בשלהי 2007 נכנס לתוקפו החוק האוסר על עישון במקומות ציבוריים, ועבור רוב האוכלוסיה הישראלית זו הייתה סיבה למסיבה. חודש לאחר כניסת החוק לתוקפו יצאתי לפאב עם חברים וישבנו באווירה נטולת עשן – פשוט תענוג. ביום שישי האחרון ניסינו לחזור על החוויה הזו בפאב הפולה בחיפה – אחרי 2 דקות נמלטנו החוצה כשאנחנו מריחים כמו מאפרות משומשות.

כמה צעקתם אז, המעשנים, איך אתם מסכנים, איך מקפחים אתכם, איך זה יכול להיות שבדמוקרטיה המיעוט (76.7% מהאוכלוסיה) הלא מעשן יכול לכפות על הרוב (23.3% מהאוכלוסיה) הלא מעשן להפסיק. כמה טיעונים הבאתם, כמה מופרכים הם נשמעו ועדיין נאבקתם על הזכות שלכם לזהם את המרחב האישי שלי, להסריח אותי ולכפות עלי לשאוף את אותו העשן שהחלטתי שאין ברצוני לשאוף יותר.
מדגדג לכם כבר? מרגישים לאיפה אני מוביל את זה? אה, כן – החוק נגד הספאם.

בואו נבהיר דבר אחד, אני נגד ספאם בדיוק כמו שאני נגד העישון במקומות ציבוריים, אני שונא שמעשנים עלי בדיוק כמו שאני שונא ששולחים לי ספאם, וזה לא הולך להיות איזה מאמר שמצדיק את הספאמרים המסכנים, אלא מאמר שמוכיח אתכם – כל אלה שחטאו במה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. כי אולי אין דין סיגריה כדין מייל ואין מה להשוות בין הנזקים הנגרמים ועדיין, אני מקבל משהו שלא ביקשתי ושאני לא יכול לגרום לו להעלם.

אז הנה שלל הטיעונים של המתנגדים לחוק העישון והמתנגדים לחוק הספאם, אחד מול השני ואתם מוזמנים להוסיף אם שכחתי או להסביר למה זה לא אותו הדבר.

opt-out מול opt-in –
הספאמרים: צריך לעשות כמו באמריקה – רשימה שכל מי שרשום בה לא מקבל ספאם וכל השאר כן.
המעשנים: צריך להקים מקומות שמוגדרים כמקומות למעשנים ושהלא מעשנים ילכו למקום אחר.

שני הטוענים גורסים שאלה שלא רוצים לסבול צריכים לבצע פעולה אקטיבית של התרחקות. במקום שהנורמה תהיה כזו שאתה לא סובל אלא אם ביקשת את זה, הגישה היא – לא נעים לך, אז לך לחפש מקום אחר.

אתם סוציומטים שפוגעים בעסקים
הספאמרים: מי שיפגע זה בעלי העסקים הקטנים והמסכנים שלא יהיה להם עכשיו איך לפרסם את עצמם בכלל.
המעשנים: מי שיפגע זה בעלי הפאבים המסכנים שיאבדו את כל הלקוחות שהם.

הפאבים לא נסגרו, הם המשיכו לעבוד, בדיוק כמו שבעלי העסקים הקטנים ימצאו דרכים אחרות ולגיטימיות לפרסם את עצמם.
נהפוך הוא, דווקא לאחר חוק איסור העישון יותר צרכנים לא מעשנים הגיעו אל הפאבים והמסעדות.

יש צרות גדולות יותר
הספאמרים: פורנו באתרים יותר פוגע מהודעת ספאם על שירות לגיטימי למה לא לטפל בפורנו.
המעשנים: למה נופלים על המעשנים, אוטובוס או מפעל פולטים הרבה יותר עשן ממני.

