יום אחד, אתם מחליטים שנשבר לכם בעבודה, אולי הבוס מעצבן, אולי המשכורת לא מספיק טובה ואולי סתם השעות לא נוחות. במקום להחליף עבודה מחורבנת אחת באחרת אתם מחליטים על האופציה המלהיבה של לעבוד כעצמאי. סה"כ השעות נוחות, העבודה מהבית, ואפשר לקבל החזר מע"מ ומס על הפלזמה החדשה שקניתם או לפחות על הוצאות החשמל. שמחים וטובי לב אתם ניגשים לאתר הממשלה החדש, ומגלים שהצעד הראשון נמצא במשרדי מע"מ. אחרי תהליך רישום קצר (ת.ז חשבון בנק והצהרה על הכנסה צפויה – זה כל מה שצריך), מברך אתכם הפקיד, מדפיס לכם העתק של תעודת עוסק מורשה ושולח אתכם לדרככם לא לפני שהוא טורח לציין שעליכם להגיש דו"ח דו חודשי על עסקאות למע"מ.
עד כאן, הכל טוב, יפה ומציאותי ובנקודה הזו עולה השאלה התיאורטית. כאופציה נוספת, במקום לדווח אחת לחודשיים ולנהל את הספרים באופן עצמאי, מעמיד מע"מ לרשות העוסקים מערכת מושלמת לניהול תיקם האישי. אותה מערכת מאפשרת להפיק חשבוניות ללקוחות, לרשום הוצאות מוכרות ואף יודעת לספק תחזיות, הערכות ושאר סוכריות כאלה ואחרות. אבל, מזהיר הפקיד – אליה וקוץ בה. מחד, השימוש במערכת פוטר את העוסק מכל חובת הדיווח, אין צורך להגיש דו"ח למע"מ או למס הכנסה, מאידך – על מנת שהמערכת הזו תתנהל כראוי, מע"מ ומס הכנסה יכולים (ואף עושים זאת) לשלוף את הדוחות הרלוונטיים. במילים אחרות, כל הכנסה וכל הוצאה מדווחת בצורה ישירה לרשויות המס, האח הגדול מציץ מעבר לכתף ואי אפשר לבלף.
וכדי לפשט קצת את המצב ואת סף החרדה – הנה שתי אקסיומות לגבי הדיון.
א. המערכת מאובטחת לחלוטין, ואין סיכוי שמישהו יצליח לפרוץ פנימה ולשלוף את נתוניכם האישיים (וכן, זה נשמע מופרך, אני יודע, אבל נניח)
ב. אתם אנשים ישרים ואין לכם שום כוונה להונות את רשויות המס.
בקיצור, בצד אחד כל חובת ניהול הרישומים עליכם, לרוב זה גם ידרוש יועץ מס (עוד הוצאה) ואילו בצד השני, המדינה מטפלת לכם בהכל, וכמובן שיודעת הכל.
ועכשיו השאלה – במה הייתם בוחרים?
כתיבת תגובה