מחשבות על חוק המטפלות

באנר לחוק המטפלות
באנר לחוק המטפלות
בימים האחרונים רצה פה הפירסומת האדומה של נעמ"ת שיוצאת נגד הסדר חוק המטפלות של שטייניץ. אני חייב להודות, שכמו כולם, גם אני נפלתי בפח הכל כך מתבקש – מטפלת עולה 1500 שקל בחודש ואילו שטייניץ מציע 200 שקל בחודש – מצאו את ההבדלים. בהתחלה, אפשר לומר שזעמתי, במיוחד בהתחשב בעובדה שהן אני והן אשתי עצמאיים וזה עתה הפכנו להורים טריים. אבל כשחושבים על זה לעומק מגלים שהצעקות נובעות בעיקר מבורות וחוסר הבנה ולא בגלל קיפוח של נשים.

בלהט הצעקות, מתבלבלים אנשים לחשוב שלפי פסיקת בית המשפט תקבל אישה שלוקחת מטפלת 1500 שקל, והחשבון בראש הוא משהו בסיגנון קיבלתי 6000 מהמעסיק ועוד 1500 מהמדינה. בפועל, החישוב האמיתי הוא קיבלתי 6000 מהמעסיק וניכיתי הוצאות של 1500 ש"ח ולכן יש לי הכנסה למס של 4500 שקל. אם נחשב את מס ההכנסה לפי 2.75 נקודות זכות (אשה נשואה שלבן זוגה יש הכנסה) על 6000 שקלים נגלה שאותה אישה צריכה לשלם 207 שקלים. התוספת של נקודת מס אחת לזיכוי משמעה חיסכון של 197 שקלים, כלומר שבפועל, אישה שמשתכרת 6000 שקל תשלם 10 שקלים מס הכנסה לפי שטייניץ לעומת 0 שקלים לפי בית המשפט.
איפה זה מתחיל להיות משמעותי? אם נקפוץ טיפה בסכומים, למשל לאישה שמשתכרת 10000 שקל בחודש – לפני החקיקה / בית המשפט משלמת 1066 שקלים בחודש. לפי בית המשפט היא תשלם 676 בעוד שלפי שטיייץ היא תשלם 869 שקלים – הפרש של 190 שקל בחודש.

לפי נתוני הלמ"ס, השכר הממוצע של אשה שכירה במשק הישראלי הוא 5700 שקלים, עליהם היא תשלם מס של 159 שקלים כיום ואפס שקלים לפי שטייניץ או לפי בית המשפט (למעשה, נקודת האיזון היא אי שם סביב ה 5940 שקלים לחודש). כאשר בפועל, רק 23% מהנשים בישראל מקבלות שכר שהוא מעל השכר הממוצע במשק – כלומר עבור 77% מהנשים בישראל, אין שום משמעות להטבה הזו לא לפי שטייניץ ולא לפי פסיקת בית המשפט. לצערי לא הצלחתי למצוא באתר של הלמ"ס מידע מדוייק של התפלגות שכר הנשים במשק באחוזים. באופן כללי מדובר על 35.5% המרוויחות פחות משכר המינימום, כאשר כמעט 14% מתוכן מרוויחות פחות משכר המינימום. עוד 41.2% מרוויחות שכר שהוא בין שכר המינימום לשכר הממוצע ו 23.3% כאמור מרוויחות מעל השכר הממוצע. לצערי, החלק הכי מעניין בגרף הוא כיצד נראות המשכורות של אותן 23.3% ואת זה לא הצלחתי למצוא.

חבר מהמילואים סיפר לי פעם שאשתו אמרה לו שנמאס לה לשבת בבית עם הילדים והיא רוצה לחזור לעבוד. שלף אותו הבחור דף נייר ועט והתחיל לעשות את החישוב של עלות של מעון ומטפלת לשלושה ילדים והגיע אל סכום של כ 7500 שקל. חמושה במידע זה, יצאה אשתו לחפש עבודה ואכן מצאה עבודה בשכר של כ 10K שקלים. זיכוי במס הם לא קיבלו, אבל הם אכן הצליחו לכסות את העלות של מטפלת ומעון לילדים. הבעיה היא שמעטות הן הנשים שמסוגלות לצאת אל שוק העבודה כשיש להן ילד – שניים בבית ואכן להגיע לסכומי ההכנסות הללו. רובן תקבלנה בהתחלה הצעות הקרובות לשכר הממוצע במשק במקרה הטוב, והצעות שמגרדות את שכר המינימום מלמטה ברוב המקרים. כמו שנאמר, עבור כ 80% מהנשים, להחלטה של שטייניץ אין כל רלוונטיות.

