והנה חודש מרץ תם לו והאביב הגיע ועל אוטובוסי ארצנו (כמו גם במגזיננו, שלטי חוצותינו ושאר Xנו) התחילו להתנוסס להן כרזות המנסות לקרוא לך לגשת לסניף הקרוב של רשת X ולהצטייד בבגד ים חדש (או הסרת שיער, או _____ שאת ממש חייבת כדי להראות מ-א-מ-מ-ת בים) וכך עשתה גם רשת אפרודיטה – באחד הפקקים נעמד לידי אוטובוס הנושא את הפרסומת שניתן לראות כאן בתמונה. האותיות הגדולות הן "רוצה בגד-ים ביקיני ב 160 ש"ח?" ואילו בחלקה השני של המודעה מתנסס לו ההסבר הבא: קני ביקיני אפרודיטה ב 249 ש"ח וקבלי במתנה בגד ים ילדות בשווי 89 ש"ח. ניתן לשים לב שהמילים "קבלי במתנה" נכתבו בפונט אדום הגדול אך במעט מהכותרת מצד ימין בעוד שהפרטים – הבגד ים ב 249 והמתנה לילדות נכתבו באותיות כחולות קטנות. החשבון הוא פשוט – 249 פחות 89 שווים 160 ולכן, כביכול קיבלת את הביקיני שלך רק ב 160 שקלים ולא ב 250 השקלים אותם באמת שילמת.

אין ספק שהושקעה מחשבה בעיצוב של הפוסטר הזה, שהרי אם את ברכב או שאת עוקפת את האוטובוס או שהוא עוקף אותך. אם הוא עוקף אותך יקפוץ לך ה"קבלי במתנה" לעיניים וישר אחר כך "רוצה ביקיני ב 160 ש"ח" ואילו אם את עוקפת את האוטובוס תראי את החלקים המודגשים בסדר ההפוך – ביקיני, 160 ש"ח, מתנה. כך או כך – אם עדיין לא רכשת לעצמך בגד ים, יתכן ותקפצי אל סניף האפרודיטה הקרוב למקום מגורייך, תמדדי את הבקיני החביב עלייך, כמובן אחרי שהמוכרת תהנהן בחיוב לשאלתך "זה במבצע" מבלי להתיחס לתנאיו וכשתגיעי לקופה, אחרי שכבר מדדת תגלי להפתעתך שהמחיר האמיתי הוא 249 ש"ח ואלא אם יש לך ילדה קטנה (באיזה טווחי גילאים זה בגד ים ילדות?) הרי שהמבצע אינו עבורך. אבל כבר הגעת ומדדת ובחרת ואת כבר בקופה וזה רק 90 שקלים יותר ממה שתכננת להוציא וכך, ככל הנראה, את תמסרי את הויזה למוכרת, לא מבלי שתסנני איזו קללה קטנה לעצמך ותבטיחי שלעולם לא תדרכי שם יותר, לפחות עד המבצע הבא.

הפוסט באפרודיטה חושבים שאתן מטומטמות פורסם על ידי ~ניצן~ בבלוג המכללה

כמה שבועות מאוחר יותר, התברר לי שהיחצן קרא את הכתבה, חטף את הג'נענע והתקשר לעורכת עצבני על כך שהעזתי לכתוב ביקורת לא מספיק טובה על המוצר הנפלא הלז. אני חושב שלא משנה עד כמה העורכת הסבירה לו שאי אפשר לשקר לגולשים ושזו נקודה חשובה וצריך לאזכר אותה – כלום לא עזר, לדעתי העסק נסגר בכך שאותו יחצן לא הסכים שאקבל מוצרים שלו לביקורת.

ההטבות שמקבלים עיתונאים מיח"צנים במשך הזמן, ערכן לא יסולא בפז. ארוחות שחיתות בבוקר, בצהריים, טיסות לחו"ל, כנסים, אירועי השקה, מוצרים לביקורת ועוד שלל צ'ופרים וכיוצ"ב. חושבים שלכתוב ביקורת על מקלדת זה מגניב? מה לגבי לבלות סופ"ש בבית מלון או צימר בשביל לכתוב עליו ביקורת?
ארי ליבסקר, כתב של גלובס, הדגים את זה בצורה הטובה ביותר בכתבתו "אכול ושתה כי מחר דד-ליין" בה הוא מתאר איך חי על חשבון יחצנים במשך שבוע שלם תוך שהוא מקבל הטבות בשווי של כמעט 20 אלף שקל (הנה הפירוט).

אין ספק שמערכת היחסים שבין עיתונאים ליחצנים היא מערכת הדורשת טיפוח ועבודה מתמדת. ראשית יש לבנות אמון בסיסי כזה שיגרום לכך שבכלל תקבל יחס ואחר כך יש לעבוד קשה עוד יותר כדי להיכנס לחמישיה הנבחרת של אותו היחצ"ן – האנשים שמקבלים ראשונים.
ופה בערך מתחילה הדילמה, מצד אחד היושר העיתונאי שלך מונע ממך לכתוב כתבה מהללת על מוצר מחורבן, ומצד שני חשיבותו של הקשר עם היחצ"ן מונעת ממך לכתוב כתבה מחורבנת על מוצר מחורבן. אתה לא רוצה להרגיז את העורך שלך ואתה לא רוצה להרגיז את היחצ"ן שלך ופה בערך זה מתחלק לשלושה סוגי כותבים – כל אחד והפיתרון שלו.
הזן הראשון יכתוב שהיה מוצר מחורבן, במילא הוא שייך לגוף עיתונאי גדול שהיחצ"ן לא ירצה (או לא יוכל) להתעלם מקיומו. הזן השני פשוט יחזיר את המוצר ליחצ"ן, יגיד לו מה דעתו על המוצר ויודיע לו שהוא לא יכתוב עליו ביקורת. הזן השלישי יכתוב את הביקורת בצורה כזו שתפרט את כל המגרעות הקימות אבל תהפוך אותם לזניחים ביותר. מי שיקרא את הכתבה יהיה משוכנע ששווה להשקיע במוצר ומי שיבוא להתלונן לא יוכל להגיד "למה לא אמרת ש…".

הבעיה הגדולה היא, שיש מספר מצומצם של משרדי יח"צ (ביחס לכמות המשתמשים ביח"צ) וכך יוצא שחלק גדול מהיחצנים מתעסקים עם מספר גדול של חברות. היות וכל יחצן מתמקד בתחום מסויים ההשלכות של לעצבן יחצן יכולות להוות חסם על תחום גדול של מוצרים בתחום.

עדיין לא סומכים על בלוגרים
אחת הפעולות האחרונות שלי בנענע היה לעדכן את שלל היחצנים איתם אני בקשר בפרטי הקשר החדשים שלי, בנוסף, אני גם מנוי על רשימת התפוצה של יחצנים בנושאי מחשבים לבלוגירים שהקימה אילנה תמיר, מנהלת ישראבלוג. כתוצאה מכך, זורמות לתיבה שלי שלל הודעות יח"צ בנושאים שונים.
מי שיציץ ברשימת הודעות היח"צ לבלוגרים עלול להתאכזב קלות. מדובר בערימה של הודעות מסגנון "שגר ושכח" בתקווה שאולי איזה בלוגר יאזכר אותן אצלו בבלוג בחצי שורה. אף אחת מההודעות לא עוסקת בדברים חשובים כמו מוצרים חדשים ולמעשה, תחום היח"צ לפי הרשימה הזו נראה קצת כמו מערכת מבזקים של מדור מחשבים – אוסף ידיעות שלא מצריכות יותר משורה וחצי.
מוזר שיחצנים, בעיקר כאלה של טכנולוגיה שמשווקים ציוד הקפי, עדיין לא התחילו לנצל את הרשימה – מצד שני, בהחלט יש מצב שהם פשוט לא מעוניינים.

הפוסט אל תעצבן את היחצן פורסם על ידי ~ניצן~ בבלוג המכללה

אז הנה הרגע שממנו אי אפשר להתחמק, הפרסומות יגיעו ישירות אל קורא ה RSS, והשאלה היא האם זה יסיים את הנוהג של פירסום פיד חלקי בתירוץ של "אנשים לא יכנסו ולא יקליקו על באנרים".

והנה מה שיש לגוגל להגיד בנידון:

הפוסט תקראו, הפירסומות בדרך פורסם על ידי ~ניצן~ בבלוג המכללה

הפוסט המונולוג של ר. פורסם על ידי ~ניצן~ בבלוג המכללה

הפוסט נוזל לך? פורסם על ידי ~ניצן~ בבלוג המכללה

אנקדוטה: לא יודע אם זה ימשיך ככה, אבל הפרסומות של גוגל בפוסט הזה מפנות לשירותי מוניות והסעה לנמל תעופה

הפוסט מצא את ההבדלים פורסם על ידי ~ניצן~ בבלוג המכללה

מכשירי הדור השלישי אמורים להיות מכשירים מתקדמים. טכנולוגיה חדשנית שמאפשרת העברת נתונים בקצבים מהירים ושיחות וידאו "מתקדמות" – את כל אלה בחרו בסלקום לייצג עם מה – חלון של דוס.

נו באמת, מכל הדברים שבעולם שניתן להשתמש בהם על מנת לייצג קידמה וחדשנות נבחרו דווקא חלונות XP (מערכת הפעלה מלפני 6 שנים) שמריצה גירסה של דוס (מוצר מלפני כ 20 שנה)?

ואולי, אולי האנלוגיה שלי פשוט דפוקה, במבט נוסף – קובץ עם שם כזה שנמצא בספריית ה system של חלונות… ובכן, האנלוגיה שקופצת לי עכשיו לראש היא דווקא סוג של טרויאני שמנסה לשכנע את המשתמש לרכוש תוכנה להסרת טרויאנים.

הפוסט טרמינל, דור שלישי פורסם על ידי ~ניצן~ בבלוג המכללה

בימים האחרונים מסתובב במייל סרטון שצוחק על הפרסומת של סטימצקי. החתימה בסוף היא "צומת ספרים" אם כי לא ממש ברור אם זה אכן משהו רשמי של צומת ספרים או סתם פארודיה מוצלחת.
בכל מקרה – בהחלט עשוי בטעם טוב ושווה צפיה.

הפוסט ספין פירסומי פורסם על ידי ~ניצן~ בבלוג המכללה

הפוסט מי האדיוט שחשב על זה? פורסם על ידי ~ניצן~ בבלוג המכללה

נכנסתי לאתר שמאפשר למשתמשים בו לייצר ווישליסט – סוג של דרך להגיד לאנשים תקנו לי בלי להגיד להם בפנים – תקנו לי. האתר משתמש בגוגל אדסנס ומסתבר שאללה מפרסם את עצמו לא רע בכלל. משעשע לראות איך דת מאמצת את אותם הכלים שאותם היא מנסה לנדות על מנת לפרסם את עצמה.

הפוסט צחוקים בפירסום פורסם על ידי ~ניצן~ בבלוג המכללה