במשך שנתיים בערך עומד ליד הטלוויזיה שלי מחשב ישן שמשמש כמחשב מדיה. צורות השימוש בו שונות ונעו החל משימוש בכונן ה DVD שלו כדי להקרין סרטים וכלה במערכות שדרשו שעות על גבי ימים לצורך הגדרה.
זה התחיל לאחר ששמעתי בפעם הראשונה על FreeVo ובעקבותיה גם על mythtv שתי תוכנות למחשבי מדיה לסביבת לינוקס. אחר כך נחשפתי אל myHTPC, פרוייקט חינמי שעם הזמן הפך ל meedio ולבסוף נמכר ליאהו שסירסה את התוכנה ויצרה את Yahoo Go TV. תחליפים אחרים נוסו ללא הצלחה וגם המערכת של מיקרוסופט, למרות היותה המותאמת ביותר לשוק הישראלי עדיין לא השאירו אותי שקט.
לפני שבוע, הלכתי לחנות האלקטרוניקה הקרובה, שלפתי 200 שקלים ועזבתי עם מכשיר DVD חדש, קורא צרובים, קורא DIVX, קורא כתוביות, קורא כרטיסי SD, תומך עברית ועם חיבור USB. לקח לי בדיוק 10 דקות של שימוש כדי להבין איפה הייתה הבעיה עם מחשבי המדיה. למרות היתרונות, למרות הגמישות, למרות הכל – הם עדיין לא מספקים את אותה הפשטות שמספק ה DVD. לחיצה אחת על כפתור ה power, הכנסה של דיסק ולצפייה. לא צריך להמתין שהמחשב יסיים את כל שלבי הטעינה שלו, לא מתמודדים עם בעיות זיכרון, עם קריסה של המערכת – זה פשוט, קל ונוח.
לרוע המזל – בסופו של יום, עדיין צריך לדעת לתפעל צורב DVD.
כתיבת תגובה