הפוסט ותודה לגוגל סינק פורסם על ידי ~ניצן~ בבלוג המכללה
]]>ברוב סוגי המוצרים הבדיקה היא יחסית פשוטה, רוצה לבדוק נגן? זרוק עליו כמה שירים ונסה לנסוע איתו באוטובוס או לרוץ איתו בים. לבדוק לפטופ? שוב, אין הרבה בעיה, התוכנות כבר מותקנות ורק נותר לפתוח ולסגור. הנקודה היא שברוב המוצרים אנחנו משתמשים בהם רק כשאנחנו משתמשים בהם ואילו היוצא מהכלל הוא הטלפון הסלולארי שבו אנחנו משתמשים גם כשאנחנו לא משתמשים בו. במה דברים אמורים? הלפטופ והסלולר שלי מונחים זה לצד זה כרגע, שניהם בשלב טעינה. הלפטופ כבוי, והשינוי היחיד שאני מצפה לראות בו הוא את נורית הטעינה משנה צבע מכתום לירוק, הסלולר לעומת זאת דולק, הוא יצפצף להתריע לי שיש לי תזכורת, כשיכנס SMS או לכשמישהו יתקשר – כלומר גם כשאני לא משתמש בו בפועל, אני כל הזמן שומר אותו בקרבתי מצפה למצב שיגרור "תחילת שימוש".
סלולרי קשה לבדוק בתנאי מעבדה וחייבים לבדוק אותו בתנאי היום יום. האם הרטט שלו מספיק חזק כשמישהו מתקשר ואתה בישיבה אבל מספיק דיסקרטי כדי שלא כולם ישמעו את ה זזזזזז בוקע מהכיס שלך? האם הצלצול שלו מספיק חזק כדי שתשמע אותו כשאתה הולך לצד כביש סואן? האם התפעול שלו מספיק נוח כדי שתוכל לקרוא SMS ביד אחת בזמן שהיד השניה נאחזת בעמוד של האוטובוס בכדי לא ליפול? בדיקות שכאלה קשה מאוד לביים, הן חייבות לבוא בצורה ספונטנית, מבלי שנחכה להן וההצלחה או הכישלון בהן יכולה להיות משמעותית מבחינת הציון שיקבל המכשיר.
בניגוד לאבולוציה המטורפת שעוברים מכשירי הסלולר שלנו במשך השנים, רכיב אחד משמעותי נותר קבוע וכמעט ללא שינוי – כרטיס ה SIM. במכשירי הסלולר הישנים נוהל ספר הטלפונים (וגם תכתובת ה SMS) על גבי כרטיס ה SIM ובמקרה של שדרוג מכשיר כל שהיה לעשות זה להעביר את הכרטיס בין המכשירים ואפשר לחזור לשימוש סדיר בצורה מידית. השנים חלפו והזכרונות הפנימיים של המכשירים גדלו, גם כמות המידע שהתחלנו לשמור עבור כל איש קשר גדלה עד מאוד. אם בעבר שמרנו שם ומספר, הרי שהיום ניהול אנשי קשר יכול להכיל שם, מספר טלפון, מספר סלולר, מספר פקס, כתובת דוא"ל, תמונה מקושרת ואפילו פקודת חיוג קולי. במילים אחרות, אם תשלפו את כרטיס ה SIM שלכם מהמכשיר ותכניסו אותו למכשיר אחר תישארו ללא אנשי הקשר שלכם, או לחילופין אם הכרטיס איתכם כבר הרבה שנים מספר מצומצם של טלפונים ישנים. הפחד מאובדן הנתונים מאפשר לחברות הסלולר להציע שירותי גיבוי תכנים בתשלום וכשאנחנו כל כך תלויים במכשיר שלנו – מה הפלא שאנחנו נרכוש.
בנקודה הזו בדיוק טמונה הבעיתיות בביקורת של מכשירי סלולר. מחד, אנחנו רוצים לעשות בדיקה כמה שיותר מציאותית למכשיר ומאידך, החלפה של מכשיר היא סוג של התנתקות מכל מה שהוא אנחנו. האם באמת נסתכן באובדן שיחה כי המספר אינו שמור על הטלפון החדש, או לחילופין, נענה לאותו אחד שאנחנו מתחמקים ממנו כי הודעת ה "לא לענות" לא קפצה לנו אל מול העיניים? במכשירי הנוקיה מותקנת תוכנה המאפשרת הגירה בין מכשירים – הפעלה של ה BT בשניהם והפעלת התוכנה תסנכרן את אנשי הקשר, ההודעות ושאר פריטים חשובים בין שני המכשירים כך שהמידע יהיה זמין ישירות. אבל מה קורה כשעוברים מנויקה לסוני אריקסון? מסמסונג ל LG? היעדר של פרוטוקול סינכרון אחיד גורם לכך שהגירה בין מכשירים של חברות שונות (ולפעמים גם מכשירים של אותה חברה) הופך להיות משימה מסובכת ומעיקה. לרוב זה מסתכם בהתקן תוכנה של חברה א', בצע סינכרון מול אאוטלוק, התקן תוכנה של חברה ב', בצע סינכרון מול אאוטלוק – כל זה כמובן בהנחה שיש לך אאוטלוק ולתוכנה יש אפשרות סינכרון ישירות מולה.
