אל תקרא לי צבוע

ביום ראשון חשף עידו קינן כי בבצלאל דורשים מהסטודנטים לרכוש מקבוק, ולא סתם מקבוק אלא דגם ספציפי מאוד שעולה מעל ל 9000 שקלים. בתגובה כתב ארז רונן כי בעצם, מי שמתרעם על הרכישה של מקבוק בבצלאל הוא צבוע.
הפוסט של ארז גרם לי לעשות פחחחח אחד גדול, ואז עוד כמה קטנים. הפוסט של ארז הוא מטופש ובכייני במקרה הטוב, שלא לדבר על כך שהוא חוטא לעובדות. הסיבה שבגינה, לדעת ארז, לגיטימי לדרוש מק – כי בבית הספר עבדנו על מוצרים של מיקרוסופט.

למה צבוע? כי אם כל כך מפריע לכם שמוסד חינוכי בישראל מכריח את תלמידיו לרכוש מוצר טכנולוגי של חברה מסוימת, הייתם צריך לצאת כבר לפני שנים רבות נגד משרד החינוך והדרכים הרבות בהן הוא מכריח את כל תלמידיו להשתמש במוצרי מיקרוסופט.
החל מבית הספר היסודי לומדים התלמידים להשתמש ביישומי Office על מערכת Windows (ככה זה כשמיקרוסופט מציעה למשרד החינוך רישיונות בזיל הזול). את אותם תלמידים מכריחים בצורה מעשית להשתמש בתוכנות אלה כששולחים להם דפי עבודה בפורמט doc ולא מאפשרים להם להגיש מטלות דיגיטליות בפורמטים אחרים.

את כל התואר שלי עשיתי על גבי לפטופ ומחשב נייח שהריצו אובונטו. המרצים שלחו doc, אני שלחתי doc בחזרה – הרוב נעשה בתוכנת אופן אופיס, חלק אחר נכתב תחת המטריה של גוגל-דוקס. נכון, בחלק מהמקרים נזקקתי לשירותיה של מיקרוסופט, למשל בקורס של מודלים כלכליים שם עבדנו עם אקסל. כמובן שכל הפונקציות להן נדרשנו היו זמינות גם בא"א, אבל שטויות, גם ככה יש חוות מחשבים שזמינה לכל דכפין.

וזה בדיוק ההבדל, אף אחד לא הגדיר לי איך עלי לעבוד או איזה מחשב עלי לרכוש, מבחינת המרצים – כל זמן שהעבודה נעשתה כשורה הכל היה בסדר. וכשחזרתי מהטיול בתאילנד עם ה Acer aspire one עם מסך 8.9" ומעבד Atom, השתמשתי בו כתחליף לפטופ למשך תקופה, ולמרבה הפלא, הוא עשה את עבודתו נאמנה.

ארז רונן פיספס את הנקודה ובגדול, במקום זה יצא לו פוסט עצוב עם ניחוח של פאנבוי. מה הנקודה? הנה היא:

אתם צריכים לנשום אפל", נימק ראש מחלקה בבצלאל את הדרישה מכל הסטודנטים לקנות מקבוק פרו, שעולה כפול מלפטופ פי.סי מקביל

אם היו אומרים לתלמידים לרכוש מק כלשהו לצרכי עבודה, ניחא, הייתי מקבל את זה. סה"כ למרות מה שאומר דורון וולף, במקומות רבים עדיין עובדים עם מק וכדאי ורצוי שהסטודנטים יכירו גם את מערכת ההפעלה הזו כשיצאו אל השוק. אבל לא זה מה שנאמר להם אלא הוגדר להם לרכוש את המקבוק פרו 15.6 דרך אידיגיטל.
רגע, האם יתכן שהמקבוק פרו 13.3 לא יעשה את אותה העבודה שהדגם של ה 15.6 כן יכול? ומה אם סטודנט מעדיף, מטעמי חיסכון, לרכוש מחשב יד שניה מלפני שנה או שנתיים? הרי כל מקיסט יודע לספר ניסים ונפלאות בזכות המק שלו ואיך גם אחרי 4 ו 5 שנים הוא עדיין מסוגל לבצע את העבודה. אם כן, מה רע בדגם של לפני שנתיים?
ואם קיימת מעבדת מחשבים מבוססת OS-X, ועל פי הצהרתו של ראש המחלקה היא לא תיסגר במשך 3 השנים הבאות, מדוע שלא ירכוש אותו סטודנט איזה מק-מיני שישב אצלו בבית ויעבוד עם התקן איכסון נייד?

ולבסוף שאלת השאלות – מה מסוגל המק לעשות שלפטופ המריץ חלונות ב 4000 שקלים אינו יכול? התשובה היא כמובן להיות סמל סטטוס. אם אתם רוצים מחשב יפה כמו מק, תצטרכו לשלם סכום דומה למחיר של מק.

אבל את ראש המחלקה בבצלאל כנראה לא מעניין המקצועיות של הסטודנטים או היכולת שלהם לעמוד במשימות, מה שכן מעניין אותו זה שהסטודנטים "ינשמו אפל" מה שכמובן מזכיר לי את הפרסומת הזו.

בעולם שבו כולם משתמשים במוצרי pc, מתנהגים זהה, מתהלכים זהה, נראים זהה – אפל היא חידוש. והנה עברו השנים והתהפכו היוצרות, בכל פעם שאני עולה לרכבת ורואה את כמות האנשים שיושבים עם האוזניות הלבנות אני נזכר בפרסומת הזו.

לדרג את הפוסט
1

Comments

5 תגובות על “אל תקרא לי צבוע”

  1. האמת? הכי אני מרחמת על הסטודנטים שיצטרכו להיסחב ללימודים עם לפטופ גדול וכבד. 15 אינץ זה פאקינג סיוט.

  2. תמונת פרופיל של לבנת
    לבנת

    לא מבינה על מה המהומה. אחרי הכל, ידוע בכל מקום כי תוכנות גרפיקה הכי טובות יש לרוב למקינטוש.
    עידו ניסה להראות את הצד החיובי במקינטוש כמקינטוש,
    וניצן לא טועה בירידה לפרטים לגבי סוג הדגם של המחשב (13-15), אבל נראה לי שגם הוא מבין שהמק הכי מתאים.
    אין הרבה תוכנות חינמיות שיכולות להחליף את תוכנות הגרפיקה של מק (זה ממש שונה מאופיס).

    חוץ מזה אל תשכחו שתלמידי מסלול אמנות בבצלאל, שמצליחים כבר ללמוד בבצלאל, משלמים סכומי עתק על הלימודים, שמחיר הלפטופ הוא שולי בסה"כ הכללי.

    לדעתי כל מוסד בארץ יכול לדרוש דרישות שהן תנאי קבלה, וכל סטודנט רשאי לבחור להירשם במוסד או לא…
    בדיוק כמו הטיעון שמוצר נמכר יקר מדי, וזכות המוכר לגבות מחיר מטורף, וזכות הקונה לקנות במקום זול יותר.

    אולי אם יקימו בתי ספר מתחרים לבצלאל שהמחירים בהם והדרישות בהם סבירות יותר, בצלאל לא ירגישו "שמותר להם הכל"…

    1. לבנת, התשובה שלך לא מחוברת לכלום, ואני אסביר – כשאת אומרת " ידוע בכל מקום כי תוכנות גרפיקה הכי טובות יש לרוב למקינטוש." למה בדיוק את מתכוונת? איזה תוכנות גרפיקה יש למק שאין לחלונות? הרי רוב העבודה נעשית על מוצרים של אדובי (פוטושופ, אילוסטרייטור ודומיהם) ונחשי מה – התוכנות הללו זמינות גם לחלונות וגם למק. אז הנה, הפרחתי ברוח את הטענה הזו.

      "וניצן לא טועה בירידה לפרטים לגבי סוג הדגם של המחשב (13-15), אבל נראה לי שגם הוא מבין שהמק הכי מתאים." – אבל זו בדיוק הבעיה – הדרישה הייתה הדגם של ה 15.6 – מדוע? אם מק מתאים אז כל מק אמור להתאים, לא? או ששוב יש פה אוויר חם.

      "שמחיר הלפטופ הוא שולי בסה"כ הכללי." – אין לי מושג באיזו בועה את חיה, אבל עשרת אלפים שקלים זה לא שולי בשום מקום.

      "לדעתי כל מוסד בארץ יכול לדרוש דרישות שהן תנאי קבלה, וכל סטודנט רשאי לבחור להירשם במוסד או לא…"
      אבל זו בדיוק הנקודה, הדרישות הללו לא היו בתנאי הקבלה, היא נשלחה לסטודנטים שכבר התקבלו שבועיים לפני תחילת הסמסטר.
      לא רק זה, בצלאל הוא מוסד אקדמאי המוכר על ידי המל"ג וככזה, יש סט כללים וחוקים שהוא חייב לציית להם.

      "בדיוק כמו הטיעון שמוצר נמכר יקר מדי, וזכות המוכר לגבות מחיר מטורף, וזכות הקונה לקנות במקום זול יותר." – האם יש אלטרנטיבה לאידיגיטל? אז זהו, שלא, הם הנציגים הרשמיים והיחידים בארץ שמוכרים מק.

      "אולי אם יקימו בתי ספר מתחרים לבצלאל שהמחירים בהם והדרישות בהם סבירות יותר, בצלאל לא ירגישו "שמותר להם הכל""
      אז יש בתי ספר מתחרים לבצלאל ונחשי מה, בכולם יש מעבדות מק ואף אחד לא מגדיר לסטודנטים איזה מחשב הם חייבים לקנות.

  3. תמונת פרופיל של דורית
    דורית

    למען השם…. מה קרה למחברות והספרים???
    מה היה רע במחברת ועט לפני 20 שנה?
    כל הקדמה המטורפת הזו, שהשתלטה לנו על החיים פשוט "דופקת את המוח"
    מה קרה לבני אדם? מה קרה לאנשים? מה קרה ל-לכתוב בכרטיסיות?
    די!!! תעצרו קצת!!!
    תסתכלו מסביב… אתם זוכרים שיש נוף בחלון של האוטו או הרכבת???

  4. תמונת פרופיל של יותם
    יותם

    כן, דורית, תלמידי עיצוב ממוחשב בבצלאל צריכים לעבוד על כרטיסיות ולא על מחשב. אחח, לודיטים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *