3.0
הכל התחיל ביום ההשקה של פיירפוקס 3, איכשהו קיוויתי שמישהו טרח לייצר חבילה מתאימה ולהכניס אותה אל תוך מנהל החבילות של אובונטו כדי שאני אוכל לסמן V ולקבל את פיירפוקס 3. אופטימיות כלשהי מסתבר, החבילה הכי עדכנית של השוא"ש במנהל החבילות הייתה עדיין באלפא. בסופו של דבר נשברתי והורדתי את הקובץ מהאתר של מוזילה. מתוך רצון להשאיר בידי את האפשרות לחזור לגירסה 2 באם 3 לא תמצא חן בעיני, התקנתי את החבילה אל מחיצת ה opt וביצעתי הפניה של הקריאות בעזרת dpkg-divert. זה עבד מצויין עד היום בבוקר, או אז קרס השוא"ש וכשהתאושש – כבר היה מסורס. סרגל הלינקים שלי התרוקן, כפתור החזור הפסיק לעבוד, הטקסט בשורת הכתובת לא התעדכן בכל מעבר עמוד, קליק ימני לא תפקד – בקיצור, קטסטרופה.
מזל שהשארתי את הגירסה הקודמת, אמרתי לעצמי בעודי מנסה לבטל את ההפניות ללא הצלחה. עכשיו לא רק שהגירסה החדשה לא פעלה אלא שגם הניסיון להפעיל את הגירסה הקודמת כשל והניב הודעת שגיאה על הרשאות וילדים (child process). עוד קצת משחקים ובסופו של דבר הצלחתי להפעיל בחזרה את הגירסה החדשה תחת המגבלה של הרצה דרך חלון טרמינל. מספר הפעמים שסגרתי בטעות את הטרמינל ובעקבותיו את הדפדפן הראו לי שזו לא הדרך הנכונה.
8.04
הימים בהם רצתי לשדרג את מערכת ההפעלה בכל גירסה חדשה תמו להם מזמן. רק לא מזמן שידרגתי את האובונטו שעל הלפטופ שלי מ 7.04 ל 7.10, זו גם הייתה הגירסה על המחשב השולחני עד היום. אומנם, באובונטו יש מנגנון שידרוג נוח למדי עוד מגירסאות ה 5 שלו, אבל איכשהו תמיד התוצאה הייתה זהה – או שהשדרוג "הצליח" ולאחר מכן המערכת לא הצליחה לאתחל ונאלצתי לבצע התקנה נקייה או שבדיוק כשהתהליך היה ב 99% וכבר ראיתי את הסוף איזו חבילה קריטית הייתה כושלת והמערכת הייתה מבטלת את השידרוג ומשחזרת את המצב הקודם. גם זה לא תמיד עבד ובמילים אחרות – שוב סשנים ארוכים של נסיונות שיחזור. אבל השידרוג מ 7.04 ל 7.10 על הלפטופ הלך חלק והשמועות ברשת אומרות שהשידרוג ל 8.04 הוא יחסית בטוח וככה החלטתי לנסות לבצע שידרוג.
השידרוג כשל, הפעם, למזלי, זה קרה בהתחלה כאשר המערכת הודיעה שאין לי מספיק מקום פנוי בכונן. מעל 2 ג'יגה פנויים צריך בשביל לאפשר שידרוג, היו חסרים לי 300 ואובונטו לא הסכימה. לא קיבלתי אפשרות ערעור, לא נשאלתי אם אני מעוניין לשמור קבצים זמניים במקום אחר – פשוט ולעניין – אין לך מקום, תפנה ואז דבר איתנו.
2 כוננים קשיחים של 80 ג'יגה יש לי במערכת. בפעם הראשונה שהתקנתי עליה אובונטו יצרתי שתי מחיצות בנות 10 ג'יגה כשאחת הייתה מחיצת השורש והשניה עבור home. נפח של 10 ג'יגה נראה לי אז מוגזם, בעיקר בגלל שהמערכת הראשית שלי באותה תקופה הייתה XP ואובונטו הייתה סוג של התנסות (מוצלחת למדי). למרות שמאז כבר ביצעתי מספר פעמים התקנות נקיות הן של XP והן של אובונטו, חלוקת הכוננים נותרה זהה. רק בחצי השנה האחרונה התחלתי לסבול מבעיות של מקום שנפתרה בד"כ ע"י העתקה של קבצים אל אחת מהמחיצות של חלונות (ותודה על התמיכה ב ntfs).
זה בערך היה השלב שבו נשבר לי, נכנסתי אל האתר של אובונטו והורדתי את האימג' של 8.04. בזמן שזה ירד קפצתי אל איבורי ובתוך 10 דקות הייתי בעליו הגאה של כונן ווסטרן-דיגיטל בנפח של חצי טרה (500 ג'יגה ב 350 ש"ח, לא רע).
חג החומרה
המחשב שלי נרכש בשלהי 2004, זה אומר שהוא קרוב לחגוג 4 שנים, זקן בכל קנה מידה של עולם המחשבים. אם בעבר הוא קיבל טיפול יסודי על בסיס חודשי, הרי שכיום הוא נאלץ להמתין לחג החומרה. מדי פעם יוצא לי לרכוש עבורו כל מיני שדרוגים קטנים. לעיתים זה עוד זיכרון, אולי מאוורר חדש, כרטיס זה או אחר וכדומה. כל החומרה החדשה הזו נאגרת על המדף ופעם בכמה זמן, כשיש קצת זמן פנוי אני מכריז על חג חומרה ודוחף את הכל פנימה. בחג הקודם נדחפו פנימה ספק חדש, 1 ג'יגה זיכרון וצורב DVD. הפעם, התווסף הכונן הקשיח והוחלף גוף הקירור של המעבד (פנטיום 4 פרסקוט בסוקט 478 – מעבד נוראי, עם נטיות התחממות וסוקט פרימיטיבי שלא מאפשר שידרוג). קצת הגדרות ב Bios והנה הכונן הקשיח במקום. באותה הזדמנות זכה המארז לפגוש את שואב האבק והוציא מבפנים אבק בנפח של חולדה קטנה – חג החומרה כבר אמרתי?
500
במשך שנים חינכה אותנו מיקרוסופט שהכונן הראשון הוא C, השני הוא D וכן הלאה עד Z (למי שהצליח להגיע עד שם, כבוד). בלינוקס לעומת זאת מעגנים כוננים ותיקיות, אין C או D אפשר (ומומלץ) לחלק את הכונן למחיצות ולקשר בין המחיצות והתיקיות. בעבר כאמור הסתפקתי בלעגן את home למחיצה נפרדת של 10 ג'יגה. את הכונן החדש חילקתי לשלוש מחיצות של 100 ג'יגה (שורש, home ו var) ועוד 200 פנוים שאני עדיין לא ממש יודע מה לעשות איתם. חצי שעה מאוחר יותר אובונטו 8.04 הותקנה, ועליה כבר הותקן שוא"ש 3.0b. עידכון קטן (300 מגה), הפעלה של תמיכה בעברית, וסימון של כל התוכנות החביבות (עוד 550 מגה) ואפשר להתפנק בשנ"צ. עוד נותרו קצת טוויקים קטנים אבל אני כבר מרגיש בבית. נראה לי שהשלב הבא יהיה לרכז את כל החומר משני הכוננים האחרים ולנתק אותם, אני לא באמת רואה איך אני מצליח למלא 660 ג'יגה.
כתיבת תגובה