קטגוריות
אינטרנט

892, סוג של

באנו אור לגרשאת התמונה הזו, יצרתי בסוף פברואר, כשרק התחילו הדיבורים על הצעת החוק של אמנון כהן (לחיצה על התמונה תגדיל אותה). התמונה הזו יוצרה מתוך תחושה עמוקה מאוד של זעם – הן על החוצפה והן על הבורות. היא כבר הועלתה אל האדמין של הבלוג ונשארה שם בתור פוסט בטיוטה זה זמן רב. איפשהו, האופטימיות שהצעת החוק הזה תעלם מהר מאוד שלטה וברגע שסיימתי את "יצירת האומנות" הזו, גיליתי שדי הורדתי לעצמי מהלב חלק גדול מהזעם – את אותו הזעם שהייתי זקוק לו על מנת ללחוץ על אישור לפוסט.

את חודש מאי, העברתי בשירות מילואים אי שם ליד ג'נין, מחשב או אינטרנט היה לא יותר מאשר זיכרון עמום מהאזרחות וכשכבר יצא לקרוא עיתון כלשהו (אם לא נשאר רק הספורט והדרושים) בקושי אוזכר הנושא. וכך, חזרתי לי אל האזרחות ואל תוך מאבק שהעלה מדרגה. שמחתי לראות את ריכוז הפוסטים של חנן כהן שריכז לי בקצרה חודש אבוד, אהבתי את הפוסטים של אפי פוקס, ג'יובל ואחרים. התפעלתי מההופעה של יובל דרור (וקינאתי בדיאטה שלו) ונזכרתי בימיה הטובים של רשימת התפוצה של גדי שמשון לאור הוויכוח מול חב"ה. למרות שהעסק משדר "התנגדות" מאוד מאסיבית להצעה ונראה כמו סוג של מאבק, מהצד השני זה נראה קצת אחרת.

פורנוגרפיה? זה פוי!
מיתוג, זה שם המשחק. ועוד צד אחד מנסה למתג את החוק הזה כסוג של אח גדול / 1984, הצד השני ממתג אותו בתור החוק למניעת פורנוגרפיה והגנה על נפש הילדים. סוג הקהל אליו פונה המחוקק הוא לא אלו מאיתנו שמשתמשים ברשת אלא דווקא לאותם הורים לילדים שאינם מכירים את הרשת ומפחדים ממה שהילד יכול לפגוש מאחורי המסך. פורנו, זה החלק הפחות מפחיד בכל הסיפור שכן סיפורים על פדופילים האורבים בחדרי הצאט ומחכים לנפש תמימה הם הרבה יותר נפוצים מאשר סיפורים על קשרי חברות חזקים שאלמלא הרשת לא היו נוצרים. גם כאן, בדומה לדרך בה שולטים הרבנים ברחוב החרדי, הבורות וחוסר ההיכרות עם המדיום משחקת תפקיד שלרוע המזל פועל לרעתנו.

באותו ראיון של גדי שמשון וחנה בית הלחמי קפצה חנה על נושא הפורנוגרפיה בציפורניים שלופות, אומנם חנה מצליחה להגיע לנושא הזה מכל נושא שהוא אבל זה בהחלט המחיש את הרעיון. המאבק פה הוא לא על כך שאנחנו נאלץ לספק דגימות ביומטריות לספקי האינטרנט (חברות פרטיות) אלא על פורנו – או כך לפחות המחוקק מנסה למכור את זה לציבור. יתכן מאוד שהסיבה שבגינה הייתה כזו היענות להצעת החקיקה הזו היא הוכחה להצלחת המיתוג. אם הח"כ מצביע נגד ההצעה – זה לא שהוא מצביע נגד ההצעה אלא שהוא מצביע בעד פורנוגרפיה לקטינים. פורנוגרפיה זה פויה ואם אתה תומך בפורנוגרפיה – ואפילו אם זה בעקיפין אתה מסכן את מעמדך.

שני אצנים, תנאים שונים
בסופו של יום, אלו מאיתנו שהחוק הזה נועד לחסום אותם ימצאו בקלות יתרה את המעקף מסביב לו. מי שטרח לעקוב אחרי נושא שיתוף הקבצים והמאבק ב"פיראטיות" רואה מהר מאוד שהחקיקה הקיימת בתחום איננה מספיקה לעמוד בקצב הטכנולוגיה. כבר בשלבי הגסיסה של נאפסטר קמו ועלו 4 שירותים מחליפים וכשאלו נסגרו כבר היו אחרים במקום. נכון להיום, כששני ה"פרוטוקולים" שהתמסדו לשיתוף הם ביטורנט ואימיול עברו המאבקים להתמקד באתרי הלינקים. לרוע המזל, אתרי לינקים פזורים בהמוניהם ברחבי הרשת ותהליך ההקמה שלהם הוא כה פשוט ומהיר עד כדי כך שהמרדף כשלעצמו הופך למגוחך.
חקיקה 892 מגוחכת באותה מידה שכן היא תדרוש להקים גוף שתפקידו יהיה לאתר ולסמן את כל האתרים שמכילים תוכן "לא הולם" – תהליך בלתי אפשרי כשלעצמו בהתחשב בקצב העליה והתחלופה המטורפים בעולם הזה. ועדיין, למרות היותו מגוחך ומטופש, בשילוב עם עוד מספר רעיונות שעלו בימים האחרונים מתחילה להצטייר פה מציאות מפחידה.

לדרג את הפוסט
4.7

5 תגובות על “892, סוג של”

ביגבג – במילה אחת – פחחחח
במשפט אחד – לא באת לקיים דיאלוג, באת – כמו רבים אחרים כמוך לעשות פרובוקציה, ובכן – אתה מוזמן לעשות אותה במקום אחר, כאן לא תינתן לך במה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *