כבר חודש וקצת שהמחשב שלי עושה פוזות של מטוס. הוא לא מתרומם לשום מקום והאמת היא שהוא די מקורקע, אבל הרעש שבוקע מתוכו בהחלט מזכיר איזה פייפר קטן.
כל כך הרבה רעש הגוזל הזה עושה שיום אחד, בעודי משוחח בטלפון עם חבר עלתה השאלה – מה זה הזמזום הזה ברקע. כשהסברתי שזה המאוורר של המחשב – הוא תהה אם אני משתמש במאווררים תעשייתיים.
יש משהו מרגש בלהתעסק בקרביים של המחשב, אולי חלק יעדיפו פשוט לגרור אותו למעבדה ושמישהו אחר ישבור עליו את הראש, אני – אוהב לפתוח ובכלל לשחק לו בבפנימה. זה כמו ההוא מהמוסך שמפרק לי את האופנוע מדי פעם – רק בלי כל הלכלוך.
בהתחלה, זה סתם היה ניקיון כללי, מעין סדר פסח שכזה לבפנימה. להוציא את הכרטיסים, לנקות מהם אבק, לסדר את הכבלים בתוך המארז ולקוות שהרעש ירגע.
איך הולך הפזמון של השיר ההוא? "אשליות" זה לא שהמחשב שלי הפסיק לנסות להמריא, זה פשוט שלקח לו יותר זמן להגיע לשם.
תוכנת ביצועים חביבה שהתקנתי גילתה את פשר הבעיה – האוורור היה כל כך לקוי שהמעבד הגיע בכיף שלו ל 70 מעלות, והמאוורר, בניסיון לפצות שאג. ככה הלכתי לי בשלווה להיכל המחשבים שאבד עליהם הקלח והתחלתי לעבור בין המארזים ולפרק מהם מאווררים. חמוש בשלושה מאווררים, מלחם, מברג ושעתיים פנויות הצלחתי להוריד את הטמפ` בכ 20 מעלות. מכובד בהחלט, אם רק הייתי יודע איך לעשות דבר כזה גם בחוץ, היה יכול להיות נפלא, וכן, הגנים הבריטים (ותודה לאבא) מאפשרים לי להסתדר מצויין ב 15 מעלות עם טי-שרט בלבד אבל תודה על הדאגה.
20 מעלות פחות, מכובד לכל הדעות אבל מרעיש בדיוק כמו קודם. הפעם, חימשתי את עצמי בפחית של WD-40 מברג ושעה פנויה שימנתי את כל המאווררים שלי ואפילו ניקיתי את בלוק הקירור של המעבד.
זה אומנם זיכה אותי ב 5 מעלות פחות בטמפ` המעבד, אבל הרעש עוד נמשך. הרבה פחות ממקודם, למעשה פחות בצורה משמעותית ממקודם אבל עדיין קיים.
נראה לי שביום ראשון אני הולך לקנות בלוק קירור איכותי יותר, עכשיו לעומת זאת אני הולך לישון כי מחר אני נוסע ליהודיה לטיול. ואם מישהו יגלה איך מעלים הילוך במאוורר של המעבד אני אודה לו מאוד כי הוא כבר ב 4800 RPM ומנסה לעשות עלי פוזות של מתאמץ.
פואנטה?
אני רוצה קירור מים!