סביבה

כך תעזור לכדור

הנה חלף עבר לו יום חמישי עם שעת ההאפלה בת"א שהפכה לסוג של קרנבל. ממספרים שנזרקו לחלל האוויר (ולא הצלחתי למצוא להם סימוכים מספריים בשום מקום) מדובר על כך שנחסך זיהום אוויר השקול ל 40 אלף מכוניות (חונות? נוסעות? בפקקים? חדשות? ישנות? מי אחראי למספר הזה?) . אמר כבר לרמן רק החגיגה מסביב ככל הנראה ייצרה הרבה יותר נזק. אבל מה חדש, אנחנו אלופים בזה, בלכבס את המציאות – הפיתרון שלנו ל"בואו נציל את הפלנטה" נסוב בעיקרו סביב ה"בואו נעשה קצת פחות נזק". כי עד כמה שכיבוי האורות הזה השפיע על צריכת החשמל של כלל מדינת ישראל, הרי שרק כמויות הג'יפה שניפלטהמהייצור של האורגיה הירוקה הזו בטח כיסתה על החיסכון הקודם. עם זאת, נקודה שמישהו כבר אמר והיא די צודקת – המטרה של יום כיבוי אורות, היא לא להציל את הפלנטה אלא לעודד מודעות, בדיוק כמו שיום ללא קניות לא בא לעודד אנשים להפסיק לקנות אלא להקפיד על הרגלי צריכה נכונים.

וכך, לכבוד כדור הארץ, מספר עצות שיכולים לעזור קצת לנו, והרבה לפלנטה הזו.
גגות ירוקים
Green Roof - flickr, by birdw0rksהרעיון הוא פשוט מאוד, על גג שטוח מכינים שכבה שכל עוביה הוא כ 10 ס"מ (מורכבת משכבות איטום, ניקוז וכמובן אדמה) ועליה שותלים צמחים שונים. הפשוט ביותר – מרבדי דשא, אבל אפשר לשתול כל צמח שאינו דורש בית שורשים עמוק במיוחד.

יתרונות
1. טקס ה"היום מזפתים / מסיידים את הגג" נעלם – חוסך במשך הזמן הרבה מאוד כסף לדיירים.
2. משפר את הבידוד של הגג – חוסך בכסף על חימום בחורף ועל מיזוג בקיץ.
3. בערים כמו תל אביב – ערים של ברזל ובטון – כל חורף חוזרות ההצפות. ההצפות הללו מתרחשות כי למים אין לאן ללכת. הצמחים על הגגות הירוקים סופגים חלק ניכר מהמים.
4. המים שלא נספגים – מגיעים אל מערכת הניקוז אחרי שהם עברו סינון ראשוני (דרך שכבת הקרקע) שמנקה מהם לא מעט חלקיקי מזהמים שמצויים באוויר.
5. המים שהגיעו אל הקרקע – מגיעים לאט בחילחול מתון ולא בזרם מוצף, כך גם מתבטלות ההצפות כדוגמת אלו שת"א סובלת מהן מדי שנה וחשוב מכך – יש יותר סיכוי לחילחול של המים אל שכבות מי התהום – ובכך גם ריענון שלהם ומהילה של כמויות הג'יפה המצויות בהן.
6. אוויר נקי – הצמחים מבצעים פוטוסינטזה שקולטת מהאוויר פחמן דו חמצני ופולטת במקומו חמצן.

חסרונות
1. דורש השקעה ראשונית (שתחזיר את עצמה)
2. לא כל הגגות מתאימים.
3. בעייתי מבחינת צריכת מים בקיץ.

אגב, אל אפקט הפוטוסינטזה הנגרמת מהגגות הירוקים, ניתן להוסיף שתילה של מטפסים. הפסיפלורה למשל מתפשטת בקצב מהיר ויכולה לכסות בקלות רבה בתים בשכבה ירוקה שתסייע לפוטוסינטזה.

למה זה לא יקרה?
כי כל זמן שהחוק לא מחייב את זה – זה לא באינטרס של אף אחד. תל אביב למשל, שהיא שוק של דירות שכורות בעיקר לבעל הבית לא אכפת כמה צורך השוכר כל זמן שהוא משלם שכר דירה. השוכר לעומת זאת לא רואה בכך כל חשיבות כי מבחינתו זו השקעה בנכס שלא שלו ולכן אין בה טעם. המדינה (או העיריה) יכולה להעניק הטבות כגון הנחה בארנונה לבתים שכן התקינו גג ירוק, אך שוב – בשביל זה צריך שלבעל הבית יהיה אכפת וכל זמן שזה מושכר – זה לא יקרה.

