הפוסט התמונות שלך בנות ערובה פורסם על ידי ~ניצן~ בבלוג המכללה
]]>
אני משתמש בפליקר די הרבה זמן, כשלוש ומשהו שנים. כשפתחתי את החשבון בפליקר, לא ראיתי צורך להשתמש בחשבון ה pro כי סטים לא הכי עניינו אותי וגם המגבלה של 100 מגה בחודש לא ממש הייתה בעייתית. לכן, כשפתחתי את החשבון השארתי אותו כחשבון חינמי תוך הבנה שאני מוגבל ל 100 מגה העלאה בחודש.שלשום, העלתי את התמונה ה 200 שלי לפליקר, זה עד כמה אני לא משתמש כבד והנה הופיעה לה הודעה מפליקר – סליחה, אבל אתה פה כבר שלוש שנים, העלית 200 תמונות ועדיין לא שידרגת לפרו. אנחנו נורא רוצים שתשדרג לפרו ולכן חסמנו לך את הגישה לחלק מהתמונות שלך ולא ניתן לך לצפות בהן עד שלא תשלם לנו 25$. לחילופין, אם אתה לא רוצה לשלם לנו, תאלץ למחוק תמונות חדשות כדי לשחרר את הישנות.
אין לי בעיה עם מגבלות על נפח איכסון, ברור לי שבשירות חינמי יכולות להיות מגבלות כאלה ו/או אחרות אבל כן מעצבן אותי שזה מסוג הדברים שמגלים רק בסוף. הרי הפרט הזה לא צויין במסך הרישום כשהוסבר ההבדל בין משתמש pro למשתמש חינמי. בכלל, מזווית הראיה שלי פליקר הוא שירות חינמי שיש לו מנויי פרו (כלומר מנויים משודרגים) לא שירות בתשלום שיש לו שירותים משונמכים.
כך למשל, כשבאים להוריד את גירסת החינם של AVG, החברה מבהירה בצורה מאוד ברורה שהמוצר המלא הוא מוצר בתשלום אבל מי שלא רוצה לשלם יכול לקבל גירסה בסיסית מסורסת. כאן לעומת זאת, מציגים בפני המשתמש שירות חינמי שמאפשר לשדרג כדי לקבל פיצ'רים נוספים. חוסר הנכונות לגלות את כל הפרטים כבר בהתחלה – זה מה שמרגיז כאן.
הפוסט התמונות שלך בנות ערובה פורסם על ידי ~ניצן~ בבלוג המכללה
]]>בעבר נסחבתי עם מצלמה בתיק (קוניקה מינולטה, 6MP, אני אוהב את המצלמה הזו), ובכל פעם שרציתי לצלם משהו נאלצתי לשלוף אותה מהתיק, להדליק, לכוון ואז לקפל מחדש. זה היה מסורבל, מה גם שרוב התמונות הוחמצו עד שהגעתי לשלב הצילום. הימצאותה של מצלמת 5MP בנוקיה N95 מספקת זמינות צילום גבוהה בהרבה, הסלולר תמיד בכיס, תמיד דולק, וכל מה שצריך לעשות זה רק לפתוח את העדשה כדי להיכנס למצב צילום (יש למצלמה הזו בעיית איטיות נוראית, אבל זה עדיין מאוד מהיר).
את הניהול של התמונות החדשות, ביחד עם האיתור של התמונות הישנות, אני עושה בעזרת פיקסה. אהבתי את התוכנה הזו בתקופת העבודה על חלונות, ומאז שגוגל סיפקה הפצה גם ללינוקס (למעשה, זו הגירסה של חלונות שכרוכה בתוך wine שהותאם במיוחד, אבל היי, זה עובד) אני משתמש בה גם במערכת הזו. יש לפיקסה הרבה מאוד יתרונות כשהמוצלחת מביניהם לדעתי היא היכולת לסרוק את כל הדיסקים הקשיחים ולשלוף את כל התמונות הקיימות. התצוגה הממוינת לתיקיות ומאורגנת לפי סדר כרונולוגי מאפשרת סריקה מהירה של התמונות ובכלל, עבודה נוחה.