או, זה טיעון מנצח כי הוא אומר שיש בעיות יותר דחופות ולכן צריך לפתור אותן לפני שפותרים את הבעיה שלו. למעשה, אין קשר בין שתי הבעיות ושתיהן מטופלות במישורים נפרדים. הן אם מדובר בחקיקה לגבי תקנים מחמירים יותר של דלקים ופליטות חלקיקים מהמנוע והן אם מדובר בחוק הצנזורשת המדובר של ש"ס – שניהם חוקים שבאים לטפל בבעיות האחרות, מי בדרכים מקובלות יותר ומי בדרכים מקובלות פחות.

המרחב הפרטי הוא בר זיהום
הספאמרים: אפשר לחשוב מה עשינו, שלחנו דואר? למחוק ספאם זה שטויות, ואם אתם לא רוצים תתקינו אנטיספאם.
המעשנים: אפשר לחשוב מה עשינו, הדלקנו סיגריה? שטויות, לא רוצים תתרחקו / אל תבואו / תשארו בבית.

העשן של הסיגריות לא נשאר צמוד למעשן, הוא מתפשט בכל רחבי הפאב. הוא נשאר שם גם כשהמעשן אינו מעשן והוא ישאר שם גם אחרי שמהעשן ילך. אם זה היה רק מעשן אחד או רק סיגריה אחת ניחא, אבל אם כל מעשן מדליק "רק" סיגריה אחת ובכל פאב יש "רק" 23% מעשנים עדיין מדובר בכמות מצטברת של עשן ששורר באוויר. כמה חבל שהעשן לא מכיר בגבולות והוא לא יודע לזהות את השלב שבו הוא עובר את תחום אזור המעשנים.
אותו דבר לגבי הספאם, בשביל הספאמר הספציפי הזה אולי מדובר רק בהודעה אחת שהוא שלח רק פעם אחת, אבל בעולם מופצץ ספאמרים הלקוחות מקבלים עשרות אם לא מאות הודעות ביום. ההודעות הללו תופסות נפח מהתיבה, והמחיקה שלהן מצטברת להרבה יותר מרק שניה. נכון שאפשר לעשות מחיקה גורפת של תיבת הספאם, אבל מיניין לכם שאין שם מייל רלוונטי שנפל קורבן למסנן?

זה לא יעזור
הספאמרים: החוק החדש לא ימנע מכם לקבל ספאם.
המעשנים: החוק החדש לא ימנע מכם לשאוף עשן סיגריות.

ראשית, גם אם הוא לא ימנע – הוא בכל זאת יפחית בצורה משמעותית – סיגריות או ספאם – ובכך כבר הושג שיפור מהמצב הקודם. עם זאת, עצוב למדי, אבל נכון לגמרי – בדיוק כמו שעדיין יש בתי עסק שמתעלמים מהוראות החוק ומאפשרים לעשן בתוכם ימשיכו להיות ספאמרים שיתעלמו מהוראות החוק וימשיכו לזבל.
קצת לפני שנכנס לתוקפו החוק נגד עישון היה גל כזה של תביעות נגד בתי עסק שהרשו לאנשים לעשן, זה עבד זמן מה, אנשים עשו קופה ובסוף לשופטים נמאס והם התחילו לגלגל אנשים מכל המדרגות – כשיש חוק אבל אין אכיפה, אין כל טעם לחוק.
אותו הדבר לגבי חוק הספאם – בהתחלה אנשים יתבעו, בסוף לשופטים ימאס מבזבוז הזמן וה"חמדנות" והם יתחילו לזרוק את התביעות הללו לכל הרוחות. גם לאנשים ימאס באיזשהו שלב לחרוש את תיבת הספאם שלהם על בסיס יומי בתקווה למצוא את האלפייה הבאה והחוק הזה יתפוגג בדיוק כמו שהחוק נגד עישון התפוגג.

הנקודה היא, שחלק גדול מחברי שבעד החוק כנגד הספאם מתנגדים לחוק נגד עישון במקומות ציבוריים, סוג של טיעון נוחיות. כשפוגעים להם בתיבה – הם נגד המזהמים, כשפוגעים להם ב"זכות" לפגוע במישהו אחר, בדיוק כמו הספאמרים – הם מצטעקים.

זהו, אמרתי את מה שהיה לי להגיד בנידון.