תחבורה ציבורית
אם אני אשווה (ויסלח לי לרמן) בין ת"א לחיפה, הרי שבתחום הנוחות של התחבורה הציבורית, חיפה לוקחת את ת"א בכרטיסיה. כחיפאי שעובד במרכז אני יודע שאני יכול לצאת מהבית בשעה 7:00, לתפוס את האוטובוס של 7:03 ולהיות בתחנת הרכבת בשעה 7:08 דקות. אם איחרתי, ב 7:05 יהיה אוטובוס אחר שיביא אותי לרכבת ב 7:10. לעומת זאת, הרכבת מגיעה לת"א ב 8:35 ואז או שיעברו שני אוטובוסים ברצף או שאני אצטרך להמתין ל 9:15 לאוטובוס הבא. אני יודע שאני לא היחיד שמקטר על התחבורה הציבורית בת"א והסביבה ושאם נפלתם על קו של חברת קווים בכלל חבל על זמנכם, אבל אני מסרב לקבל את הטיעון של בת"א אין תחבורה ציבורית נוחה. הרשמים שלי, לפחות כמישהו שלא גר בת"א וצריך לפעמים להגיע מנקודה לנקודה על בסיס תחבורה ציבורית נוכחתי לדעת שהבעיה לרוב היא לא הפריסה של הקווים אלא הזמינות שלהם. נסיעות קצרות לוקחות זמן רב, האוטובוסים מגיעים פעם במתישהו וכל העסק לא סימפטי. עם זאת, לדעתי בהחלט יש פה קטע של ביצה ותרנגולת. אנשים לא נוסעים בתחבורה ציבורית כי "התחבורה הציבורית כאן שווה לתחת" (איתמר שאלתיאל, כאן) ומצד שני, התחבורה הציבורית מחורבנת כי הכבישים כל כך עמוסים שת"א היא פקק אחד גדול במשך רוב שעות היממה. ככה שבסופו של דבר, עד שאחד הצדדים לא יוותר לא יחול פה שינוי אמיתי, ובמקום קווי אוטובוס יעילים ומהירים ת"א תישאר פקוקה.

והנה רעיון, במקום שעה בלי חשמל – למה לא לעשות יום בלי רכב פרטי בת"א. זה בהחלט יכול לשנות את הפרופורציות.

ומה בינתיים?
אפשר להתארגן לנסיעה בקבוצות, במקום ארבעה אנשים עם ארבע רכבים להתארגן ארבעה אנשים ברכב אחד. בכך חסכתם זיהום של שלושה רכבים וכמובן חיסכון בהוצאות של הדלק ושל החניה. כלי רכב דו גלגליים כגון קטנועים או אופנועים מזהמים פחות מרוב הרכבים, צורכים הרבה פחות דלק מרוב הרכבים (האופנוע שלי לצורך הדוגמא, שומר על יחס של 20 ק"מ לליטר בנסיעה בתוך העיר וקופץ ל 24-25 ק"מ לליטר מחוץ לעיר) וגם תופסים הרבה פחות מקום בין אם על הכביש ובין אם חניה.

אגב, אם כבר תחבורה ציבורית ות"א, אני חייב לציין שאחד המראות שהכי חסרים לי בת"א זה מוניות שירות. כן יצא לי לראות כאלה על דרך נמיר אבל אלו בד"כ כאלה שמגיעות מהצפון. בתוך ת"א עצמה לעומת זאת לא יצא לי לחזות בתופעה הזו – האם באמת אין מוניות שירות בת"א?

חיסכון בחשמל

מלבד העובדה שאתם חוסכים פה כסף בחשבון החשמל החודשי שלכם, כל וואט שלא מיוצר חוסך עוד נפיחה של מזהמים אל רחבי האטמוספירה. מה אפשר לעשות? מסתבר שהרבה.

