ברגע שאתה מתחיל להתעסק בתחום בניית האתרים, סיפורי האימה מתחילים לזרום. בהתחלה זה מגיע כסיפורים מחברים / מכרים / שותפים אבל עד מהרה אתה מוצא את עצמך תקוע בתוך אותה הלולאה של בעיות אירוח אתרים אצל ספקים ישראלים. אישית, דעתי די נחרצת בנושא, אני מתנגד בתוקף לאיכסון בישראל והבלוג הזה, כמו אתרים אחרים שלי מאוכסן אצל דרימהוסט ואפשר לאמר כי התעצבנתי כשנתקלתי בכתבה הזו. אני אשקר אם אספר שלא היו בעיות, יש פה לא מעט פוסטים בארכיון שגם מדברים עליהם, אבל בתקלות רואים גם ההתמודדות של הספקית וזה חלק חשוב לא פחות. אז אני פותח את הפוסט הזה בנקודה שיתכן שדעתי משוחדת, עם זאת היא נסמכת על ניסיוני, ועל הידע הטכנולוגי שלי – את חלקו צברתי באקדמיה ואת חלקו בנטוויז'ן.
הסתיגות והדגשה נוספת – הפוסט הזה מתיחס למאמר שנכתב בחברת אינטרוויז'ן המספקת שירותי איכסון בישראל והיות שזה מאמר תגובה הרי שהוא מכיל בחלקו התיחסות ישירה למידע המופיע באתרה של אינטרוויז'ן. עם זאת לא היה לי (לפחות לא למיטב זכרוני) כל התנסות בפועל עם שירותי האיכסון, התמיכה ושירות הלקוחות של החברה וכל הנאמר בפוסט זה לגבי החברה מסתמך אך ורק על מידע המופיע באתרה.
על פי המאמר של אינטרוויז'ן, ישנם חמישה קריטריונים חשובים להחלטה איפה לאכסן. הקריטריונים הם הגיונים ברובם, אבל הנימוק, לדעתי, הוא בעיקר עיוות של המציאות כך שיתאים לנוחות המספר. חשוב לזכור שלאינטרוויז'ן יש אינטרס בממכר שרתים בישראל ומן הסתם לאינטרס זה יש השפעה על החומר הכתוב.
1. איכות חבילת האיחסון ומחירה
ההבדלים במחירים ובתמורה בין איחסון בארץ לבין איחסון בחו"ל היו משמעותיים בעבר, אך כיום, אין פער גדול וחלק מהפערים הם לכאורה.
לצורך ההשוואה הלכתי על גו-דאדי, מי שעוקב אחרי מספיק יודע שאין לי הרבה סנטימנטים לחברה שפשוט הפכה להיות הסרסור של עולם האיכסון, אבל הם מספקים את הסחורה, הם נגישים, יש להם מערך תמיכה וחשוב מכל – רוב הסיכויים שכל מי שאי פעם שקל לאכסן אתר נתקל בהם.
אז הנה מערך חבילות האיכסון הבסיסי של גו-דאדי:
כפי שניתן לראות החלוקה היא לשלוש חבילות כשהמחיר של הקטנה ביותר הוא 5$ לחודש והיקרה ביותר עולה 13$ לחודש (כמובן שיש הנחה בהתחיבות לתקופה, אבל אנחנו מדברים על הבסיס).
החבילות של חברת אינטרוויז'ן מתחלקות לשש רמות, החל מ 7$ לפשוטה ביותר וכלה ב 74$ ליקרה ביותר.
בהתחלה רציתי להשוות בסיסית אל מול בסיסית, אבל אז נכנסתי אל פירוט החבילות בחברת אינטרוויז'ן ושם הסתבר כי החבילה הבסיסית אינה כוללת מסדי נתונים, לכן ההשוואה היא אל החבילה השניה – בעלות של 10$ לחודש. כבר כאן נופל טיעון ה"הפערים אינם משמעותיים" שכן החבילה הבסיסית של אינטרוויז'ן עולה פי 2 מאשר זו של גו-דאדי. גם נושא "פערי התמורה" הוא די תמוה בהתחשב בעובדה שנפח האיכסון שמעניקה אינטרוויז'ן הוא עשירית מזה שמעניקה גו-דאדי.
| קריטריון | גו דאדי | אינטרוויז'ן |
| מחיר חודשי | 5$ | 10$ |
| נפח איכסון | 10GB | 1GB |
| נפח תעבורה חודשי | לא מוגבל | 6GB |
| מסדי נתונים | 10 | 1 |
| סאב דומיינים | 25 | 4 |
| תמיכה | 24/7 – כל השנה | בשעות העבודה |
לא קשה לראות שבמבחן העלות מול תמורה יש שוני מהותי בין שתי החבילות, אינטרוויז'ן מציעה הרבה פחות מאשר גו-דאדי אך גובה על כך סכום גבוה יותר. אחד הסעיפים שצריכים להפעיל את פעמוני האזעקה ובדרך כלל לא עושים כך אצל רובנו זה הסעיף שנקרא נפח תעבורה חודשי. מגבלה חודשית של 6GB נשמעת בהתחלה כמו נפח מכובד במיוחד אך קל לחרוג ממנה במהירות. 6GB בחודש שקולים לכ 200 מגה ביום. הבלוג הזה, לאחר שהוזנח במשך תקופה ארוכה, מחזיק בנפח תעבורה יומי ממוצע של 50 מגה. ואם זה מה שעובר על אתר חלש, תחשבו מה קורה בבלוגים חזקים יותר כגון מאבד תמלילים, חורים ברשת או ההיתוך הקר (מישהו מוכן לשתף?) וכבר יצא לי לעבוד עם לקוח שנבחרה עבורו חבילה בעלת הקצאת נפח תעבורה חודשי של 3GB ובעשירי לחודש הוא קיבל הודעה על חריגה (החריגות הללו אגב מתומחרות בכ 3-5 דולר לכל 1GB של תעבורה). לצורך העיניין היה מדובר בבלוג וורדפרס סטנדרטי.
דבר נוסף שיש לקחת בחשבון אגב, זה שבאתרים מבוססי CMS, גם לפעולות בתוך האדמין יש משקל. אם העליתם תמונה אל העורך העשיר או עשיתם תצוגה מקדימה לפוסט – גם לזה יש מחיר. זאת ועוד הרי שהאדמין של וורדפרס מכיל הרבה מאוד פעולות המבוצעות דרך ajax – כגון ביצוע שמירת טיוטה בזמן העבודה, עידכון של וויג'טים וכ' – לכולם יש משקל ואסור לשכוח ממנו.
עם זאת כמובן שלא כל החברות הן בעלות הצעות רעות, כך למשל אם אתם זקוקים לאיכסון וורדפרס בלבד תוכלו להשתמש בשירות של Host4site שמציעים חבילה יחסית סבירה וכוללת גם התקנת וורדפרס בקליק.
ביצועים ומהירות גישה לאתר
הטיעון הזה הוא טיעון מוכר אך מסתמך בעיקר על חוסר הבנה / ידע של הלקוחות, הוא מתחלק למעשה לשני חלקים – מהירות הגישה (של הלקוחות) והביצועים. אינטרוויז'ן מגדילה ומציינת כי כל השרתים יושבים על – "תמסורת מהירה על תשתית אופטית ישירות לצומת האינטרנט הישראלי – IIX". עכשיו, אני לא מזלזל, אני לא מכיר את חוות השרתים של אינטרוויז'ן, לא ביקרתי בה ולא עקבתי אחרי החוטים שלה. מה שאני כן יודע בוודאות זה שאף אחד מכם לא מחובר במחשבו הביתי ישירות לצומת האינטרנט הישראלי.
בסופו של יום, כאשר אנחנו פותחים את הדפדפן ומבקשים דף אינטרנט כלשהו נשלחת בקשה ספקית האיכסון, זו בודקת האם האתר הזה ברשותה ואם לא מגלגלת אותה לתחנה הבאה בדרך. כל דילוג שכזה נקרא hop (ניתן לראות את כל הדילוגים הללו בעזרת שימוש בפקודת traceroute) והם ימשיכו עד שכל תוכן האתר יהיה בידיכם. בעולם לא אופטימלי הייתם צריכים להגיע בכל פעם עד לשרת המאכסן, וכן, אם השרת המאכסן נמצא בארה"ב ואתם בישראל יכולה להיות לזה משמעות רבה.
בפועל, בגלל אילוצים טכנולוגים, בחלק גדול מהמקרים אתם לא תאלצו לדלג כל כך הרבה. כל ספקיות האינטרנט הישראליות מחזיקות אצלן שרת פרוקסי שקוף המאכסן אצלו תוכן רלוונטי. מהסיבה הזו בדיוק סירטוני יוטיוב פופולאריים למשל מתנגנים בכמעט זמן אמת בעוד שסרטונים אחרים מציגים זמן טעינה ארוך.
בסופו של יום, עבור אתר הזוכה לביקורים תכופים ושוטפים, השפעת המרחק מצומת ה IIX או אתר בחו"ל היא קטנה יחסית. איפה זה יהיה קריטי? עבור אתרים קטנים הזוכים למספר קטן של ביקורים בכל יום, במיוחד כאלה שמתבססים על תוכן עשיר וכבד (גרפיקה רבה, סרטוני פלאש כבדים).
הנקודה השניה היא נושא הביצועים, שלמרות שצוינה באותו המאמר בכותרת הושמטה בגוף הכתבה ואני מניח שלא בכדי. הטענה כי המיקום הוא המשפיע על ביצועי השרת היא טיפשית למדי, שני הפקטורים העיקריים שיש לקחת בחשבון באיכסון שיתופי הם מי חולק איתך את השרת ועד כמה טוב איש הסיסטם של החברה.
אז כמה שכנים יש לכם בישראל? אין לי מושג, אבל אם אינטרוויז'ן מקצים למשתמש עשירית מנפח האיכסון שגו דאדי מקצים הרי שבפועל כמות המשתמשים יכולה להיות פי 10 (אני מניח, או מקווה שיש איזשהו מנגנון אופטימיזציה שמחלק את הנפח בצורה אידיאלית יותר, כאמור, אין לי מושג).
הבעיה עם משאבים משותפים היא שגם אם האתר שלך אידיאלי ועל שרת הבדיקות הוא רץ במהירות רבה, ברגע שמעלים אותו על שרת שיתופי מה שמשפיע על הביצועים זה לא רק איכות הקוד שלך אלא איכות הקוד של כל המשתמשים על השרת, כמות הדפים הנצפים אצלם, כמות הפניות למסד הנתונים וכ'. כל פעולה כזו מצריכה עבודה של הרשת, של המעבד ושל הכונן הקשיח ובדיוק כמו בביניין משותף – הדירה שלכם יכולה להיות אידיאלית אבל זה לא עוזר אם השכנים מחורבנים.
אינטרוויז'ן מגדילה במאמר ומסבירה את החשיבות באיכסון מקומי במיוחד אם האתר שלכם עמוס ומכיל דברים כגון וידאו. אבל אם נבחן את חבילת האיכסון הבסיסית של אינטרוויז'ן נראה שהיא לחלוטין לא מתאימה כדי לאכסן עליה וידאו ובשום מקום באתר לא ראיתי כי אינטרוויז'ן מספקת גם שירותי CDN . בפועל, רוב האתרים בישראל מאכסנים את הוידאו שלהם בחו"ל על גבי שרתי יוטיוב וסירטונים אלו כאמור עוברים איכסון על גבי הפרוקסי השקוף של הספקיות. אתרים שמסתמכים על וידאו כחלק מהתוכן השותף שלהם משתמשים בשירותי CDN חיצוניים שעושים אופטימיזציה ומתומחרים בנפרד מחבילות הגלישה, לאותם אתרים לרוב תהיה גם חוות שרתים פרטית ואיש סיסטם מיומן משלה.
איכות התמיכה הטכנית
יש לנו יתרון עצום, יספרו לכם ספקיות האיכסון בישראל, התמיכה שלנו היא בעברית ולכן יהיה לכם קל יותר להסביר לתומך מה הבעיה. הטיעון הזה הוא טיעון חזק ומדוייק למדי, בהנחה כמובן שהאתר שלכם נפל בין 8 בבוקר ל 8 בערב בימים א-ה או בין 8 ל 2 בצהריים ביום ו'. קל להסביר מתיחס למצבים בהם אתם צריכים להגיד "האתר נפל" אבל בערך כאן זה מסתכם.
כן, אין מה לעשות, האתר שלכם תמיד יפול ביום שישי בלילה או בשבת בצהריים או במהלך ימי השבוע בשעה 20:05 ובשביל לקבל את העזרה אתם תצטרכו להמתין ליום העסקים הבא. האם באמת בעל אתר עיסקי יכול להרשות לעצמו מצב שבו האתר נמצא למטה מספר שעות? האם באמת יש מקום ל"בארץ, ההתחייבות לזמן עמידות היא גמישה יותר" בעולם העיסקי (וגם מחוצה לו)? האם הייתם מוכנים לקבל את זה עבור הבלוג הפרטי שלכם?
אינטרוויז'ן מתריעים בפנינו שמוקדי השירות בחו"ל עובדים קצת כמו רובוטים, בפועל, הם פשוט מתבססים על מאגר הידע של החברה. אנחנו מכירים את זה מספקיות האינטרנט, סלולר והטלוויזיה שלנו – אנחנו מתקשרים למוקד ותומך רץ איתנו על בסיס סקריפט מוגדר.
ככל שאירגון גדול יותר כמות התקלות איתו הוא צריך להתמודד היא גדולה יותר, הנקודה הזו מובילה להקמה של מערכות מידע שתפקידן לנהל את הידע שצבר האירגון. במילים אחרות – ב 98% מהפניות שלכם אל גו-דאדי ודומיהן לא רק שיהיה לכם פשוט מאוד להסביר את הבעיה אלא שלתומך יש כבר טמפלט מוכן עם הסבר מפורט לאיך להתגבר עליה. בישראל, במקרה הטוב תקבלו הפניה למסמך שאלות נפוצות, במקרה הגרוע תקבלו מענה אוטומטי שאומר חכו למחר.
איכות התמיכה בארץ מחורבנת, לרוב תגיעו אל מוקד שבו תצטרכו לדבר עם נציג שיעביר את הבעיה שלכם אל אנשי התמיכה ואולי אלו יצליחו להבין במה מדובר דרך הטלפון השבור הזה. הסיכוי שלכם להגיע ישירות אל איש הסיסטם הוא יחסית נמוך ואם וכאשר תצליחו להגיע אל אחד שכזה תבינו שהמנגנון הזה נועד כדי למנוע מכם לגלות שבהרבה מקרים איש הסיסטם לא קיים או כישוריו אינם מוצלחים במיוחד.
והנה סיפור, לקוח, ביקש עבודה די בסיסית, טופס, בו יוזנו מספר שדות וניתן יהיה לצרף גם קובץ. הסקריפט הזה אמור לשלוח אל הלקוח את הפרטים כולל את הקובץ, אך זה אמור להישמר גם על השרת. לא סיפור בעייתי מדי, סקריפט PHP קצר ופשוט שרץ מצויין על שרת הבדיקות. ברגע שהסקריפט הזה עלה לאוויר הכל עבד כשורה מלבד נושא הקובץ – הקובץ פשוט לא נשמר על השרת. בדיקה קצרה בעזרת הפונקציה phpinfo העלתה כי בקובץ php.ini לא בוצעה הגדרה למשתנה "upload_tmp_dir" מסיבות של "אבטחת מידע". כשהתקשרתי אל התמיכה הועברתי בין 3 נציגים שניסו להבין מה אני רוצה, האחרון הבין והבטיח שיחזור אלי עם תשובה. התשובה הייתה שהם לא יכולים לעשות את זה (לא באמת חשבתי שהם יוכלו בגלל הדרך המחורבנת בה בוחרים ספקי האיכסון בישראל להקצות משתמשים ומיקום) ושעדיף שאעשה את זה דרך קובץ htaccess.
בסופו של יום, מי שמדבר עם התומך זה לא בעל האתר (שלרוב ידע לציין רק "האתר שלי לא עובד" וזהו) אלא דווקא האיש הטכני שחלק מהידע והכישורים שלו כוללים הבנה של מה הבעיה. אם האיש הטכני לא מסוגל להסביר מה הבעיה באנגלית, המצב די גרוע אבל – אתה מקבל מה שאתה משלם עליו.
זמינות השרת
סיכמו יפה החברה באינטרוויז'ן את הנקודה במשפט "בארץ, ההתחייבות לזמן עמידות היא "גמישה" יותר,” שזה בערך כמו להגיד – אנחנו לא יכולים להתחייב לשום דבר, תקווה לטוב. אינטרוויז'ן טוענת שזה ככה בגלל שבחו"ל יש יותר לקוחות ולכן המחויבות ללקוח היא גדולה יותר. הנגזרת של זה היא שהמחויבות של הספקיות בישראל ללקוחותיה היא לא גבוהה במיוחד, אני מניח שאם היא הייתה כזו היה פה גם תמיכה בשעות הלילה ובסופי שבוע ואתרים לא היו עומדים סופ"ש שלם עם הודעת שגיאה כזו או אחרת.
קידום אתרים במנועי חיפוש
הטיעון של לא בישראל = דירוג גרוע הוא משחק מכפלת אפס – לא משנה מה אורך התרגיל, אם בסוף כפלת את התוצאה באפס התוצאה הסופית היא אפס וזו בערך הגישה פה. זו גישה מטעה כי המיקום הגיאוגרפי של השרת הוא רק פרמטר אחד מתוך מאות אם לא אלפי פרמטרים שנלקחים בחשבון בנוסחה שאף מומחה SEO לא באמת יודע אותה ומשתנה בכל כמה חודשים. האם לפרמטר איכסון בחו"ל מול איכסון בישראל יש משקל? קרוב לוודאי שכן, האם המשקל הזה הוא כל כך קריטי? אם מומחה ה SEO שלכם מתעקש על זה, אולי כדאי לכם לפטר אותו.
תאוריה אחרת טוענת שאם בעמוד החיפוש של גוגל תסמנו "אתרים מישראל בלבד" אתרים שמאוכסנים בחו"ל לא יופיעו ברישום – פעולה מסוכנת ביותר כמובן לבעלי אתרים ישראלים. טיעון זה אגב מופרך לחלוטין, ולראיה הבלוג שלי עולה יפה מאוד בתוצאות החיפוש גם כשמסומן "אתרים מישראל בלבד" למרות שהוא יושב על השרתים של דרימהוסט.
גוגל יודעת שהאתר מיועד לשוק הישראלי גם בלי לבדוק את כתובת ה IP שלו. היא יודעת לזהות את השפה ואם האתר שלכם בנוי לפי התקן קרוב לוודאי שגוגל גם תבחין בתגית ה lang="he-IL" שממוקמת בהגדרת מסמך ה HTML. בעבר גוגל התיחסה גם לתגיות geo meta אך לטענתם היא הפסיקה בגלל שימוש לא נכון – בעיקר אנשים ששיכפלו טמפלטים מבלי להקפיד על מחיקה או עידכון של הפרטים הללו.
הנקודה היא, שהאלגוריתם של גוגל מתעדכן בלי הפסקה וגורמים שונים נלקחים בחשבון, מאבדים חשיבות או מקבלים משקל נוסף ובדיוק כפי שגוגל ידעה להוריד את משקל הרלוונטיות של גורמים כמו geo meta כיוון שהיו לא רלוונטים, הרי שגם נתונים כמו מיקום פיזי של השרת יאבדו מחשיבותם. היות ומדינת ישראל היא המדינה היחידה שבה נהוגה השפה העברית, קרוב לוודאי שבגוגל עשו את ההקשר הכה מתבקש.
לסיכום
כבר תקופה ארוכה שאני טוען שאין טעם לאכסן בארץ. איכות השירות נמוכה, התמורה לא מספקת, ההתחיבויות הן בעלמא (חד כיווני כן) והמחיר יקר מעבר לכל פרופורציה. כמויות האתרים הנפרצים אחרי כל משט / קרב או לחימה מעידים על רמת האבטחה הנמוכה שמספקות ספקיות האיכסון ואם חס וחלילה נפגעת, תאלץ להמתין ליום העסקים הבא.
בעלי חברות האיכסון, וגרוע מכך – מומחי SEO מטעם עצמם שהם גם ריסיילרים של איכסון, משתמשים בטכניקת הנתון הלא קשור כדי להסביר לכם מדוע חשוב לאכסן דווקא אצלם. כך הם יספרו לכם שזה חשוב מבחינת SEO, אבל ישכחו לציין שאם האתר בנוי בצורה גרועה זה לחלוטין לא יעזור. הם יספרו לכם שהתמיכה היא בעברית, אבל בשבתות וחגים אתם יכולים לקפוץ. הם יספרו לכם שהחיבור שלהם ל IIX הוא מהיר במיוחד, אבל ישכחו לספר לכם על זמני הטעינה או ניצולת המשאבים.
כתיבת תגובה