סיבת המוות – רוחמה אברהם

אם הכל ילך כמתוכנן, בעוד כמה חודשים אתם תפתחו את העיתון של יום ראשון ותקראו על הקטל בדרכים או על קורבנות דקירה בקטטות. תחת כל מקרי המוות הללו יסופר לכם על חבורת בני נוער שיצאו לבלות ונהרגו. סיבת המוות – אלכוהול. אז מה ההבדל בין הרוגי האלכוהול של עכשיו לבין אלו שעוד יבואו? מה שלא יהיה כתוב בעיתונים – סיבת המוות – רוחמה אברהם.

יום אחד קמה רוחמה אברהם ובראשה הברקה גאונית – אפשר גם לצמצם את הרוגי האלכוהול וגם להגדיל את קופת המדינה בעזרת צעד אחד פשוט – נסגור את הפאבים בשעה 2 בלילה. איך זה יצמצם את הרוגי האלכוהול? כי אם הולכים הביתה ב 2 בלילה ולא ב 4 למשל, הרי שבתאוריה אנשים ישתו פחות ולכן יהיו פחות שיכורים על הכבישים. איך זה יגדיל את הקופה הציבורית? בדיוק כמו עם פקחי השבת ועם פקחי החמץ בפסח – קנסות לבתי עסק שיעברו על החוק.

הצעת החוק הזו מרגיזה ויותר מזה שהיא מרגיזה היא מסוכנת – מסוכנת ברמה של להכניס כל אחד ואחד מאיתנו אל מתחת לשיש.

אלכוהול – העובדות היבשות.
כאשר מדברים על נהיגה בשכרות נהוג לדבר על נהג ששתה מעל כמות של שתי משקאות. בתכלס, היות ואנשים שונים בעלי מאפיינים פיזיולוגים שונים מגיבים בצורה שונה לרמות האלכוהול נקבעו מספרים המציינים יחס במקום כמות. כך גם אדם קטן וצנום אשר שתה רק בירה אחת יכול להיתפס כשיכור למרות שהוא שתה פחות מהכמות המדוברת.
95% מכמות האלכוהול בגוף מפורקת ע"י הכבד ואילו 5% הנותרים מופרשים החוצה על ידי תהליכים כגון נשימה (אדי אלכוהול) והזעה. על ידי מדידה של אחוז אדי האלכוהול באוויר שננשף ע"י הנבדק ניתן לבצע חישוב מהיר ולקבל את כמות האלכוהול בגוף הנבדק.
הכבד של אדם ממוצע, בריא, ללא הרגלי שתיה כבדים מפרק כ 15 מ"ל אלכוהול במשך שעה. קצת פחות מכמות האלכוהול בכוס בירה של שליש ליטר (16.5 מ"ל) או לחילופין – 10 מ"ל פחות מכוס של חצי ליטר. במשקאות "חזקים יותר" (וודקה רד בול, וודקה תפוזים ושלל משקאות המועדונים האחרים) אומנם ריכוז האלכוהול ברכיב הדומיננטי (הוודקה בד"כ) גבוה יותר מאשר בכוס בירה, אבל מצד שני – מדובר בדרך כלל על מנה של 40 מ"ל אשר נמהלת בתוך נוזל לא אלכוהולי.

אלכוהול – בתכלס.
הלכת למועדון בשעה 11 בלילה, שתית שלוש כוסות בירה של שליש ורקדת עד 4 לפנות בוקר – בהנחה שאת הבירות הללו סיימת לפני שלוש בלילה – אתה נקי, או כמעט נקי מאלכוהול. בהנחה שאתה אדם בריא עם כבד נורמאלי בדם שלך יש כרגע פחות אלכוהול מאם היית נכנס עכשיו, שותה כוס בירה אחת ויוצא ישר.

הדברים שרוחמה לא יודעת.
רוחמה אברהם נולדה בשנת 1964, מה שאומר שהיא עברה זה מכבר את גיל 40 ומן הסתם היא איננה יוצאת לאותם מועדונים שיוצאים אליהם בני נוער, חיילים, חיילים משוחררים וסטודנטים.
בתכלס, הכניסה למועדון עולה כסף, אם יש לך מזל אולי הכניסה כוללת משקה ראשון חינם או שיש מבצע שתה בירה חופשית עד חצות. אבל, אם אתה רוצה לשתות קצת יותר לרוב תמצא את עצמך עומד מול מחירים גבוהים שדי ימנעו ממך להרבות בשתיה (מבקבוק וודקה ובקבוק מיץ תפוזים שעולים לבעל המועדון פחות מ 30 שקלים, אפשר להכין הרבה פעמים וודקה תפוזים עם תג מחיר של 20 שקלים).
הפיתרון הפשוט, ובכך בוודאי הבחין כל מי שעבר אי פעם ליד אזור מועדונים, הוא לרכוש בסופר הקרוב בקבוק וודקה ובקבוק מיץ תפוזים ולהרבות בשתיה כבר לפני הכניסה למועדון. כך, גם עוקפים את תגי המחיר המנופחים שדורש בעל המקום וגם "מסדרים את הראש".
הערך המוסף של התופעה הזו הוא פשוט – שותים לפני הכניסה, מבלים 4-5 שעות שבמהלכן לא שותים וכשיוצאים לאחר מכן מהמועדון רמת האלכוהול בדם, צנחה זה מכבר אל התחום החוקי.