והתרעמות קטנה
מדינת ישראל נרעשה מהסכנה התקציבית הגלומה בהחזרי המס על מטפלות והזדרזה להציע את אותה נקודת זכות מדוברת, מהלך שהיה אולי מוטעה מכיוון אחר. על פי שיטת בית המשפט, אותה אם הייתה צריכה לבצע תיאום מס בסוף שנה ולהראות חשבוניות מהמטפלת או מהגנון כדי לקבל את ההחזר. זה אומר שכל אמא שכזו, שהייתה רוצה לקבל את ההחזר הייתה צריכה לדרוש מהמטפלת או הגנון חשבונית מס. בצורה שכזו, חלק גדול של המטפלות שעובדות היום בשחור בלי חשבונית היו צריכות להרשם כעוסקות ולדווח על ההכנסות שלהן – ומכאן שגם להתחיל לשלם מס הכנסה – כסף שהיה נכנס ויכול היה לכסות על אותו ההחזר מס שדרשו האמהות. עכשיו לעומת זאת, כל האמהות יקבלו את אותה נקודת הזיכוי, ואלו שמשתכרות מתחת למינימום יקבלו קצת כסף תחת הסעיף של מס הכנסה שלילי – כסף שאנחנו משלמים בדלק, במע"מ ובשאר המיסים שאנחנו משלמים.

לקריאה נוספת
הפוסט של נדב – הקלות מס על מטפלות – סדר בבלגן

לדרג את הפוסט
0

Comments

16 תגובות על “מחשבות על חוק המטפלות”

  1. א. תודה על ההפניה.
    ב. יאמר לזכות נעמ"ת שהן לא אומרות 'ההצעה של שטייניץ גרועה, צריך את הצעת בית המשפט'. הן דורשות חינוך חינם מגיל 0 – שזה כבר לחלוטין משנה את המשוואה של יציאת נשים לעבודה.

  2. המתמתיקה שלך שגויה מכמה סיבות:
    קודם כל גם ביטוח לאומי וגם מס בריאות חלים על ההכנסה לצרכי מס ולכן יש להכניס אותן לחישוב ואז יתברר לך שהפערים גדולים בצורה מהותית (בגדול גם בדוגמה שלך אישה שמרוויחה 6000 ש"ח תחסוך 150 ש"ח ביטוח לאומי וביטוח בריאות לעומת 0 בחישוב שטייניץ.
    שנית לממשלה יש חיבה גדולה לשיחקת נקודות הזיכוי כך שבמקום לעלות מיסים לא מעדכנים את נקודות הזיכוי (זה קרה ב-2002 – 2003 שאינפציה היתה גבוהה יחסית) אבל התשלומים למעון/ גן עולים.
    שלישית הממוצע של השכר לוקח בחשבון נשים שעקב השיקולים הכלכליים מחליטות לעבוד חצי משרה או משרות נחותות מכיוון שהן צריכות לחזור הביתה לילדים, ברור שמצב זה ישתנה עם שינוי בחוק.
    רביעית תחשב את החישוב למשפחה שגדולה מילד אחד ולהכנסה הגבוה מהשכר הממוצע (לנשים שלמדו באוניברסיטה למשל) וטז יתברר לך שהפער גדול בצורה מהותית. אאתה בטוח שזה לא המצב המייצג ? אני לא.

    1. לאמא שלי יש תואר דוקטור מהטכניון ותואר שני נוסף מאוניברסיטת חיפה. היא עבדה כמורה במשרה מלאה 30 שנה וגידלה 5 ילדים. לי עדיין אין תואר ראשון ועדיין, במשרה הקודמת שלי כשכיר הרווחתי יותר ממנה.
      למה הכוונה במצב מייצג? אני לא המצאתי את הנתונים הללו, אני לקחתי אותם מהאתר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אם זה לא מייצג, אני לא יודע מה כן. אתה מוזמן כמובן להיכנס למתחם ההייטק הקרוב למקום מגוריך ולספור כמה נשים יש שם שמרוויחות שכר של 5 ספרות, אבל המספר הזה לעולם יתגמד לעומת כמות הנשים שיושבות באיזו מתפרה / מוקד טלפוני / מפעל תעשייה, עובדות 8-9 שעות ביום ומקבלות שכר מינימום וחלקן אפילו לא מגיעות לזה.

      אני מסכים לגבי ההבדל בנושא הביטוח לאומי ומס הבריאות בשתי השיטות אבל בוא תציץ שניה על הבדל אחר. אם שכזו, שזכאית לנקודת זכות במס הכנסה תקבל את ההפרש הזה כל חודש בתלוש המשכורת. בעוד שבכדי לקבל "החזר מטפלת" היא תצטרך לחכות לחודש אפריל כדי להגיש דוח מס שנתי ואז לחכות עוד 3-5 חודשים עד שהכסף יגיע אל חשבון הבנק שלה. כמה אנשים בישראל (אנשים, לאו דווקא נשים) אתה מכיר שממש טורחים להגיש את הדו"ח המדובר למס הכנסה? בתכלס הדו"ח הזה מוגש בעיקר ע"י עצמאיים או אנשים שמלכתחילה יש להם הרבה עסקים והרבה הכנסות.

  3. אתה עסוק בלבל את עצמך בסטטיסקה.
    אין לי זמן לבדוק זאת אצל ות"ת אבל באוניברסיטאות בארץ חלקן של הנשים הוא פחות או יותר 50%.
    אתה טוען כי בסופו של תהליך פחות מהן משתכרות שכר גבוה והשאלה היא למה. הנושא של עלויות הטיפול בילדים והיציאה לעבודה הוא חלק גדול מהתשובה (כפי שתארת את המצב בפוסט אצל החברים שלך).
    למיטב ידיעתי אין כמעט היום בישראל נשים שיושבות במתפרה (הן כולן עברו לירדן).
    לא מכיר את ההי טק אבל במשרדי עורכי דין וראיית חשבון חלק ניכר מהעובדים הן נשים.
    הביטח הלאומי הוא מהותי כספית. לא חייבים לחכות ל-אפריל אלא ניתן לבצע תאום מס בדיוק כפי שעושים זאת כאשר עובדים בשתי משרות.
    המצב שאתה מתאר אם הדוח הוא חלק מהבעיה שצריך לפתור ולא להציג אותו כקבוע. בארה"ב כולם מגישים דוחות מס ואין כל בעיה כך שזו בעיה פתורה.

    1. זה שהחלק של הנשים באוניברסיטה הוא פחות או יותר 50% עדיין לא אומר כלום. קח בחשבון שכל מי שהולכת להיות מורה לצורך העיניין עוברת דרך האוניברסיטה. כמה לדעתך משתכרת עורכת דין שעכשיו סיימה סטאז' והצטרפה למשרד? 6 אלף שקל. כמה עורכות דין יש בישראל? כמה מתוכן באמת מתעסקות בעריכת דין? כמה מהן ממש תותחיות ותצלחנה להפוך לשותפות ביום מן הימים?

      לפני שעזבתי אל עולם המחשבים למדתי הנדסת מכונות, כחלק מהלימודים יצא לי לבלות אי אלו שעות במפעלי תעשיה. אחוז הנשים במחלקות ה R&D הוא זעום וגם ככה לרוב מדובר במחלקות קטנות. באולם הייצור לעומת זאת, הנתח שלהן הוא מאוד גדול ומדובר כמובן במחלקות גדולות.

      אז בסדר, אין מתפרות, אבל יש דברים אחרים – גם המפעל של אינטל בקריית גת מעסיק נשים בשכר מינימאלי. נכון, אנחנו לא מדברים על המהנדסות, אבל עובדת חדר נקי לא מקבלת יותר מדי.

      בסופו של דבר, 50% הולכות ומוציאות תואר, חלקן הארי מתחתנות אחר כך או במהלך והופכות לאמהות ואז יש ילד בבית והיא כבר לא זמינה למשרה מלאה וכך זורם המעגל. 23% מהנשים בישראל משתכרות מעל ל 5700 שקלים, רובן משתכרות הרבה פחות.

