לפני כשנה בערך, הגעתי למסקנה שהכושר שלי לא במיטבו וכך גם משקל הגוף שלי. כך נרשמתי לאחר כבוד לחדר כושר ובנוסף התחלתי ללכת לדיאטנית.
השקילה הראשונית אצל הדיאטנית הראתה 20 ק"ג חריגה במשקל בשילוב עם 29% שומן. לצורך ההשוואה – 30% מוגדר כהשמנה כרונית.
התחלתי להתאמן שלוש פעמים בשבוע. כל יום ראשון, שלישי וחמישי הייתי פוקד את שערי שייפ בשעה 7:15 בבוקר לאימון של שעה וחצי. במקביל, התפריט היומי שלי עבר קיצוץ מאסיבי ושלל דברים חביבים כגון צ'יפס, פיתות, חומוס ועוגות הוסרו ממנו. בנוסף, כך פסקה בתוקף הדיאטנית שלי, 3 ליטר גינס בשבוע זה מוגזם. אמרה והקצתה לי ליטר בשבוע לכל היותר.
התוצאות לא איחרו לבוא, ובתוך פחות משלושה חודשים השלתי מעלי 10 ק"ג. גם הגוף התחטב ובכלל התחושה הכללית הייתה הרבה יותר טובה. גם אחוזי השומן שלי ירדו לסביבות ה 22% שזה אומנם מוגדר כשמן, אבל הרבה יותר טוב מכמעט 30%. ואז, מתחילה ההזנחה. אני לא זוכר בדיוק מתי העסק התחיל לדעוך אצלי אבל כשהתחילה לצנוח בחיפה קטיושות אז הפסקתי לפקוד את המכון. גם התפריט הקפדני הוזנח בעיקבות הגיוס לצה"ל בצו 8 – אז חיינו בעיקר על לחם עם שוקולד ושאר מזון מטוגן ושמנוני.
מספר פעמים נוספות חזרתי לחדר הכושר, בד"כ לא הצלחתי להחזיק מעמד יותר משבועיים והתוצאות בהתאם. עכשיו בערך, הגעתי לתובנה שהכרס שחזרה להציץ בחודשים האחרונים לא תיעלם מעצמה וצריך לחזור לשמור על עצמי. התפריט הקיצוני נשלף מבין ערמות הדפים המאובקות, נעלי הספורט נחפרו ממעמקי מגירת הנעליים – ועכשיו צריך לחזור לעצמי. המשקל הרצוי עבור הגובה שלי הוא 84 ק"ג, אני אסתפק, נכון לעכשיו, גם ב 90.
ו… יוצאים לדרך.
כתיבת תגובה