הדברים שרוחמה לא לקחה בחשבון.
לא כולם שותים, יש כאלה שהם מספיק אחראים כדי למנות נהג תורן. נכון, לא תמיד זה מספיק כי הנהג השיכור יכול להיות זה שנוהג ברכב שבא ממול. כשהולכת חבורה למועדון היא ממלאת רכב ונוסעת. בשלב מסוים מחליטים ללכת הביתה וכך שוב מתקפלת החבורה אל תוך המכונית ונוסעת מהמקום. כשחוזרים בשעה ארבע בבוקר ממסיבה, הכבישים ריקים. לא לגמרי, בטח יש עוד כמה שבדיוק כמוכם בחרו לצאת בדיוק עכשיו וגם הרכבים שלהם מאכלסים את האספלט. אבל ברוב הזמן הרכב שלכם יהיה בודד על הכביש. אם אתם נהגים חסרי אחריות יכול מאוד להיות שאת הערב הזה תסיימו בתוך עמוד / ואדי / או סתם הפוכים, אבל ברוב המקרים – התאונה תהיה שלכם ולא תערב רכב אחר. ככה זה, כשאפשר ללכת מתי שרוצים, כל אחד רוצה ללכת בשלב אחר וכך, גם אם כל העסק הזה בכלל לא מתוכנן, נוצר איזשהו וויסות על הכבישים, מעין חלוקה שכזו שדואגת שהכביש לא יהיה עמוס מדי.
מאידך, כאשר בא מישהו ומחליט שבשעה 2 סוגרים את הברז, נכנסים כולם לרכבים ומתחילים לנהוג. כבישים עמוסים בשעה 2 בלילה, כבר לא נשמע לא הגיוני וככל שהכביש עמוס יותר כך גם הסיכויים לתאונה בין שני כלי רכב גדלים.

אם נחזור רגע לנושא השתיה, הרי שכל מי ששתה אלכוהול בעברו בוודאי מכיר את ההשפעות שלו על הגוף. זה מתחיל במצב "מבושם" – כשאתה מרגיש קצת יותר חופשי אבל עדיין שולט בעצמך. זה עובר למצב "שיכור" – כשאתה עושה שטויות ומשוכנע שאתה רק "מבושם" ומסתיים במצב "שפוך" כשהחברים שלך מחזיקים את הראש שלך מעל האסלה ומנסים למנוע ממך להקיא עליהם.

התופעות לוואי הנוספות והפחות מדוברות כמובן הן האטה בתגובות הגוף, איבוד שיווי משקל, אובדן הערכת מרחק ועוד שפע תופעות "מהנות" שכאלה. התופעות הללו, כצפוי, אינן משהו שפשוט מופיע אחרי המשקה השלישי, אלא תופעות שהחומרה שלהן עומדת ביחס ישר לכמות האלכוהול בדם. ככל שיש יותר אלכוהול – התגובות שלך יהיו יותר איטיות ותחושת שיווי המשקל שלך תתדרדר עוד ועוד.

עכשיו נותר רק להסתכל על ההבדלים שבין כביש עמוס לכביש ריק ולנחש מה יקרה כאשר אחד הנהגים יחליט לבלום בפתאומיות כי רץ לו כלב אל בין הגלגלים. אם על כביש ריק זה היה מסתכם בד"כ בסימני צמיגים על הכביש וחבורת מבוהלים ברכב, הרי כשהכביש עמוס בנהגים ששתו – רוב הסיכויים שהתוצאה תהייה תאונת שרשרת, קרוב לוודאי שאפילו קטלנית.

גם אם נעזוב לרגע את הכביש בשקט, דמינו לרגע את המצב הבא. יצאתם למסיבה, שתיתם, רקדתם ובשעה 2 שלפו אתכם החוצה וסגרו את המקום. מה עושים עכשיו? יכול להיות שתחליטו ללכת הביתה, אבל בתכלס חתכו לכם את המסיבה באמצע, אתם בהיפר אקטיביות מטורפת ורוב הסיכויים שלא תרצו לסיים את הלילה. מה עושים? רוב הסיכויים שתיגשו לספסל בגן הציבורי הקרוב, בליווי בקבוק וודקה שהוכן מראש ותמשיכו לבלות שם. תגרת שיכורים – מעולם לא נראתה קרובה יותר.

לסיכום, הצעת החוק של רוחמה היא הצעה קיקיונית, אשר אף אחד לא טרח לחשוב עליה לעומק. התירוץ העיקרי היה שבמדינות אחרות בהן יושם חוק דומה חלה ירידה ברמת הפשיעה, התאונות והאלימות. מה ששכחו לציין זה שבכל אותם מקומות תופעת הלוואי שהצטרפה לשעת הסגירה הייתה הסתערות על הבארים בשביל "משקה אחרון" ולרוב, לא מדובר באיזה דרינק קטן אלא מרתון שתיה מפואר המציף את הדם מחדש באלכוהול. טוב הייתה עושה הכנסת אם הייתה מתנערת מהצעתה של רוחמה אברהם כמו מאש, שכן אם תעבור הצעת חוק שכזו, שמו של כל חבר כנסת שהצביע בעדה, יתקשר לעד בכל מקרה מוות אלכוהולי שיתרחש במדינה הזו.