לגו דיפו

לאחר שנסתיימה סאגת ה"יש חוטים פרוסים בכל הבית" ובהתחשב בעובדה שאני חוזר לספסל האקדמיה – הגיע הזמן לדאוג לעצמי לסביבת עבודה הולמת – או במילים אחרות שולחן עבודה / מחשב.

אחר שוטטות קלה באזור הנגריות בצ'ק פוסט שבחיפה, הגענו לתובנה שאין שם שום דבר שגם עומד במסגרת התקציב, גם נראה טוב, גם מתאים במידותיו לאזור העבודה וגם זמין מהרגע לעכשיו. כך, הגענו אל סניף אופיס דיפו שבחוצות המפרץ ולאחר שוטטות קצרה נמצא שולחן עבודה שעונה לכל הקריטריונים הללו וגם במחיר מצויין (360 שקלים). לרוע המזל השולחן אזל במלאי וכך אצנו רצנו לסניף האופיס דיפו שבגראנד קניון לאחר שהתברר שאצלם הדגם עוד קיים.

השולחן, כמובן, מגיע מפורק, כל החלקים, שקית עם כל הברגים והמסמרים ודף וחצי של הוראות – ארוזים למשעי בתוך קופסת קרטון. בשנות ילדותי הייתה לי חיבה מיוחדת ללגו – בעיקר ללגו מכניקס למיניהם. וכך, מתוך הנחה שכישרון קריאת ההוראות וההרכבה לפיהם עוד מצוי בי, פתחתי את האריזה והתחלתי לנסות להבין מה קורה שם.

על הנייר, החלקים מסומנים בשלל אותיות ומספרים, חלק מספר 12 מתחבר עם בורג מספר 4 ללוח B שמתחבר בתורו אל לוח C בעזרת בורג 2 עם לוח H. עד כאן – טוב ויפה, לרוע המזל לוחות B, C ו D נראים בדיוק אותו דבר כאשר ההבדלים היחידים ביניהם הם סדרי החורים על הלוח. אחרי חצי שעה של מיון, בחירה, ניחוש וטעיה – הצלחתי להבין בסופו של דבר איזו אות מתאימה לאיזה לוח ואיזה מספר מתאים לאיזה בורג ולאחר חצי שעה נוספת עמד לו לראווה השולחן.

מבסוט לחלוטין מיכולת ההבנה המופלאה שלי את ההוראות המוזרות משהו של אופיס דיפו עמדתי נפעם אל מול השולחן. לאחר מכן שמתי עליו את הלפטופ ולבסוף הגעתי לתובנה שאומנם יש לי שולחן אבל הוא ריק מדי.
אני מניח שברגע שאני אתחיל ללמוד הוא יתחיל להתמלא, אבל לבינתיים – תרומות בסגנון מעמדי עטים, סטנדים לכרטיסי ביקור, גאדג'טים שמתחברים ב USB וכל שאר יצירות הפאר לשולחן עבודה ריק מדי – יתקבלו בברכה.