הפוסט זה חוק העישון, שוב פורסם על ידי ~ניצן~ בבלוג המכללה

מדי פעם, אני נוהג להציץ אל תיבת הספאם כדי לראות אם לא נחסם איזה מייל חשוב ורלוונטי. זו פעולה די מיותרת כי אין מצב שאני באמת אעבור על כל 1000 ההודעות בתיבת הספאם, אבל מדי פעם זה קורץ אז אני נכנס.
והנה, בעודי סוקר את רשימת הכותרות, נפלה עיני על הודעה שהשולח טרח לתת לה נושא רלוונטי. כך, במקום עוד "ההמצאה שתשנה את חייכם" הייתה שם כותרת "מוצר חדש שעושה טוויט".

ועכשיו השאלה – נניח שאתם רוצים את אותו מוצר, כלומר לא ידעתם על קיומו עד לאותו הרגע, אבל מהרגע שגיליתם שיש מוצר שעושה טוויט ברור לכם שזה בדיוק הפיתרון לקידום העסק / זכיה בלוטו / סיפוק כל העובדים במפעלכם הקטן וכזה אתם רוצים. לא סתם רוצים אלא צריכים – בקטע של ממש עכשיו להרים את הטלפון ולבצע הזמנה.

וכאן המלכוד, כי אם תלחצו על הלינק, הרי שהוכחתם למפרסם שהשיווק בספאם עובד, ואם לא תלחצו על הלינק לא ממש תוכלו לבצע את ההזמנה ולהשיג את המוצר שאתם כל כך רוצים / צריכים.

אז? מה עושים?

הפוסט טיפול בחריגות פורסם על ידי ~ניצן~ בבלוג המכללה

היות ואיננו עוסקים בדואר זבל, בספאם , התמחה הצוות המקצועי של שיווק.נט במערכות העוקפות את המסננים הקיימים בשוק למניעת דואר זבל.

כפי שניתן לראות בצילומסך הצמוד, מתוך 632 הודעות ספאם שהגיעו ב 30 הימים האחרונים, 23 מהן שייכות לשיווק.נט. יתכן מאוד שיש אפילו יותר מהן, אני התבססתי על החתימה שמלווה כל הודעת דואר שלהם: "כולם מוכרים באינטרנט ואיפה אתם? לפרסם במדיה זו" על פני 30 ימים, 23 מיילים זה אומר ששיווק.נט הספימו את תיבתי בקצב של כמעט מייל ליום. בתכלס, שיווק.נט אחראית לפחות ל 3% מנפח תיבת הספאם שלי.
חשוב לי לציין שמעולם לא סימנתי מייל שקיבלתי מהחברה כספאם, מסנן הדואר של ג'ימייל עלה עליו לבד. אותו דבר חל על תיבת הדואר שלי בוואלה שזיהתה 17 הודעות של שיווק.נט כספאם באופן אוטומטי.

מסקנה א: שיווק.נט שקרנים, הם לא התמחו בשום מערכת העוקפת את המסננים הקיימים בשוק. לראיה – הן ג'ימייל והן דואר וואלה, שתי שחקניות הדואר החזקות בישראל, איתרו, צדו והשמידו את הדיוורים של שיווק.נט.

צוות עובדי שיווק.נט עוסק באופן פעיל בהשגה והגדלת רשימת הדיוור

במשפט זה מצהירה החברה שעובדיה עוסקים באופן אקטיבי, בתוך כוונה תחילה לזהם ולזבל תיבות, בקצירה של כתובות דוא"ל מכל מקום אפשרי. אנשים פרטיים לא נרשמים לרשימות ספאם באופן אקטיבי אלא הספאמרים רושמים את האנשים באופן אקטיבי. כאמור, שיווק.נט מכריזה באופן גלוי שזה בדיוק מה שהיא עושה – מחפשת אנשים לשלוח להם ספאם.

וזו דעתה של החברה על ספאם.

ספאם הוא דואר זבל אשר נישלח באופן חוזר ללקוחות ללא האפשרות להסירם מרשימת התפוצה. אנו מעניקים שרות של תפוצה דוגמת ניוזלטר . לכל הודעת דיוור ניתנת האפשרות להסיר את הכתובת בשיטת ה opt-out (אופט-אאוט) מרשימת התפוצה.

הניסוח המקובל יותר לצורך העניין, נלקח מוויקיפדיה והוא כדלקמן:

דואר זבל אלקטרוני, המוכר יותר בשמו המקוצר דואר זבל אף שלמושג זה משמעות רחבה יותר, או בשמו הלועזי ספאם (באנגלית: Spam), הוא דואר אלקטרוני שנשלח בידי מפרסמים (שנקראים לפעמים "ספאמרים") במטרה לפרסם את מוצריהם לרשימה גדולה ולא מובחנת של כתובות, מבלי שהוזמנו לעשות כן על ידי הנמען.

מסקנה ב: אם זה נראה כמו ספאם, זה מריח כמו ספאם ומשתמש בטקטיקות של ספאם – זה ספאם

לסיכום
וכך סוגרת החברה את ההסבר המפורט והמנומק שלה בזכותו של שירות הספאם שהיא מעניקה:

שימוש מקצועי והוגן בכלים של דיוור ישיר , דיוור אלקטרוני , הוא מהמערכות המובילות והמתקדמות בשוק הפרסום באינטרנט וחברת שיווק.נט היא מהמובילות בתחום

אם הגעת עד לפה, שאל את עצמך את שתי השאלות הבאות.
מקצועיות? אם אכן החברה מקצועית כמות שהיא מכריזה שהיא, איך זה שכל הדיוור שהיא שולחת נתפס בכזו טרוויאליות ע"י מסנני הזבל של ספקיות הדוא"ל?
הוגנות? אם אכן החברה כל כך הוגנת, מדוע היא משתמשת בטריקים של ספאמרים נלוזים?

ולאחר מכן, שאל את עצמך – האם באמת היית רוצה לבזבז נתח ניכר מתקציב הפירסום שלך על חברה שמשקרת לך במצח נחושה, שתיקח ממך כסף רב על שירות שלא ניתן לסמוך עליו?
האנלוגיה הטובה ביותר שאני יכול לחשוב עליה היא על אותו נער שהיה מקבל פליירים לדחוף בתיבות הדואר של אנשים והיה זורק לפח כמות ניכרת כדי שיוכל לסיים את העבודה במהירות ולהגדיל את נתח התשלום. שיווק.נט היא אותו ילד, היא מספרת על רשימות מפולחות של אלפי לקוחות בעודה שוכחת לציין שרוב רובן של הפירסומות מגיע אל פח הזבל מבלי להיפתח.

האם אתה באמת רוצה לשרוף את הכסף שלך? כולי תקווה שעכשיו כבר לא.

הפוסט היזהרו משיווק.נט פורסם על ידי ~ניצן~ בבלוג המכללה

היה זה עומרי שהצביע על הבעיה העיקרית במנגנון ה"מתוחכם" הזה – מי ששגה בחשבון או התעלם מהשאלה קיבל הודעה שאומרת שהוא שגה, אך לחיצה על חזור לא השיבה את חלונית התגובה עם הטקסט המקורי. וכך קצת אחרי שהמנגנון עלה הוא הוסר כלאחר כבוד ונשמר בצד למקרה של מתקפות ספאם עצבניות (שכמובן הגיעו מדי פעם).

לפני כחודשיים, איתר את בלוגי ספאמר סאנדרה הנורא (ספאמר שכל התגובות שלו מאופיינות בשם שולח xx-Sandra כאשר xx מתחלף בצמד אותיות רנדומאלי). למשך מספר ימים העלתי שוב את מנגנון הקאפצ'ה מתוך מחשבה שהנה הוא יראה שהוא לא מצליח לפרסם הודעות ויעזוב.
אחרי כמה ימים, באותו הרגע שבה הקאפצ'ה ירדה חזרו התגובות של הספאמר להופיע בקצב של 2-3 בדקה, כמעט ללא הפסקה. באותו רגע הופעלה שוב הקאפצ'ה ומאז פעם בכמה חזר הריטואל בו אני מסיר את המנגנון, הספאמר חוזר, אני מחזיר את המנגנון.