      הבעיה עם דוחות המס היא לא פתורה, היא לכל היותר פתירה. אני לא מכיר את החוק האמריקאי אבל לפי מה שהבנתי זה חובה להגיש דו"ח מס שנתי בארה"ב.
      מה שעוד הבנתי, זה שההתיחסות למס בארה"ב היא שונה התא המשפחתי עושה דו"ח מס על כל חשבונית וכל רכישה שהוא עשה בחייו. משהו שלא קורה בישראל בעיקר כי כמות הדברים עליהם בית בישראל יכול לקבל החזר מס שואף לאפס. לרוב האנשים (שלא חייבים להגיש דוח שכזה) אין ממש אינטרס להגיש דו"ח שכזה.

  4. הויכוח איתך הפך לוויכוח בין חרשים והוא לא מעניין.
    מה שלא הבנת שהמצב היום הוא תוצאה של המצב המיסויי ולא קבוע.
    הישראלי הממוצע שכו חביב עליך מגדל את 2.5 ילדיו (עד נניח גיל 8) על פני תקופה שבין 12 – 20 שנה. ברור לך שעורכת הדין שמתחילה ב-6,000 ש"ח תגיע לאחר 10 שנים ל-20,000 ש"ח ברוטו.

    1. איזה מזל שאנחנו יודעים לקרוא ולכתוב 🙂
      אני לא אמרתי שהמצב הוא קבוע, ברור שהוא נגזר מהמיסוי והרי על זה כל הדיון. המצב האידיאלי היה אם כל בית אב בישראל היה יכול "להתנהל כעסק" ולהגיש דו"ח מס בסוף שנה ולקבל את ההחזרים הרלוונטיים. אבל זה לא המצב כיום ולצערי לא עושה רושם שזה הולך להיות המצב בקרוב.

      לגבי משפחת ה 2.5 ילדים, דווקא לא עליה דיברתי, אנחנו מדברים על ההבדל שבין האוכולוסיה האמידה לבין העניה. על ההבדל שבין משפחות בהן רק אחד מההורים עובד והאם מגדלת 4 ילדים אל מול משפחה עם ילד אחד ושני הורים קרייריסטים עם משכורות של 20K האחד. ובהקשר הזה תרשה לי להפנות אותך אל סצנת הפתיחה של הסרט idiocracy

      הבעיה עם אותה עורכת דין, בדיוק כמו שהייתה אם היא הייתה הייטקיסטית לצורך העיניין זה שבשלב כזה או אחר היא תצא לחופשת לידה של 3 חודשים ואחר כך היא תחזור אבל היא תרצה לצאת מוקדם לאסוף את הילד מהמטפלת וגם מגיעה לה חצי שעה לשאיבת חלב במשך היום עבודה. אז את הקידום יקבל הבחור שהתחיל לעבוד ביחד איתה אבל נשאר כל ערב עד 7. אני מצטער, אבל אני לא מקבל את הטענה של מ 6K ל 20K ב 10 שנים, 12-13 עוד נשמע הגיוני אבל פה זה נגמר. העלאת שכר (שלא מלווה בקפיצה משמעותית בתפקיד) בישראל היא סביב 10%, הווה אומר שב 10 שנים בתנאים אופטימליים תוכל להגיע ל 14K. הבעיה היא, שאותה אישה תתקדם פחות מהר ממקבילה הגברי ולכן גם תרוויח פחות. לא שזה משנה אגב, ב 6000 שקל היא כבר מפסידה לפי השיטה של נקודת הזכות.

      בקיצור, המצב מחורבן מהרבה כיוונים, והנושא של המיסוי פה הוא דפוק ומונע ע"י אינטרסים. אני עוד לא יודע מה תהייה ההשלכה של מס הכנסה שלילי בקטע הזה אבל אני מוכן להמר ששוב הרבה כסף יזרום למקומות הלא נכונים.

  5. בהכרות המעטה שיש לי איתך אני מבין שאין לך עדיין ילדים.
    מנסיוני עלות השמירה והטיפול בילדים (בלי אוכל, חיתולים וכו') עד נניח גיל 8 היא כ-200,000 ש"ח.
    חכה שתגלה זאת (מטפלת ב-1500 ש"ח לחודש 8) )

    1. עד לפני חודשיים וחצי הייתי אומר לך שאתה צודק, אבל אז נולדה בכורתי. להגיד לך שאני לא מפחד מהרגע הזה, אני בהחלט כן.

  6. אני בטוח שבעוד כמה שנים דעתך תשתנה.

    נ.ב.: זוג + ילד זה עוד לא משפחה רק אחרי שיש לפחות שני ילדים זה מתחיל להיות משפחה והסיבוכיות בהתאם.

    1. זו הגדרה פורמלית או שזו הדרך שלך להגיד חכה תראה 😉 ?

  7. תמונת פרופיל של אדגר
    אדגר

    "כאשר בפועל, רק 23% מהנשים בישראל מקבלות שכר שהוא מעל השכר הממוצע במשק"

    האמנם? לפי דו"ח אדוה רק 26.4% מהעובדים משתכרים מעל השכר הממוצע ומזה ניתן להקיש כי רק כששית מהנשים מרוויחות מעל השכר הממוצע.

    http://www.adva.org/UserFiles/File/labor2008_final.pdf

    1. תרשה לי להפנות אותך אל עמוד מספר 12 בדו"ח אליו קישרת. תוכל לראות שם שיש שכר ממוצע כללי (גברים ונשים) שכר ממוצע לגברים בלבד ושכר ממוצע לנשים בלבד. אם השכר הממוצע הכולל הוא 8000 שקל, הרי שהגברים מקבלים כ 1600 ש"ח יותר ממנו והנשים מקבלות כ 1800 ש"ח פחות ממנו. אני גם אפנה אותך לשורת ההערות הקטנה שמציינת שמרכז אדווה עיבד את הנתונים שלו מתוך הנתונים של הלמ"ס אותם אני ציינתי.
      לא ברור לי מה החישוב שעשית כדי להגיע לחישוב של שישית (כ 16%) אבל יכול להיות שעשית את החישוב הזה ביחס ל 8000 שקל ולא ביחס ל 6200 שקל חישוב שיוסיף לך את כל הנשים בתחום 6200-8000 ש"ח מהן התעלמת.

  8. תמונת פרופיל של אדגר
    אדגר

    כאשר נכתב כי 23% מהנשים משתכרות מעל השכר הממוצע במשק, אין הכוונה לשכר הממוצע לאשה אלא לשכר הממוצע בכלל.

    ראה כאן:

    http://markets.globes.co.il/news/home.aspx?fid=2&did=1000316929&nagish=1

    1. את הנתונים שבכתבה אליה קישרת לקחו בגלובס מהמאמר הזה.

      יודע מה, קראתי מספר פעמים את המאמר ואני עדיין לא משוכנע לגבי איזה שכר ממוצע בוצע החישוב. וכך כתוב במאמר המקורי:
      ‫"התייחסנו לשכר חודשי ולא לשכר לשעת עבודה, שכן מטרתנו להציג את השכר כמרמז על רמת החיים של האישה‬
      ‫או משפחתה. הנתונים המוצגים עובדו מסקר הכנסות של הלמ"ס לשנת 2006. שכר המינימום הממוצע לחודש‬
      ‫בשנה זו עמד על 3459₪, השכר החודשי הממוצע1 היה 7177 ש"ח. השכר הממוצע לפי מגדר עמד על 5542 ₪ ‫לנשים ו- 8690 ₪ לגברים.‬"

      היות והם לא מציינים במאמר האם מדובר בשכר הממוצע במשק הכללי או המגדרי, אז קצת קשה לדעת במה מדובר. כך או כך, עדיין נשארת מדוייקת העובדה שרק 23% מהנשים בישראל מקבלות יותר מהשכר הממוצע במשק ולכן עדיין לא ברור לי מאיפה הבאת את הקביעה על שישית מהנשים.

  9. תמונת פרופיל של אדגר
    אדגר

    לא קשה, מדובר בשכר הממוצע במשק הכללי ולא המגדרי – זה ברור. זה גם תואם את הדו"ח הכללי ל-2006 לפיו כשליש מהעובדים השתכרו מעל המשכורת הממוצעת במשק.

    הקביעה על ששית מהנשים מבוססת על ידע והיגיון. אם יש יחס של אחד לשניים בין גברים לנשים כאשר זה נוגע להשתכרות מעל השכר הממוצע, ורבע מכלל העובדים משתכרים מעל הממוצע, מזה ניתן להסיק כי כששית מהנשים וכשליש מהגברים משתכרים מעל משכורת ממוצעת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *