ביום ראשון חשף עידו קינן כי בבצלאל דורשים מהסטודנטים לרכוש מקבוק, ולא סתם מקבוק אלא דגם ספציפי מאוד שעולה מעל ל 9000 שקלים. בתגובה כתב ארז רונן כי בעצם, מי שמתרעם על הרכישה של מקבוק בבצלאל הוא צבוע.
הפוסט של ארז גרם לי לעשות פחחחח אחד גדול, ואז עוד כמה קטנים. הפוסט של ארז הוא מטופש ובכייני במקרה הטוב, שלא לדבר על כך שהוא חוטא לעובדות. הסיבה שבגינה, לדעת ארז, לגיטימי לדרוש מק – כי בבית הספר עבדנו על מוצרים של מיקרוסופט.
למה צבוע? כי אם כל כך מפריע לכם שמוסד חינוכי בישראל מכריח את תלמידיו לרכוש מוצר טכנולוגי של חברה מסוימת, הייתם צריך לצאת כבר לפני שנים רבות נגד משרד החינוך והדרכים הרבות בהן הוא מכריח את כל תלמידיו להשתמש במוצרי מיקרוסופט.
החל מבית הספר היסודי לומדים התלמידים להשתמש ביישומי Office על מערכת Windows (ככה זה כשמיקרוסופט מציעה למשרד החינוך רישיונות בזיל הזול). את אותם תלמידים מכריחים בצורה מעשית להשתמש בתוכנות אלה כששולחים להם דפי עבודה בפורמט doc ולא מאפשרים להם להגיש מטלות דיגיטליות בפורמטים אחרים.
את כל התואר שלי עשיתי על גבי לפטופ ומחשב נייח שהריצו אובונטו. המרצים שלחו doc, אני שלחתי doc בחזרה – הרוב נעשה בתוכנת אופן אופיס, חלק אחר נכתב תחת המטריה של גוגל-דוקס. נכון, בחלק מהמקרים נזקקתי לשירותיה של מיקרוסופט, למשל בקורס של מודלים כלכליים שם עבדנו עם אקסל. כמובן שכל הפונקציות להן נדרשנו היו זמינות גם בא"א, אבל שטויות, גם ככה יש חוות מחשבים שזמינה לכל דכפין.
וזה בדיוק ההבדל, אף אחד לא הגדיר לי איך עלי לעבוד או איזה מחשב עלי לרכוש, מבחינת המרצים – כל זמן שהעבודה נעשתה כשורה הכל היה בסדר. וכשחזרתי מהטיול בתאילנד עם ה Acer aspire one עם מסך 8.9" ומעבד Atom, השתמשתי בו כתחליף לפטופ למשך תקופה, ולמרבה הפלא, הוא עשה את עבודתו נאמנה.
ארז רונן פיספס את הנקודה ובגדול, במקום זה יצא לו פוסט עצוב עם ניחוח של פאנבוי. מה הנקודה? הנה היא:
אתם צריכים לנשום אפל", נימק ראש מחלקה בבצלאל את הדרישה מכל הסטודנטים לקנות מקבוק פרו, שעולה כפול מלפטופ פי.סי מקביל
אם היו אומרים לתלמידים לרכוש מק כלשהו לצרכי עבודה, ניחא, הייתי מקבל את זה. סה"כ למרות מה שאומר דורון וולף, במקומות רבים עדיין עובדים עם מק וכדאי ורצוי שהסטודנטים יכירו גם את מערכת ההפעלה הזו כשיצאו אל השוק. אבל לא זה מה שנאמר להם אלא הוגדר להם לרכוש את המקבוק פרו 15.6 דרך אידיגיטל.
רגע, האם יתכן שהמקבוק פרו 13.3 לא יעשה את אותה העבודה שהדגם של ה 15.6 כן יכול? ומה אם סטודנט מעדיף, מטעמי חיסכון, לרכוש מחשב יד שניה מלפני שנה או שנתיים? הרי כל מקיסט יודע לספר ניסים ונפלאות בזכות המק שלו ואיך גם אחרי 4 ו 5 שנים הוא עדיין מסוגל לבצע את העבודה. אם כן, מה רע בדגם של לפני שנתיים?
ואם קיימת מעבדת מחשבים מבוססת OS-X, ועל פי הצהרתו של ראש המחלקה היא לא תיסגר במשך 3 השנים הבאות, מדוע שלא ירכוש אותו סטודנט איזה מק-מיני שישב אצלו בבית ויעבוד עם התקן איכסון נייד?
ולבסוף שאלת השאלות – מה מסוגל המק לעשות שלפטופ המריץ חלונות ב 4000 שקלים אינו יכול? התשובה היא כמובן להיות סמל סטטוס. אם אתם רוצים מחשב יפה כמו מק, תצטרכו לשלם סכום דומה למחיר של מק.
אבל את ראש המחלקה בבצלאל כנראה לא מעניין המקצועיות של הסטודנטים או היכולת שלהם לעמוד במשימות, מה שכן מעניין אותו זה שהסטודנטים "ינשמו אפל" מה שכמובן מזכיר לי את הפרסומת הזו.
בעולם שבו כולם משתמשים במוצרי pc, מתנהגים זהה, מתהלכים זהה, נראים זהה – אפל היא חידוש. והנה עברו השנים והתהפכו היוצרות, בכל פעם שאני עולה לרכבת ורואה את כמות האנשים שיושבים עם האוזניות הלבנות אני נזכר בפרסומת הזו.
כתיבת תגובה