וזה לא שלא מותקן לי אקיזמנט, ולזכותו של אקיזמנט יאמר שהספאמר הזה מגיע בפעם אחר פעם לתיבת התגובות החסומות ואף אחת מהן לא הופכת בטעות להיות תגובה הממתינה לאישור. אבל, גם האקיזמנט לפעמים חוסם גם תגובות לגיטימיות ודי מבעס לעבור על 300 תגובות כל יום, רק כדי לוודא שלא השתרבבה פנימה תגובה לגיטימית שכזו.

וככה, תוסף המבחן בחשבון רץ לו ימים כלילות עושה עבודתו נאמנה והנה, לפני כמה ימים החלטתי לנצל קצת זמן פנוי ולהמיר את דף ה-אוף אתה לא יודע את התשובה שהכיל את מחרוזת הטקסט בלבד באיזשהו דף שיכיל גם את התוכן של ההודעה ואפשרות לאשר ידנית הודעה. לקח לי קצת זמן נבירה בקוד עד שחשבתי שמצאתי את המשתנים הנכונים, אבל בכל פעם קיבלתי שדות ריקים במקום מחרוזות הטקסט שניסיתי להעביר.
לקח לי עוד קצת זמן של נבירה בפונקציות, עד שהבנתי איפה הייתה הטעות שלי (או שמא של בונה הקאפצ'ה המקורי).
במקום לבנות את הקאפצ'ה כך שהפונקציה תבדוק אם הערך בשדה תקין ורק אם הוא כזה תאפשר את פירסום התגובה, הקאפצ'ה הזו עבדה בדיוק הפוך – היא איפשרה את פירסום התגובה ואז, אם הערך היה שגוי היא פשוט מחקה אותה ממסד הנתונים.

התוצאה הסופית, ניתן להגיד, היא זהה – הבוט לא ענה על השאלה נכונה ולכן התגובה לא התפרסמה. אך הבעיה היא, שכל ניסיון כזה מבחינת הבוט הוא ניסיון מוצלח שבסופו התגובה התפרסמה (הוא לא מודע למחיקה שלה ממסד הנתונים) וכך, הבלוג מקבל את החותמת "פראייר" והבוט ממשיך להפגיז אותו בלי סוף. למעשה, כל זמן שהתוסף פעיל כל התגובות שלו נמחקות, אבל בין אם אסיר את התוסף ובין אם אשאיר אותו, הוא ממשיך לפנות ולהפגיז את מסד הנתונים שלי. כך, תקעתי את עצמי במעין סוג של לולאה בה אני משתמש בתוסף חוסם תגובות שפוגע בי, אך שגם הסרה שלו תפגע בי.

נראה לי שאסיר את התוסף ואנסה לראות אם אפשר לפלח את כתובות ה IP מהן הוא מגיע ולחסום אותן ישירות. עד אז, נקווה שהוא יתקיף ברגוע.

הפוסט הבוט של הספאם ינצח פורסם על ידי ~ניצן~ בבלוג המכללה

בקיצור, הלכו החברה בלוטוקלאב וקצרו את מספרי הסלולר שלי (ועוד אלפים ככל הנראה), התקשרו ואז ניתקו – על מנת שהשיחה תהייה על חשבוני ולא על חשבונם, ביקשו שאשלח SMS בשביל להרשם ולבסוף לא השאירו שום דרך להסיר מרשימת התפוצה שלהם.
נראה לי שזה ספאם, אבל יותר גרוע – זה סוג של חוצפה וזה פשוט מרתיח. אם יש עו"ד בקהל שיכול לעשות משהו עם זה – שיבורך.

הנה ההקלטה, מספר הטלפון אליו יש לשלוח את ה SMS הוחלף בצפצוף.

הפוסט החוצפה של לוטוקלאב – 0722777777 פורסם על ידי ~ניצן~ בבלוג המכללה