מזגנים – היו ראלים, אין טעם לכוון מזגן ל 18 מעלות כשיש בחוץ 30 מעלות, באותה המידה אין טעם לכוון חימום ל 30 מעלות כשיש בחוץ 12 מעלות. ככל שהפרש הטמפ' בין טמפ' הסביבה לטמפ' הרצויה גדול יותר – המזגן צריך לעבוד קשה יותר ולכן גם צורך חשמל רב יותר. אם המזגן מאפשר שימוש בטיימר, לכוון אותו כך שידלק חצי שעה לפני זמן החזרה הביתה על הטמפ' הרצויה יצרוך פחות חשמל מאשר להיכנס הביתה ולהעביד אותו על הקצה.
CFL נורתבויילר – בארצנו רוויית השמש, לא להחזיק דוד שמש ולהסתמך על בוילר בלבד – זה פשוט טיפשות. עם זאת, בתקופת החורף, כשקמים מוקדם והשמש יוצאת מאוחר לפעמים אין ברירה. בדוד תקין, רבע שעה של בויילר תפיק מקלחת גברית טיפוסית (כולל גילוח) ועוד תשאיר מים חמים. בשביל מקלחת נשית טיפוסית אולי שווה להשאיר את הבוילר דולק עוד כמה דקות. בכל מקרה, אם הבוילר שלכם זקוק לשעתיים לפני המקלחת כדאי להזמין טכנאי שיבדוק אותו – משהו שם לא תקין.
אגב, היות והדוודים מצויידים בטרמוסטט, אין צורך להיכנס להיסטריה של "שכחנו בויילר דולק". בוילר תקין יכול לשמור על מים חמים במשך כ 8 שעות, וצריכת החשמל כאשר המים חמים היא כמעט אפסית (נסו להדליק את הבויילר ב 2 בצהריים של יום שטוף שמש ולהביט על המונה – כמעט ולא תהיה השפעה).

נורות – אפשר לעבור לנורות חסכוניות, נורות ה  CFL מתהדרות באורך חיים של פי 10 ממנורות ליבון רגילות וצורכות פחות חשמל. כך למשל, נורת CFL של 15W שקולה לנורת ליבון של 75W – כלומר חמישית מצריכה של נורה רגילה. המחירים אומנם גבוהים יותר, אבל בהתחשב באורך החיים ביחד עם החיסכון בצריכת החשמל – העלות מחזירה את עצמה.

מכשירי חשמל – ככלל, מומלץ לוודא שכל מכשיר חשמלי חדש שאנחנו רוכשים הוא בעל דירוג אנרגטי אופטימלי. בין אם מדובר במקרר ובין אם מייבש כביסה, לאורך זמן יש פה בהחלט חשיבות לכמות החשמל הנצרך. יתר על כן, במוצרי חשמל יום יומיים כגון טלוויזיות ומחשבים מומלץ לכבות אותם כשהם אינם בשימוש ממושך (למשל במהלך היום כשאנחנו לא בבית או בלילה כשישנים).

ואני אקשר שוב למאמר הזה למי שעדיין לא קרא והפנים.

מה אתם עושים עם הפסולת שלכם?

תל אביבי ממוצע מייצר כמעט 3 ק"ג אשפה ביום, חיפאי – כ 2 ק"ג אשפה ביום, ירושלמי – קצת יותר מק"ג אשפה ביום. אם תעברו קצת על הזבל שלכם, תראו שיש מעט מאוד דברים שאינם ברי מחזור, שגם מהם, עם קצת יצירתיות ונכונות ניתן להיפטר יחסית בקלות.

פסולת נייר – פעם, ניתן היה למצוא בכל רחוב את הפחים הכתומים של אמניר / האגודה למען החייל שנועדו לאסוף פסולת נייר למחזור. בינתיים הפחים הללו נעלמו ואותם החליפו המרכזים למיחזור נייר ולמיחזור נייר עיתון. בזמנו היינו פשוט משליכים הכל לפחים הכתומים (החל מהעיתון וכלה בקופסאות של הקורנפלקס), היום יש הפרדה בין סוגי הניירות לקרטונים, נייר ונייר עיתון. מכולות לאיסוף קרטון ניתן למצוא ברוב האיזרוים המסחריים. בשביל למחזר נייר תאלצו לגשת למרכז מחזור.

פסולת אורגנית – צריך להבדיל פה בין מוצרים  מהחי לבין מוצרים מהצומח. שאריות של פירות וירקות למשל ניתן להפוך לקומפוסט, בשר ועצמות לעומת זאת אי אפשר. יש אנשים שהתברכו בחצר בה הם יכולים להעמיד מתקן קומפוסט, לאלה שלא שווה לבדוק עם גופים כמו מגמה ירוקה לגבי פתרונות קומפוסט מרוכזים, כל למשל הוקמו בטכניון פינות קומפוסט ליד חלק מהמעונות. בכל מקרה, תחת פסולת שמתאימה לקומפוסט נכנסות רוב שאריות האוכל שאינן מבוססות על בשר.

באשר לשאריות בשריות (כגון עצמות), אלו יזללו בשמחה ע"י רוב בעלי החיים הביתיים ויוחזרו לאחר מכן אל הטבע בצורה הרבה יותר ידידותית.

סוללות – אישית, אני מעדיף את הסוללות הנטענות של GP, לי יש סט  שהולך איתי כבר כשלוש שנים. אומנם מדובר בהשקעה ראשונית גבוהה (אם כי לא יותר מדי גבוהה)  אבל לאורך זמן כשמפסיקים לקנות חבילות על חבילות של סוללות, ההשקעה הזו מחזירה את עצמה. יתר על כן, למרות שבמקומות רבים ניתן למצוא מתקנים לאיסוף סוללות עדיין אנשים רבים מעדיפים להיפטר מהן בדרך הישנה והגרועה – ישירות לזבל. גם כשיבוא קיצן של הנטענות, עדיין הנזק הסביבתי שהן ייצרו יהיה פחות בהרבה מהנזק שהיו עושות סך כל הסוללות שהייתי קונה אם לא היו לי הסוללות הללו.

פחיות ובקבוקים – לא מזמן עברתי ליד מיכל מחזור בקבוקים שנשא עליו את השלט "אתה בכל מקרה עובר כאן". המסר ברור – פחי איסוף לבקבוקים הם יחסית נפוצים. אגב, למי שתהה מה אפשר לעשות עם בקבוקים ישנים, הרי שמעילי הפליז הם דוגמא אחת למוצרים כאלה. בנוסף לכך, בחלק מהפרקים של קק"ל ניתן לראות כי שולחנות הפיקניק מעץ המסורתיים הוחלפו והם נבנים עכשיו משאריות פלסטיק שהומס.

וקצת לביוב

רובינו רגילים לקבל את הביוב כעובדה מוגמרת ויעדיפו להתעלם מקיומו לפחות עד הפיצוץ הבא שיסריח את הבית. במדינות מתוקנות, מערכת הביוב היא כפולה – כך יש מערכת ביוב לשפכים רגילים – מקלחת, שירותים וכיוצ"ב, בנוסף לכך, ישנה מערכת לפינוי דטרגנטים אליה מחברים מכונות כביסה ומדיחי כלים. מערכות הביוב הנפרדות הללו מאפשרות להפריד בין שפכים שניתנים לטיהור פשוט לבין דטרגנטים שהטיהור שלהם מסובך ומורכב יותר.

בישראל אין לנו מערכת ביוב כפולה ואפילו זו שקיימת בקושי עובדת כמו שצריך. עם זאת, בביוב צריך להקפיד בעיקר על שני סוגים של מוצרים.

דטרגנטים – אבקת כביסה, מרכך כביסה, מלח למדיח, טבליות למדיח, מסירי שומנים למיניהם וכיוצ"ב נשפכים כל יום לביוב ומקשים מאוד על טיהור שפכים. שימוש בדטרגנטים שמסומנים כירוקים והימנעות מדטרגנטים חריפים במיוחד בהחלט יכול לעזור פה.

שמן – מה אתם עושים עם שמן הטיגון לאחר השימוש? רוב הסיכויים שאתם לא צוברים אותו כדי להכין ביודיזל ביתי אלא פשוט שופכים אותו ישירות אל תוך מערכת הביוב. בדומה למערכת הדם שבגופנו שנסתמות לאיטן בעקבות שקיעה של כולסטרול הרי שלשמן במערכת הביוב יש תסמינים דומים. השמן נוטה להיתפס על צינורות הביוב ולהצמיד אליו עם הזמן לא מעט ג'יפה. אותה ג'יפה מצירה את קוטר הצנרת ואף סותמת אותה לעיתים. גם את החלק של השמן שמגיע אל מכוני הטיהור קשה להפריד מהשפכים וקשה לטהר.