את התמונות המוצלחות יותר, אני נוהג לשתף בפליקר, הבעיה היא, שלמרות שפיקסה מספקת כלים כדי להעלות את התמונות לשירותים של גוגל (כגון בלוגר, ג'ימייל, פיקסה ווב) היא לא משחקת עם כולם ולא מספקת ממשק העלאה לפליקר. עד היום, נהגתי לפתוח תיקיה חדשה על שולחן העבודה, להעתיק אליה את כל התמונות שאני רוצה להעלות, לפתוח את פליקר ולהעלות את התמונות דרך הממשק הוובי. שיטת העבודה הזו מסורבלת, הן כשמחפשים תמונות ישנות והן כשמנסים לשלוף תמונה בודדת מתוך תיקיה (רגע, זה dc000023.jpg או dc000024.jpg?).
יש פיתרון
הפיתרון מגיע דווקא מהכיוון של פליקר בצורת מערכת הפירסום דרך המייל. כל משתמש מקבל כתובת דוא"ל ייחודית אליה הוא יכול לשלוח את התמונות שלו, את שם התמונה ניתן לקבוע דרך שורת הנושא של ההודעה ואת התיאור של התמונה ניתן להכניס בתוך גוף ההודעה. ברגע שההודעה מתקבלת אצל פליקר, התמונות מפורסמות בחשבון הפליקר של המשתמש.
היות ולרוב האנשים שמשתמשים בפליקר יש גם חשבון ג'ימייל, ניתן לכרוך את שני השירותים ביחד באדיבותה של פיקסה בצורה הבאה.
1. תחת Tools –> options בוחרים בלשונית E-Mail.
2. מגדירים את גודל התמונה לשליחה, ניתן להגדיר גדלים מקסימליים עבור סט תמונות ועבור תמונה בודדת.
3. נכנסים אל חשבון הפליקר ומעתיקים את כתובת הדוא"ל לפירסום תמונות.
4. בוחרים את התמונה שרוצים להעלות ולוחצים על כפתור ה Email שבסרגל התחתון.
5. בוחרים את שירות הג'ימייל ומזינים את פירטי החיבור (פעם אחת בלבד, פיקסה תזכור אחר כך)
6. בשורת הנושא כותבים את שם התמונה
7. בשדה הנמען מכניסים את כתובת הדוא"ל שנמצאה בסעיף 3.
8. בתוכן ההודעה כותבים את תיאור ההודעה.
9. ניתן להוסיף תגיות ע"י כתיבה של tags: ורשימת התגיות מופרדות ברווח.
10. לוחצים על שלח.
בשלב הזה, התמונה כאמור מועברת אל פליקר לפירסום ועכשיו ניתן לערוך אותה ככל תמונה רגילה (שיוך לסטים, הוספת תגיות וכ').
הפוסט הקולומביאנית שבולעת פורסם על ידי ~ניצן~ בבלוג המכללה
]]>
החור הענקי הזה באדמה הוא לא איזו עריכה מתוחכמת בפוטושופ כי אם בולען שהופיע בפתאומיות בגואטמאלה.אם תמיד כששמעתם את המילה בולען ישר חשבתם על הטיול השנתי של כיתה י"א למדבר יהודה שם סיפרה המדריכה של החברה להגנת הטבע על הסכנה בבולענים ואיך הם יכולים לבלוע מכונית שלמה תחשבו שוב – הבולען הזה בלע 12 בתי מגורים ומגיע לעומק של 100 מטרים.
תמונות נוספות:
עוד מבט על
מבט מקרוב
ועוד מבט מקרוב
יורדים?
הפוסט הקולומביאנית שבולעת פורסם על ידי ~ניצן~ בבלוג המכללה
]]>הפוסט Flickr Day פורסם על ידי ~ניצן~ בבלוג המכללה
]]>
יש לי מצלמה, כמה מצלמות אפילו, ההיגיון אומר שאני אפילו מצלם מדי פעם. מצלמה, תמונות ואינטרנט – פליקר זה רק מתבקש.
חשבון הפליקר שלי הוא חינמי, הווה אומר שיש לי הגבלת נפח של 20 מגה בחודש. לרוע המזל, אני תמיד נזכר בזה רק בראשון לחודש שלאחר מכן הווה אומר שפיספסתי את ההקצאה.
