ארגז כלים

זה התחיל עם לפטופ בסלון וכבל רשת מתוח בכל הבית. בהמשך הראוטר הוחלף לראוטר אלחוטי, המשכתי לשבת בסלון, רק שהפעם כבר בלי חוטים. לבסוף, בא השולחן – עם מחשב שולחני כמובן. אחת הבעיות עם שולחן לרוע המזל – היא שהוא צובר זבל, וביחד עם לימודים אקדמאים מהר מאוד מצאתי את עצמי מחפש מקום חדש לשים בו את כל הג'אנק שהצטבר. ביקור קצר באחת מחנויות העשה זאת בעצמך הניבה מדף של 60×25 ס"מ על כל מה שדרוש כדי להצמיד אותו לקיר.
זה כבר שבועיים שהמדף הזה שוכב בפינת החדר, לידו מוטלות כל שאר המשימות שהייתי צריך להשלים ונדחו, סוף הסמסטר הגיע ותקופת הבחינות הפציעה. זה לא שממש טרחתי ללמוד, אבל להגיד לעצמי שצריך ללמוד לבחינה ההיא ב java היווה תירוץ מצויין לשלוף מחדש את הדיסקים של warcraft3 (חוקי, אני משבע) להתקין ולהתחיל לשחק. לבחינה ניגשתי כמובן בלי ללמוד, עייף לחלוטין אחרי לילה של קרבות בין האורקים לבני האדם. עוד לא יצא לי לבדוק את המחברת אבל עשיתי שם לא מעט שטויות כדי ש 94 יהיה ציון לא הגיוני. אני לא מתלונן, אבל אני חושב שהמרצה היה סלחן במיוחד. אני – הייתי נותן לעצמי פחות. ביום חמישי הייתה הבחינה האחרונה של הסמסטר – הסתברות, נראה לי שהלך לא רע בכלל.
כאמור, עברו שבועיים מאז העידכון האחרון, זה לא שלא כתבתי כלום, התחלתי לכתוב בשבועיים הללו כ 3 פוסטים עם תוכן אמיתי, כולם עדיין במצב טיוטה באדמין מחכים שאני אסיים איתם. גם הפוסט ההוא – על בינה מלאכותית שהתחלתי לכתוב קצת אחרי יום השואה עדיין יושב איתם שם.

לפני שבועיים, בערך באותו מעמד של רכישת המדף, עברתי גם אצל ההורים שלי ושלפתי מתוך המחסן את ארגז הכלים שלי. הארגז כלים הזה משתווה בערך לתיק של מרי פופינס. הוא נראה קטן אבל מכיל הרבה מאוד. במשך הזמן נצברו בו כלי עבודה שונים ומשונים, רובם הולאמו אחר כבוד על ידי אחי כשחזרתי לגור אצל ההורים. לבסוף לאחר שעזבתי את ההורים ועברתי לגור עם זוגתי נבזז הארגז סופית ונותר ריק ומאובק במחסן. באותו ביקור, נאספו אל תוך הארגז המקדחה שלי, המברגה החשמלית (שבקה חיים לצערי והוחלפה בחדשה) וכל שאר הדברים שנמצאו בסביבה וענו על ההגדרה של כלי עבודה. ביום שישי, קצת לפני טקס ניקוי הבית החלטתי שהגיע הזמן להרכיב סוף סוף את המדף (בעיקר בגלל שאם עושים את זה אחרי הנקיונות – צריך לנקות שוב). חצי שעה לאחר מכן, המדף כבר הועמס אחר כבוד בכל הג'אנק שנאסף על השולחן (והשאר עף למגרה).
ככה, על הדרך, ביחד עם התקנת המדף, הוזזו כל התעודות של זוגתי והמסמרים עליהן היו תלויות נשלפו מהקיר. זה הותיר כמה חורים מכוערים למדי שנסתמו במהרה בעזרת דבק שפכטל. אני חייב לציין שהחומר הזה הוא אחד החומרים הכי מגניבים שיש. הוא מגיע מוכן בקופסא, ורק לשלוף בעזרת מרית ולמרוח על החורים בקיר. כמה שעות לאחר מכן כל העסק יבש ולא ממש רואים שפעם היה שם חור. המהדרין (זה אומר אני בשלב מאוחר יותר ככל הנראה) יעברו עם ניר זכוכית על מנת להחליק את המקום ולבסוף עם צבע בשביל האחידות והגימור.
כאמור, הדבק שפכטל הזה הוא חומר די חביב, ואת השעתיים שלאחר מכן ביליתי בלשלוף את כל המסמרים המעצבנים בבית וסתימת החור שנוצר. נראה לי שבקצב הזה, עד פסח הבית כבר יהיה מוכן לצביעה.
אז הנה, עברו להם שבועיים, ולי שוב יש קצת זמן לכתוב, ובמשך הזמן הזה הצטברו כמה נושאים מעניינים, את חלקם התחלתי לשרבט, את חלקם האחר אני עדיין משרבט בראש. בואו לבקר, בטח יהיה מעניין.