, בארץ זה בטח לא היה מגיע לבית משפט (במקרה הטוב הוא היה מועבר מתפקידו) אין מה לעשות, הפתרון צריך להיות כולל. יש צורך בחינוך, בשינוי החוקים, בשינוי האכיפה והרבה זמן. אני לא אופטימי.

    1. אף אחד, עשיר או עני, לא אוהב להיפרד מהכסף נכון שתהיה לו היכולת אבל לא יהיה לו הרצון. מה גם שאם הקנסות יהיו גבוהים מספיק, הם יהוו גורם מרתיע גם לאמידים.
      הנושא של אכיפה וצייתנות לחוק אכן הולכים ביחד – כשהחוק מפגין חולשה, האנשים מפגינים זלזול ולהפך. יש לי חבר שהוא מתנדב במשטרת התנועה, הוא מספר שכל פעם שהוא עוצר מישהו, הבחור יוצא מהאוטו ומתחיל ב"מה קורה גבר" ו"מה נשמע אח שלו". עכשיו נראה אותך עוצר לשוטר תנועה אמריקאי, יוצא מהרכב ומתחיל להתלוצץ איתו.

  3. אולי הבעיה היא שהרשויות וחברי הכנסת לא מבינים שהבעיה היא הוודקה ודומיה ולא כלל האלכוהול. המעבר של הנוער לשתיית משקאות עתירי אלכהול (וודקה לרוב) מאפשר להם בזמן קצר להכניס לגופם כמיות גבוהות של אלכהול אשר לא מתאפשרת בכזות קלות כאשר מדובר על בירה ויין.
    הבעיה היא שבני הנוער לא מחונכים לשתייה הגינית אלא מכריזים מלחמה על כלל האלכוהול.
    תנו להם לשתות בירה לא וודקה.

    נ.ב.: יש לזה גם מימד כלכלי האחכהול בוודקה זול יותר מאלכוהול בבירה.

    1. אני מסכים לחלוטין. כשחבורה של 4-5 (ומעלה) רוצה להשתכר, 2 בקבוקי וודקה זולים יעלו להם לכל היותר 60 שקלים ומספיקים כדי להפיל את כולם, בכסף הזה הם יוכלו לקנות אולי 2 שישיות של בירה – אולי יסובב אותם קצת אבל שם זה יגמר.

      אבל זה, כבר עיניין של לשנות את התמחורים של האלכוהול, צעד שאגב אני מאמין שאם היו נוקטים בו, יכול היה לפתור בעיות של שתינות בעוד כל מיני אוכלוסיות בעיתיות.

  4. תמונת פרופיל של דרקונית
    דרקונית

    אני לא חושבת שיש בהכרח קשר בין האלכוהול להתנהגות של הילדים האלו. רוב החברים שלי נהגו לשתות לפני שמלאו להם 18 ואיכשהו אף אחד מהם לא השחית מעולם גן ציבורי או הסתבך בקטטות. הבעייה היא בילדים ולא באלכוהול.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *