זה עתה שבתי מחופשה בת שבוע ברודוס. למעשה אני כבר פה משעה 20:20, ובזמן הזה כל שהספקתי לעשות הסתכם בלהחיות את המחשב שלי שסירב לעבוד בקולות ציפצוף רועמים. ניתוח לב פתוח קצר, הוצאת מעבד, ניקוי אבק והכל חזר לשיגרה.
בינתיים, המזוודה עוד לגמרי ארוזה והתמונות במצלמה מתחננות לשיחרור מהיר אל הכונן הקשיח שלי ומשם אל הסייבר ספייס. בקצרה – היה טוב, אפילו יותר מרק טוב – היה נפלא, אך קצר מדי. מזג האוויר מזכיר את ישראל, למעשה לא רק מזג האויר, אלא הכל. השפה הכי מדוברת שם חוץ מיוונית היא העברית ואפילו המלצרים שראו שאני מסתבך עם הגדרות הקפה המקומיות טרחו להציע קפה הפוך (בעברית).
סך הכל טוב לחזור, פתאום הבנתי איך ניתוק של שבוע מהיום יום משפיע, זו הייתה החופשה הראשונה מזה זמן רב שלא לקחתי איתי את הלפטופ, ואפילו מחשב כף היד שיכול היה לספק לי תקשורת בסיסית נשאר כבוי במגרה.
ועכשיו, לפרק מזוודה, לכבס את הבגדים, להעלות תמונות ולחזור לשיגרה.
כתיבת תגובה