על קופים ומניות

הטקסט הבא הועבר אלי ע"י אישתי היקרה בדוא"ל. אין לי מושג מי המקור וכמה זמן הוא כבר מתגלגל, אבל הנה הוא.

פעם אחת הופיע בכפר אדם והודיע לכל תושבי הכפר כי הוא מוכן לקנות כל קוף ב-10$. הכפריים, שידעו שיש קופים רבים בסביבתם, יצאו בהמוניהם אל היער והחלו ללכוד אותם. האיש קנה מהם אלפי קופים תמורת 10$ לאחד, ואולם משהצטמצמה אוכלוסיית הקופים עד כי קשה היה לאתרם, חדלו הכפריים ממאמציהם. כיוון שכך, הודיע האיש כי מעתה ישלם בעבור כל קוף 20$. הודעתו זו חידשה את מאמצי הכפריים והם שבו במרץ למלאכת לכידת הקופים.
אלא שבמהרה אזלה שוב אספקת הקופים והכפריים שבו לעבד את חוותיהם. האיש העלה את הצעתו ל-25$ ואולם אספקת הקופים הצטמצמה עד למאוד וקשה היה לראות אפילו קוף אחד ביער, שלא לדבר על ללכוד אחד.
האיש הודיע עתה שהוא מוכן לרכוש כל קוף ב-50$, אבל מכיוון שהוא חייב לנסוע העירה לצרכים עסקיים מסוימים, העוזר שלו ייצג אותו בהעדרו ויבצע את רכישת הקופים מהם.
כשנסע האיש פנה העוזר שלו אל הכפריים ואמר להם "הסתכלו על כל הקופים שבכלוב הענק הזה אותם רכש האיש לאוסף שלו. אני אמכור לכם כל אחד תמורת 35$, וכשהבוס שלי ישוב לכאן תוכלו למכור לו אותם תמורת 50$ לראש!".
הכפריים אספו וריכזו את כל חסכונותיהם וקנו מהעוזר את כל אלפי הקופים.
מאז הם לא ראו יותר את האיש או את העוזר שלו. כל מה שראו סביבם היו אלפי הקופים אותם רכשו במיטב כספם.
עכשיו יש לכם הבנה טובה יותר איך עובד שוק המניות.

לדרג את הפוסט
5

Comments

4 תגובות על “על קופים ומניות”

  1. תמונת פרופיל של דרור
    דרור

    משעשע.

  2. תמונת פרופיל של דוגמא נגדית
    דוגמא נגדית

    לא הצלחתי להבין את הנמשל. אנסה להסביר; יש כמה אפשרויות.
    בזו המתבקשת, לכאורה, הכפריים הם הציבור האוויל שקונה מניות תמורת כסף מידי החברה שמיוצגת ע"י האיש הזר. אלא שאם כך הם פני הדברים הכסף שבו משתמשים בשוק המניות הוא הקופים במשל ואילו המניות בשוק המניות הן הכסף במשל (נותנים מניות תמורת כסף = נותנים כסף תמורת קופים). אלא שכעת יש בעיה כי אם בסוף האיש בורח עם כל ה"כסף", קרי עם כל המניות, ואנשי הכפר נשארים עם כל ה"קופים", קרי המשקיעים נשארים עם כל הכסף, אז איך זה קשור למשהו שקורה בשוק (מה גם שיש בעיה עם הסיפור עצמו, כי "חסכונות" = מניות, והמשקיעים אינם יכולים לייצר עוד מניות אלא אם כן הם מפצלים אותן וסוחרים בחלקיות מניה)?

    בזו הפחות מתבקשת, אנשי הכפר הם החברות שמוכרות את מניותיהן (=קופים) ויש מישהו שדוחף באופן שיטתי כסף לשוק דרך עוזר. אלא שיש רק גורם אחד שיכול לדחוף כסף לשוק (הממשלה, דרך הבנק המרכזי ובנקים להשקעות), ולפיכך, נראה שבפרשנות זו מואשמת הממשלה על שהיא משחקת בשער המטבע ובכך מפילה את השווקים בעולם. הבעיה כאן היא שלמרות שכעת יש נמשל סביר, לא נראה לי שלכך התכוון המשורר…

  3. אני חושש שלא הבנת.
    הקופים פה הם המניות והכסף זה כסף.
    בדיוק כמו הקופים גם למניות יש ערך רק כשיש להן ביקוש. כשיש הרבה מניות ומעט ביקוש – ערך המניה נמוך. ככל שעולה הביקוש למניה (או ככל שהזמינות שלה קטנה) הערך שלה עולה. למניה אין שווי אמיתי, השווי שלה נקבע לפי הביקוש שלה.

    הרצת מניות למשל, מתאימה לפה מצויין – מישהו קונה כמות גדולה של מניות שמחירן אפסי ומתחיל להפיץ שמועות על עליית הערך בגלל ~שקר כלשהו~. אנשים ניגשים לטבלאות ורואים שבאמת נקנתה כמות משמעותית של מניות וקונים גם כן בלי לחשוב.
    אחרי 4-5 ימים, היוזם מוכר את כל המניות שברשותו וגורף את הרווח שנוצר בגלל הביקוש. לעומת זאת, כל מי שקנה פתאום נתקל בעודף ומחיר המניה צונח – הוא נשאר עם מניה ללא ערך – ולמעשה מפסיד.

  4. כן, רק שלמניות אמור להיות ערך מסויים מעבר לערך הנייר – הן אמורות לשקף שווי של חברה שמוכרת משהו אמיתי או שירות. השווי של המניה אמנם נקבע לפי הביקוש לה, אבל הביקוש, בתורו, נקבע לפי הערכת השווי של החברה בהתאפ לייצור עתידי.
    המשל המחוכם הזה יפה להרצת מניות, אלא שבשוק תקין רבב המסחר הוא פחות או יותר הוגן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *