פעם בכמה זמן יוצא לי להיתקל בכתבה כזו או אחרת שמכריזה על התחליף החדשני והמדהים שיפטור אותנו מהצורך בעכבר. זה מגיע בצורה של מעקב אחרי ראיה, כפפות כאלה ואחרות, מסכי מגע וכן הלאה.
הרעיון לממשקי משתמש חליפיים הוא לא חדש, העכבר נמצא איתנו כבר כמה עשרות שנים ולמרות כל הדיבורים, לא עושה רושם שהוא בדרך החוצה. בסרט דוח מיוחד, משתמש טום במסך שקוף ענק המגיב אל תנועות הידיים שלו, מי שהתבונן היטב שם לב בוודאי לכפפות שטום לובש ובעיקר ללדים הזוהרים בקצות האצבעות.
למעשה, המחשב לא יודע לזהות את התנועות עצמן, אלא הוא מתייחס אל הלדים המורכבים על האצבעות. מערכת תוכנה המנתחת את המיקום של כל אחד מששת הלדים (3 לכל יד) ואת המרחקים שלהם ביחד למסך וביחס אחד לשני יכולה לפענח את המשמעות של כל תנועת יד ובעזרת אימון מתאים לספק את התגובות המתאימות.
מדע בדיוני? מופרך? לא ממש, ג'וני צ'אנג לי (בווידאו הבא) פיתח כבר כמה סוגים של מערכות המבוססות על השלט הנינטנדו וי ומדגימות שליטה מרחוק, סוג של "דוח מיוחד" בגירסת אלפא מוקדמת.
גם פריים סנס, סטארטאפ ישראלי, פיתח לא מזמן מערכת מבוססת מצלמה היודעת לזהות את מיקומם של אובייקטים במרחב לאחר כיול קצר ומאפשרת להשתמש בכל בקבוק פלסטיק כהגה למשחק מירוצים (ויש להם יופי של וידאו ביוטיוב, רק שאני לא מוצא אותו, לינק יתקבל בברכה).
כל הממשקים הללו הם בהחלט אפשריים ובשלבי מימוש כאלה ואחרים אבל מה מידת הפרקטיות שלהם? כמובן שזו יופי של טכנולוגיה להדגמות, לחדר ישיבות, לכנס וכיוצ"ב, אבל כמה משתמשים משרדיים / ביתיים באמת ימצאו טכנולוגיה שכזו נוחה לשימוש? האם מישהו חושב שלהדפיס עם הכפפות של טום יהיה נוח? או לחילופין לשלוח את היד בכל פעם אל מסך המחשב רק כי הוא גם מסך מגע?
באותו סטטוס מצויה גם טכנולוגיית הזיהוי הקולי. אני חושב שאי שם בשנת 2002 הצלחתי להפעיל את פונקציית הזיהוי הקולי ב XP והתחלתי במסע ה"אימון" המפרך. חצי שעה לאחר מכן ואאוטלוק עדיין סירב לשלוח את המייל לקול הפקודה "send" עד שלבסוף נשברתי ושלחתי ידי אל העכבר. את המייל כמובן נאלצתי להקליד כי תמיכה בעברית עוד לא קיימת, אבל כפי שמיקרוסופט הדגימה לנו לפני שנתיים, גם התמיכה באנגלית עדיין רחוקה משלמות.
אבל נניח לרגע שאכן התמיכה הקולית הייתה מושלמת, מישהו רוצה לדמיין איך היה נשמע יום עבודה באיזור של אופן-ספייס? דמינו לרגע את הבאג שנוצר בגלל שמישהו אמר בטעות את המילה if ליד מפתח מבלי שזה שם לב, או את ידיעת החדשות שמכילה קצת מידע על סלבריטאי זה או אחר בגלל ששני העורכים יושבים אחד ליד השני.
אבל אם זה מטריד, נסו לחשוב עוד שניה אחת על ההתממשקות עם המחשב בשיטה הזו – איפה שמים את המיקרופון? יש ארבעה סוגים של מיקרופונים – אלו שעומדים על השולחן, אלו שנצמדים עם קליפס לדש הבגד, אלו שמורכבים ביחד עם האוזניות וכמובן – האלחוטיים.
האלחוטיים הם הנוחים ביותר למשימה הזו כיוון שהם לא כובלים את המשתמש לשולחן העבודה שלו, מצד שני מיקרופון אלחוטי איכותי עולה לא מעט כסף ועדיין יש איתם כל מיני בעיות התחברות / התנתקות. המיקרופון השולחני כופה תנוחת עבודה לא נוחה על המשתמש, ומי שכבר ניסה לעבוד עם אוזניות בוודאי מכיר את השלב שבו באים לקום ומושכים חצי שולחן ביחד עם החוטים. בסופו של דבר, עד כמה שהטכנולוגיה הזו כבר "כאן", היא עדיין רחוקה מאוד מלהיות כאן באמת.
למרות מה שטורחים להציג לנו בסרטי המד"ב, שיטת העבודה הקונבנציאלית עדיין מתנהלת אל מול שולחן עבודה שעליו מונח מסך. אלא אם הבוס שלכם מתעלל בכם באיזה קיוביקאל קטן, זה אומר שיש לפחות כמטר בינכם לבין המסך, מה שמצריך איזושהי תנועתיות כדי לגעת בו. הצורך הזה בתנועה מבטל את רוב ממשקי המסך מגע שכן אנחנו לא באמת נתנדנד לכיוון המסך בכל פעם שנרצה להזיז חלון. גם ממשקי "דוח מיוחד" למיניהם, לא ממש רלוונטיים כרגע שכן המקלדת עדיין מהווה את אמצעי הקלט הראשי שלנו. לצורך העיניין, אנחנו מסוגלים להסתדר בלי עכבר (בקושי רב עבור רוב האנשים, אבל בהינתן המצב הם יסתדרו), שימוש במחשב ללא מקלדת לעומת זאת הוא הרבה יותר קשה (ונכון שיש מקלדות וירטואליות ועדיין…). הצורך לתחזק שני אמצעי קלט בו זמנית, הופך את רוב אמצעי הקלט ה"חדשניים" ללא רלוונטיים למשתמש הביתי / המשרדי.
גם הזיהוי הקולי לא יבוא כל כך מהר ובטח שלא יחליף את המקלדת והעכבר אלא לכל היותר יבוא כתוספת (לפחות בשלב הראשון). הכבילה למחשב, ביחד עם הצורך בסביבת עבודה שקטה, תרגול אינטנסיבי של המשתמש בכל מעבר בין עמדות. כמובן שהעובדה שהמחשב מקבל "הכתבה" ולא "מבין" את הטקסט גם היא בעייתית, ונראה אתכם מצליחים לגרום למחשב להבין את ההבדל בין עט, את ועת או בין sheep ל ship.
כן, יש מצב שבו העכבר יעלם בעוד שנתיים או שלוש, זה לא לגמרי מופרך, אבל רוב הסיכויים שזה יקרה ע"י טכנולוגיה אחרת, משהו שאנחנו עדיין לא מכירים גם לא מסרטי המד"ב למיניהם. אבל עד שזה יקרה, לא נראה לי שהעכבר יעזוב אותנו כל כך מהר.
כתיבת תגובה