אלא אם אתם גרים באיזו פינה נידחת של הארץ, סביר להניח שבמרכז המסחרי הקרוב לביתכם תוכלו למצוא באזור הפחים את פחי הסילוק של חברת פנדנגו. החברה הזו אוספת פסולת שמן בעיקר ממסעדות מזון מהיר (כגון בורגראנץ', מקדונלדס, פלאפליות ודומיהן) בחביות ירוקות של החברה (אי אפשר לפספס אותן). את החביות החברה מרוקנת פעם בכמה זמן, ומשתמשת בו לייצור של צבעים ומזון לבע"ח (בתהליך המחזור של השמן ע"י החברה נוצרים מספר חומרים שמשמשים לייצור האוכל – לא מדובר פה בלדחוף לבע"ח שמן משומש). כל שנותר לעשות זה לאסוף את השמן בקופסה / בקבוק ולרוקן אותו אל תוך מיכל שכזה בכל פעם שהכלי מתמלא.

על קצה המזלג

מלבד אולי גגות ירוקים שדורשים עבודה מקיפה ומקצועית, הרי שרוב הנקודות שהעליתי פה הן לא מופרכות ודורשות בעיקר שינוי התנהגותי. גם אם לא תקמפסטו אלא רק תמחזרו בקבוקים וניירות עדיין הקטנתם את כמויות הפסולת שלכם בצורה משמעותית. אם תכבו את מכשירי החשמל בבוקר כשאין אף אחד בבית, אז אולי בקיץ לא נגיע אל שיא הצריכה וחברת החשמל לא תייצר "הפסקות חשמל יזומות". אבל מעל ומעבר לכל זה – השינוי הקטן הזה בכל אחד מאיתנו, במצטבר, משפיע על הסביבה שלנו ועל איכות חיינו. ובכל מקרה, זה בטח ובטח שיותר יעיל מלכבות את האורות לשעה בת"א.

קישורים נוספים:

    רשימת מפעלי המיחזור בארץ – מתוך אתר מגמה ירוקה
    לך תמחזר – רשימה של מדריכים עירוניים של מתקני מחזור (סוללות, עיתונים, בקבוקים) – דרך נענע 10

7 thoughts on “כך תעזור לכדור

  1. ניצן,

    תודה רבה לך על הכתיבה המעניינת והמועילה.

    אתה בין האנשים היחידים שכשאני רואה טקסט כל-כך ארוך אצלם, אני לא נרתע. וזה בגלל שאני יודע שהכתיבה תהיה מעניינת ונבונה.

    דותן

  2. לגבי מוניות השירות בת"א, למיטב ידיעתי יש רק שלושה קווים בתל אביב עצמה (4, 5 ו 16) בנוסף לשני קווים על מסלול פ"ת ת"א (51 ו 66).
    כל זה כמובן לא משנה את העובדה שתל אביב היא פקק אחד גדול…

  3. פטנט מצויין ש"המצאתי":
    לפני מקלחת עד שמגיעים המים החמים מתבזבזים המון מים קרים שהולכים ישר לביוב.
    במקום זה הנה הפטנט: מתחת לרוב חלונות המקלחות יש גינה. פשוט פותחים את החלון ונותנים למים הקרים ליפול מקומה 3 ישר לגינה עד שהמים מתחממים.

  4. לגבי התחבורה הציבורית בתל-אביב – כבר 3 שנים שמבטיחים לנו רפורמה שתעדכן את מסלולי הקווים ותדירותם בהתאם לשינויים שחלו בעיר ב-40 השנה האחרונות (בערך הזמן שעבר מאז השינוי האחרון, אם לא יותר).

    כמובן, כאשר ישנם קווים בתדירות נמוכה (כמו קו 11, למשל), אז לא משמתמשים בהם, ואז חברת "דן" אומרת שאין ביקוש לקו, וכך ישנן מספר שכונות מאוד מאותתגרת בתל-אביב מבחינת נגישות לתחבורה ציבורית.

  5. כל הכבוד על הרשומה המפורטת 🙂

    רק לחדד עניין אחד: "מחזור" עצמות לבעלי חיים הן פתרון שעובד רק עם עצמות בקר (וחזיר) אבל בשום אופן לא עם עצמות עוף, שיכולות לגרום לניקוב המעי, ולמות בעל החיים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חזרה למעלה