שתי שורות מוזרות תפסו את תשומת לבי בעת בדיקת מצב חשבון הבנק שלי, האחת על סך 90 שקלים והשניה על סך 40. ליד כל אחד מהסכומים, תחת הגוף הסולק הופיע השם לאומי כארד ותו לא. יש שלושה כרטיסי אשראי שמחוברים אל החשבון הזה, שלושתם נסלקים ב 15 לחודש והימים בהם הסכום בהם היה דו ספרתי עבר מזמן. לרגע חשבתי שאולי מדובר באיזה תשלום דמי שימוש מוגזם לרגל השנה החדשה ולכן – הטלפון הראשון היה אל שירות לאומי-קול – אולי שם יהיה נציג שיוכל לשפוך אור נוסף על הפרשה.
לבנק לאומי, יש מדיניות די נוקשה בכל הנוגע לסיסמאות – נוקשה, אך מטומטמת למדי. הבנק מאלץ את משתמשיו להחליף סיסמאות בכל רבעון (שזה מצויין) אבל מגדיר רשימת כללים מטופשת למדי שהופכת, בסופו של יום, את הסיסמאות למספרים עלובים. כך למשל, אם תנסו להגדיר באתר האינטרנט של לאומי את הסיסמא A!a234u0d הסיסמא תידחה בנימוס כי היא מכילה 3 ספרות עוקבות. לעומתה 1q2w3e תתקבל בשמחה. השירות הטלפוני מעצבן עוד יותר כי הוא מגביל את אורך הסיסמא ל 6 תווים, בנוסף לעוד סט כללים מטופש. וכך, יום אחד המליץ לי הבנקאי בשירות להרכיב את הסיסמא המוצלחת 292929 (כי גרתי בבית שמספרו 29).
בסופו של דבר, היות ואני בדרך כלל לא משתמש בשירותי לאומי-קול כמובן שלא זכרתי את הסיסמא שלי וכך, לאחר 3 הקלדות כושלות הועברתי אל בנקאי שאמור היה לאמת את זהותי ואז להחזיר אותי למערכת לטובת הרכבת סיסמא חדשה. השיחה התנהלה בערך ככה:
בנקאי: שם?
אני: כך וכך
בנקאי: מספר חשבון?
אני : זה וזה
בנקאי: טוב, אני מעביר אותך… הנה סט חוקים להרכבת סיסמא.
אני רוצה להאמין שהתהליך היה קצר כל כך כי התקשרתי ממספר הטלפון המקושר אל חשבון הבנק שלי, אבל כשחושבים על זה, אם מישהו גנב לכם את התיק שבו הסלולר והארנק הרי שאלו מספיק פרטים כדי להשיג גישה אל חשבון הבנק שלכם.
משהסתיימה הסאגה הזו, והגעתי סוף סוף אל הנציג התברר שגם לו אין שום מושג מהם החיובים המדוברים והוא שלח אותי להתקשר אל מוקד לאומי-קארד – ושוב, מערכת ניתוב קולי לא ידידותית שמי שתכנן אותה לא הפגין חוכמה יתרה או שהוא סתם עקשן.
ראשית, יש להקליד את מספר תעודת הזהות, ועד כאן הכל טוב ויפה, רק שהבקשה הבאה היא להקליד את 4 הספרות האחרונות של מספר כרטיס האשראי. אם לאומי קארד היו טורחים להעביר אל בנק לאומי קצת יותר מידע הייתי יודע באיזה כרטיס מדובר אבל מבלי לדעת הנחתי שאם פשוט אלחץ # מבלי להקליד מספר אופנה לנציג תחת הסיווג של "שאלה כללית". לצערי – לא כך הדבר, ורק אחרי 8 הקלדות של מספרים שגויים, מספרים ארוכים במיוחד או ריקים הופנתי כלאחר כבוד אל נציגה.
רק שמסתבר שלאומי כארד עובדת בצורה חובבנית לא רק אל מול הבנק אלא גם אל מול המערכות הפנימיות שלה. במערכת אידיאלית הטלפנית הייתה מקלידה את מספר תעודת הזהות שלי ומקבלת רשימה של הכרטיסים המשוייכים ועיסקאות אחרונות, אבל פה – היא נותרה ללא מענה – לא מסוגלת לראות את שני החיובים הללו. גם כשהצעתי לתת לה את מספר האסמכתה, אולי על פיו תוכל לקבל פירוט, הסבירה לי הטלפנית שאין באפשרותה לעבוד בצורה זו.
בסופו של דבר הקלדתי את מספרי האסמכתות במנוע החיפוש של הבנק והמספר הראשון החזיר את הכרטיס הרלוונטי, ברגע שידעתי באיזה כרטיס מדובר הבנתי במה מדובר – מסתבר שבלאומי קארד, במקום לחייב הוצאות של עיסקאות בחו"ל פעם בחודש ביחד עם החיוב של הכרטיס, מבצעים אותן מקומית אל מול הבנק בתאריך העיסקה – התוצאה כאמור – עיסקה על הסכום השקלי ללא שום יחוס או הסבר. מכשהתבררה השיטה גם החיוב השני התברר במהירות ואחרי כ 5 דקות נוספות הצלחתי לנתב את הטלפנית כך שתגיע אל התוצאה הזו בעצמה.
איך זה היה צריך להיות
בעולם אידיאלי – לא הייתי אמור להתקשר בכלל, אלא לקבל את המידע הזה ישירות מהמערכת של לאומי דיגיטל. לרוע המזל, מלבד מספר מצומצם של עיסקאות מתועדות, ברוב המקרים אי אפשר לדעת במערכת של בנק לאומי מי, מה ולמה. הדבר מרתיח במיוחד כאשר מדובר בבנק לאומי וחטיבת כרטיסי האשראי שלו – לאומי כארד – שני גופים שקשורים זה לזה ואמורים לדעת לפעול היטב ביחד.
על חיוב שכזה, היה אמור להופיע, לכל הפחות, רישום בסיסי המסביר באיזה כרטיס בוצע החיוב ובאיזה בית עסק – מידע שהוא חיוני והכרחי – אך לא קיים לצערי.
כתיבת תגובה