היום, ה 31 לחודש, אשר מייד מסתיים לו ולי נותר נפח מכובד פנוי להעלאה. סרקתי את המחשב וחיפשתי כמה שיותר תמונות – והנה, חצי שעה לאחר מכן, הפליקריה שלי עודכנה בתמונות ששוכבות במחשב שלי כבר שנים.
הפוסט Flickr Day פורסם על ידי ~ניצן~ בבלוג המכללה
]]>הפוסט מסע התבגרות פורסם על ידי ~ניצן~ בבלוג המכללה
]]>הפוסט מסע התבגרות פורסם על ידי ~ניצן~ בבלוג המכללה
]]>הפוסט צביעת מתכת – עשה זאת בעצמך פורסם על ידי ~ניצן~ בבלוג המכללה
]]>
בערוץ דיסקברי יש לא מעט תוכניות לשיפוץ מכוניות ישנות, האהובה עלי נקראה ווילר דילר ובה יצאו מייק ואד לחפש גרוטאות רכב, לשפץ אותן לתפארה ולמכור מחדש – כל זאת בתקציב של 2000 פאונד והם עוד היו צריכים לייצר רווח. אד, המכונאי, הראה לא מעט פעמים כיצד הוא משפץ צבע – החלטתי לראות אם זה באמת כל כך פשוט כמו שזה נראה.
חומרים – ניר זכוכית גס, ניר זכוכית עדין (400), סבון כלים, סקוץ', ספרי צבע בסיס (פריימר) וספרי בצבע הסופי (אני בחרתי בשחור).
השלב הראשון – היה ניקוי של החלק. ראשית – הסרה של כל לכלוכי השמן והחלודה הגדולים בעזרת סקוץ' וסבון כלים ולאחר מכן שיוף בניר זכוכית גס. לאחר מכן החלק נראה כך:
לאחר הליטוש הגס, מבצעים ליטוש נוסף בעזרת ניר שיוף עדין עד לקבלת משטח חלק ונקי.
ריסוס שכבת בסיס
השלב הבא היה ריסוס שכבה ראשונית בעזרת צבע בסיס. את הריסוס מומלץ לעשות בשכבות דקות ממרחק של כ 20 ס"מ בזווית של כ 45 מעלות. על מנת להבטיח אחידות, מומלץ להתחיל לרסס לפני החלק עצמו ולסיים אחריו.
החלק הונח לייבוש הצבע למשך כשעתיים. חשוב לעבוד בסביבה נקייה על מנת למנוע מצב שבו לכלוכים שונים נופלים על הצבע ונדבקים אליו.
לאחר סיום הייבוש, יש לשייף את החלק הצבוע בעדינות בעזרת נייר זכוכית עדין רטוב. לאחר השיוף יש לנגב עם מטלית יבשה או נייר סופג ולהניח ליבוש נוסף של מספר דקות. לאחר מכן – יש לרסס שכבה נוספת של צבע בסיס.
ריסוס צבע
לאחר ששכבת הבסיס הנוספת התייבשה (לשם הביטחון ניתן להמתין שוב כשעתיים, למרות שהצבע שבו אני השתמשתי הוא בעל ייבוש מהיר וכבר היה מוכן לאחר 15 דקות) מרססים שכבה ראשונה של צבע. שוב יש להקפיד על אותם כללים – מרחק של כ 20 ס"מ, זווית של כ 45 מעלות ולהתחיל ולסיים את הריסוס מחוץ לגבולות החלק בשכבות דקות ואחידות.
את החלק הצבוע יש להניח לייבוש נוסף – שוב, כתלות בסוג הצבע ומהירות הייבוש שלו.
לאחר ששכבת הצבע התייבשה, שוב יש לבצע שיוף מיים עדין, לייבש ולאחר מכן – לרסס שכבה נוספת ולהניח לייבוש.
התוצאה, כמובן בתלות בסוג הצבע ואיכות העבודה היא בדרך כלל מרהיבה ומעניקה שיפור רציני למראה החלק. היות ובחרתי בצבע שחור מבריק, קיבלתי עם סיום העבודה משטח יפיפה המאפשר השתקפות על החלק.
לטובת הגימור, ניתן לרסס שכבה נוספת של כיסוי שקוף (מעין לכה שקופה שבאה בתרסיס). ריסוס של חומר כזה יעניק הגנה נוספת לחלק מפגעי מזג אוויר ושאר מזיקים אחרים.
לאחר מכן – מחברים את החלק בחזרה לאופנוע – והשיפור במראה – מדהים.
הערות והארות
התרסיסים הללו רעילים – ולא מומלץ לנשום את האדים שלהם. לכן – חשוב לעבוד באיזור מאוורר.
כאשר עובדים על חלקים גדולים (למשל כנף של רכב או מיכל דלק של אופנוע) ניתן ואף מומלץ לבצע פוליש על הצביעה על מנת להגביר את הברק. לאחר מכן – שכבה של וקס תגן על הצבע במשך הזמן.
כאשר מתחילים לעבור עם תרסיס הצבע חשוב לעבור על כל החלק בלחיצה אחת. הפסקה באמצע המעבר תיצור חוסר אחידות בצביעה ועלולה ליצר שטחים בעלי מרקם שונה. כמו כן – חשוב לבצע את הצביעה תמיד באותו כיוון מאותן סיבות בדיוק.
הפוסט צביעת מתכת – עשה זאת בעצמך פורסם על ידי ~ניצן~ בבלוג המכללה
]]>הפוסט חיפה מתעוררת פורסם על ידי ~ניצן~ בבלוג המכללה
]]>
זה לקח כמה ימים, אבל חיפה חזרה לה לשיגרה. אתמול בבוקר, הכבישים כבר התמלאו ברכבים. האוטובוסים נוסעים כאילו אין סכנת קטיושות ואפילו השליח של העיתון שבדיוק הגיע בזמן האזעקה היום לפנות בוקר לא ממש היסס לעלות שוב על הקטנוע שלו ולהמשיך עם חלוקת העיתונים.
אתמול בצהריים התברר לנו שאין ממש מה לאכול בבית וכך יצאנו אני וזוגתי לאיזור המסחרי בקריית אליעזר על מנת לערוך קניות. הסופר היה פתוח כרגיל, כך גם הירקן ובית המרקחת. הסימן היחידי למלחמה היה שלט על מכשיר החישבנק המכריז שאין להפקיד צ'קים בגלל המצב. אפילו הסירנות שהתחילו לילל במהלך הקניות לא ממש ריגשו את באי הסביבה אשר צעדו להם באדישות רבה אל המרחב המוגן – בעיקר בשביל הסמליות, שכן לא הייתה להם שום בעיה לעמוד בפיתחו.
בכלל, המפגשים הללו במרחב המוגן של הבנין הפכו למעין מפגש משעשע. מנסים לנחש מתי יכבו את הצופרים, כמה נפילות יהיו וכמובן – מתי תהייה ההשכמה מחר בבוקר.
בערב יצאנו לטיול קצר בשכונה, תנועת הרכבים עדיין לא עמוסה כבעבר אבל עדיין הכבישים שורצים והעסקים פתוחים עד מאוחר. הטיול הסתיים למרגלות הגנים הבאהיים והתנקז כפי שניתן לנחש אל הפטוש. בניגוד לימים הקודמים בהם בית הקפה הזה היה היחיד שפתוח, הרי שהפעם ניתן היה לראות בתי קפה נוספים פתוחים ברחבי הרחוב, ואפילו קהל קליינטים לא קטן.
היום בערב, יספר שבוע לנפילת הקטיושות הראשונות בחיפה. שבוע לאחר מכן ונראה כאילו העיר התרגלה, הסתגלה והמשיכה הלאה. יש צפירה? נו אז מה, עוצרים לרגע, סופרים את הבומים וממשיכים הלאה.
ובקשה קטנה לנסראללה.
גם אני הייתי מפקד בצבא, ואני יודע שזה בעייתי קטע של השכמות של חיילים ומסדרי בוקר ובטח היה לך כאב ראש רציני היום בבוקר כי בטח רצית שהם יהיו כבר בעמדות ב 5:00 בבוקר וזה אומר שהם היו צריכים לקום כבר ב 4:00 לפחות. אבל, בחיאת איש, תיסגר על עצמך, אין לי בעיה עם לקום בבוקר, אתה אפילו חוסך לי לכוון שעון מעורר, אבל בוא נסגור על שעה קבועה ותעמוד בה. השכמה ב 7:00 נשמעת לי מצויין, מה אתה אומר?
הפוסט חיפה מתעוררת פורסם על ידי ~ניצן~ בבלוג המכללה
]]>הפוסט מסיכת צלילה פורסם על ידי ~ניצן~ בבלוג המכללה
]]>
במהלך צלילה ברודוס נתקלתי במסיכה הזו זנוחה על קרקעית הים, הכיתוב מכריז בתוקף שמדובר בעדשה בטיחותית, משום מה הסדק הגדול עליה לא נראה כל כך בטיחותי.
הפוסט מסיכת צלילה פורסם על ידי ~ניצן~ בבלוג המכללה
]]>הפוסט מה הוא אומר לה פורסם על ידי ~ניצן~ בבלוג המכללה
]]>
Originally uploaded by nitzanzb.
בתחנת הרכבת תלתה אורנג' פוסטר גדול המציג בחור ובחורה בשיחת "וידאו". הבחור מתחיל לומר לבחורה "רציתי להגיד לך שאני…" וזו מתפרצת ואומרת "גם אני אותך"
ועכשיו השאלה – מה רצה הבחור להגיד, לפני שזו התפרצה אל דבריו?
לדוגמא – רציתי להגיד לך שאני… הדבקתי אותך באידס.
הפוסט מה הוא אומר לה פורסם על ידי ~ניצן~ בבלוג המכללה
]]>הפוסט עיסקה טובה – מצלמה בחינם פורסם על ידי ~ניצן~ בבלוג המכללה
]]>
אמא שלי, קיבלה את אחד העלונים הללו של "עיסקה טובה" שמבשר לה בדף מהודר על זכייתה בפרס הראשון במבצע "הפרסים" ללקוחות אשר ביצעו הזמנה בשנת 2005 – מצלמה דיגיטלית בחינם בשווי של 400 שקלים בחינם (לא כולל משלוח – 49.90 ש"ח). מצלמה דיגיטלית בחינם זה תמיד משמח ולמרות שמחירן של המקצועיות הוא בן ארבע ספרות הרי שבעד 500 שקלים אפשר להשיג מצלמות דיגיטליות תוצרת סין בלי שם, שבהחלט יעשו את העבודה וחלקן אפילו בצורה נאה. לרגע חייכתי ולקחתי את הפרוספקט המהודר (שהיה מצורף לדף המהודר) שהיה מורכב מ 8 עמודים שסיפרו על היתרונות של הצילום הדיגיטלי ועד כמה המצלמה הזו נפלאה.
ריפרוף חטוף בפרוספקט כבר התחיל להעלות את רמת החשד שלי. זה התחיל בעובדה שלמצלמה בכלל אין מסך LCD (רק צג פונקציות דיגיטלי), המשיך בכך שלא פורט סוג הזיכרון להרחבה (מישהו נתקל היום במצלמה בלי אפשרות הרחבת זיכרון?) והסתיים בלוגו שהתנוסס על כל עמוד בגאווה – digicam 300k.
לצורך ההשוואה – המצלמות בסלולרים הפשוטים היום הן בד"כ מצלמות של 1.3 מגה פיקסל ובמתקדמים יותר 2 מגה פיקסל ואילך. הגדילה החברה לעשות וצירפה תמונה של המצלמה הזו מחוברת למחשב מקינטוש כאשר התמונה תופסת גודל של כ 80% מהמסך ועדיין חדה ומדהימה.
בקיצור, נראה כאילו מישהו טס לסין, הביא סטוק של מצלמות צעצוע לילדים והחליט לשווק אותן בארץ כמצלמות מדהימות ב 400 ש"ח. (אם מתבקש רישום – שם משתמש: user, סיסמא: passwoerd) אני מניח שזה לא חדש, אנחנו מקבלים את המכתבים הללו על בסיס חודשי ובכל חודש אנחנו "זוכים" במבצע "בלעדי" של מוצר "מדהים" ב"חינם". הפעם, זה פשוט הרגיז – מעניין אם הכתבה הזו רלוונטית, ואם נפסיק לקבל את המכתבי שטויות הללו רק בשביל לשמוע את המוקדניות מנסות למכור לנו מוצרים "בלעדיים" במחירים "זולים ומדהימים".
הפוסט עיסקה טובה – מצלמה בחינם פורסם על ידי ~ניצן~ בבלוג המכללה
]]>