בדיוק כאן נכנס השירות המצויין של גוגל סינק המאפשר לסנכרן את אנשי הקשר אל מול פנקס אנשי הקשר של ג'ימייל. כל שיש לעשות זה הגדרה חד פעמית של נקודת הגישה וסינכרון הנתונים. כך למשל, כשבדקתי את ה Sony Ericsson W902 נדרשתי ללא יותר מ 5 דקות של עבודה (כפי שכתבתי בביקורת, המכשיר לא ידידותי לבעלי אצבעות גדולות) אל מול המדריך של גוגל שבסופם המכשיר הכיל את כל אנשי הקשר הקיימים בנוקיה שלי (וגם כמה כאלה שלא היו שם). מרגע זה ואילך, נותר רק להעביר קצת מוזיקה אל כרטיס הזיכרון ולצאת לדרך. בתום השימוש כל שנותר לעשות זה לאתחל את המכשיר למצבו הראשוני ולהחזיר אל היחצן.
הפוסט ותודה לגוגל סינק פורסם על ידי ~ניצן~ בבלוג המכללה
]]>הפוסט tigo עולה לאוויר פורסם על ידי ~ניצן~ בבלוג המכללה
]]>כשרוצים לעשות השוואת מחיר למוצר רובנו יודעים מה לעשות. חלקנו עושים את זה רגלית ע"י כיתות רגליים בין חנויות והשוואת הצעות מחיר בעוד שהחלק האחר נכנס לאתרים כגון zap, מקליד את דגם המוצר ומקבל רשימת מקומות בהם ניתן לרכוש את המוצר מפולח לפי מחירים. הבעיה העיקרית בשיטה הזו היא העובדה שבשביל להשוות מחיר למוצר צריך קודם כל לבחור מוצר ופה, מתגלה הבעיה.
לפני שנה ישבתי עם ברק (חבר ומייסד טיגו) ששטח בפני סיפור מזעזע על הרצון של אביו במסך דק חדש והקשיים בבחירה של מוצר מתאים. פעם, לקנות טלויזיה היה מאוד פשוט – היית מקצה סכום כסף, בוחר גודל מסך נכנס לחנות שמוכרת טלויזיות ומביט בתמונה כמה דקות ולבסוף יוצא עם טלויזיה חדשה. היום לעומת זאת, זה רק מתחיל בשאלה LCD או פלאזמה, ממשיך דרך שאלת הגודל, עובר דרך רמת ה HD ובדרך מדלג דרך כניסות, יציאות ושלל פיצ'רים נוספים. גם אני, שתופס מעצמי מבין קצת בדברים הללו מוצא את עצמי מבולבל לנוכח עומס המידע.
המחסור האמיתי, איננו בהצעת המחיר אלא בבחירת המוצר הנכון והמתאים. המגוון בשוק כה עמוס וכה נרחב עד שקשה עד כמעט בלתי אפשרי להחליט ללא מפרטים מול העיניים ואין כיום בנמצא אתר שמציע מגוון ביקורות מוצרים נרחב מספיק כך שניתן יהיה לקבל חוות דעת מהירה ופשוטה על מוצר ספציפי. לצורך העיניין דיברתי פה על מסכים דקים, אבל הדילמה הזו צפה גם בבחירה של מכשירי סלולר, נגני mp4, לפטופים, מצלמות ועוד שלל מוצרים.
השיחה של אותם הצהריים הייתה יריית הפתיחה לטיגו – אתר שמטרתו לספק לשוק הישראלי ביקורות מוצר אוביקטיביות, מקיפות ופשוטות להבנה. היא גם הייתה ההתחלה של עבודה קשה על חשבון שעות הפנאי (בעיקר ע"י ברק), היה צריך לאפיין את המוצר, למצוא חברה שתבנה אותו, להתעקש על תאימות לתקנים וכמובן במקביל להתחיל לבסס קשרים עם יח"צנים וספקים. איך גורמים ליח"צן למסור לך מסך פלאזמה שמחירו גבוה מהשכר החודשי הממוצע במשק על סמך "ביקורת עתידית לאתר עתידי"? ויתר על כך, איך גורמים להם להוציא שליח עם המוצר אל "חיפה הרחוקה"?
בסופו של דבר, הכל הסתדר וחלקים התחילו ליפול למקומם. העבודה המקיפה שברק עשה כדי ללמוד את התחום השתלמה ואנחנו רואים את זה בתגובות ראשוניות למוצר. כשנה עברה מאז והנה מגיעה ירית הפתיחה לה ציפינו כה רבות – השקת ניסיון.
אז הנה, טיגו עולה לאוויר, שזה השלב שבו אנחנו כבר מראים את הלינק לכולם אבל בתמורה מבקשים חוות דעת, רשמים, טיפים, הערות והארות. את הכל נשמח לשמוע כמובן – טובים כרעים – מה מיותר, מה חסר לכם, מה לא עובד לכם, האם אינטואיטיבי מספיק, האם הממשק נוח, האם האתר מתפקד וכן הלאה. קחו אותו לסיבוב וספרו לנו איך היה (פה, עד שיעלה הבלוג והדואר יעבוד כמו שצריך וכן הלאה) זה יעזור לנו למקסם את המוצר בשבילכם.
כניסה לטיגו
הפוסט tigo עולה לאוויר פורסם על ידי ~ניצן~ בבלוג המכללה
]]>