כמובן, שכשאתה עסק בודד, יש לך מספר מותרות – כמו למשל – היכולת לבטל את ה"ארוחות העיסקיות". אני יכול להבין עסק שיש לו תפריט עיסקיות נפרד והוא מחליט שלא להשתמש בו בחג, אבל בריבר המשמעות של "עיסקית" היא שאתה מקבל כוס לימונדה (מתוך מיכל) ביחד עם המנה שלך וצלוחית קטנה עם סלט כרוב (קימצ'ה). במקרה שלנו – תשכחו מהקימצ'ה ותסתפקו במים. כן, המנה עולה 45 שקלים, אבל התקמצנו על הלימונדה.

מכאן לשם זה התפתח לדיון על הטיפ, גודלו והאם צריך או לא צריך להשאיר אחד שכזה. אני כידוע משתייך לזן שמאמין שטיפ אמור להיות צ'ופר על שירות טוב, שותפיי לשולחן גרסו שאני פוגע במלצר בגלל החלטה של בעל העסק שכביכול, לו, אין השפעה עליה. אני לא מסכים עם הקביעה הזו, אבל כל הדיון הזכיר לי שלפני כמה שבועות פתחתי פה סקר עבור מלצרים סביב הנושא של טיפים.
ציפית לקצת יותר מ 19 משתתפים אבל כנראה שזה מה שיש כשהקהל של הבלוג שלך הוא לא בחורות בנות 22. אני לא יודע אם האשמה היא בניסוח שלי, בעובדה שלא נתתי מספיק אפשרויות או פשוט בגלל שזה לגמרי לא מדגם מייצג, אבל את התוצאות ניתן לראות כאן.

בואו נתחיל מהעובדות – במדינת ישראל יש שכר מינימום אותו מחויב בעל העסק לשלם למלצרים. את השכר המינימלי הזה חייב בעל העסק לשלם למלצרים בין אם הייתה משמרת עמוסה ורווית טיפים ובין אם הייתה משמרת דלוחה ללא אף לקוח.
הרווח של העסק הוא סך כל ההכנסות פחות סך כל ההוצאות. בחשבון פשוט – כדי להגדיל את הרווח צריך להגדיל את ההכנסות או להקטין את ההוצאות. להגדיל את ההכנסות מצריך השקעה (פירסום, שיווק, שיפוץ וכ') בעוד שלהקטין את ההוצאות הרבה יותר פשוט (אם כי עלול להיות מסוכן לעסק בטווח הרחוק).

הדרך הפשוטה ביותר לעשות זאת היא כמובן לגלגל את ההוצאות על הלקוחות, וכדי שמחיר המנה לא יהיה גבוה מדי, מצאו בעלי העסקים את הפיתרון האידיאלי – "דמי שירות". עד התיקון בחוק שאסר על הכנסת הסעיף הזה, ניתן היה למצוא סעיף של "דמי שירות" על סך 10% בכל חשבון.

אומנם, התיקון לחוק אוסר על הכנסת הסעיף הלז אבל הרגלים רעים מתים לאט. אנחנו, כצרכנים, למדנו שהמשכורת של המלצר תלויה בנו, הלקוח ולא במחזור של בעל העסק. מוסד הטיפ, בלי לשים לב בכלל, עבר מיסוד כתחליף לדמי השירות. במיעוטם של העסקים, בעל העסק משלם שכר שעה כחוק וכל הטיפ נכנס ישירות לכיסו של המלצר (או לקופת מלצרים אשר מתחלקים בכל השלל ביניהם), אך ברובם יגיע כל הטיפ אל בעל המסעדה, כשזה בתורו ישתמש בסכום הלז כבסיס לשכר השעה של המלצרים.
התוצאה, אם כך, היא שעובד שעבד 4 שעות אמור לקבל 84 שקלים. אם הרוויח 50 שקלים כטיפ, בעל העסק צריך לשלם לו רק 34 שקלים ולא 84 – חיסכון של 50 שקלים לבעל העסק.
תכפילו את ההפרשים הללו במספר השעות הכולל של מלצרים במסעדה בחודש ותבינו כיצד קיצץ בעל העסק בהוצאות שלו – על חשבונכם ובעזרתכם.

מי שרוצה לקרוא הסבר נוסף מוזמן לקרוא את הצעת התיקון של ח"כ שיטרית לגבי חוק הגנת השכר .

אז למה לא לתת טיפ

אתחיל בהכרזה, כדי שלא תדלגו על החלק המעניין ותרוצו ישר לתגובות – אני לא אומר אל תשלמו יותר טיפים בכלל, אלא קורא לכם להחזיר את הטיפים לסטטוס המקורי שלהם – תוספת המשולמת לנותן השירות כאות להערכתכם על שירות טוב.

בסופו של יום, נוצר פה מעגל נצלני שהעביר את הטיפ מסטטוס של תגמול על שירות טוב לסטטוס של מס שאנו הצרכנים צריכים להוסיף מעבר למחיר המנה המופקע. מעגל שמעביר את הזעם מ"המעסיק לא משלם לי כשורה" ל"הלקוח החצוף לא השאיר טיפ, הוא פוגע בשכרי".
כל זמן שהמעגל הזה לא נשבר מעסיקים ימשיכו לנצל את המלצרים והיות ורוב הסיכויים שבעלי העסקים לא יתנדבו בוקר אחד להקטין את רווחיהם מוטל התפקיד הזה על כתפינו, הצרכנים.

אז איפה הבעיה? ראשית – יש פה בעיה לא ברורה מבחינת פקודת המיסים – הטיפ שאתם משאירים בצד החשבון לרוב לא הולך ישירות לכיסו של המלצר אלא דווקא אל קופת העסק. בפועל, יש פה סכום כסף שזז בצורה שחורה בתוך עסק – לא קיבלתם עבורו חשבונית או קבלה ואתם (אם זה רלוונטי עבורכם) לא יכולים לדווח עליו כחלק מתזרים המזומנים שלכם.
אם, לעומת זאת, הכסף נכנס ישירות לכיס של המלצר ולא עובר דרך המעסיק יש פה תשלום שלא מן המעסיק – כלומר המלצר צריך לפתוח תיק במע"מ ולשלם מיסים כחוק על הטיפ.

שנית – הגישה. כאשר טיפ היה תגמול על שירות טוב וניתן ישירות למלצר אשר שירת אותנו היה לאותו מלצר אינטרס לתת שירות טוב, חיכני, לבבי וכיוצ"ב. כאשר הטיפ הופך ל'מס חובה' האינטרס היחיד של המלצר הוא מספר השולחנות הפעילים במסעדה. כאשר הברירה היא בין טיפול איכותי במספר מצומצם של שולחנות לבין טיפול מחפף במספר רב של שולחנות – אנחנו, הסועדים משלמים. טעויות במנות, פריטים שלא מגיעים וכדומה. כבר יצא לי לא פעם ולא פעמיים פשוט לקום מהשולחן ולגשת לשלם בקופה כי אף אחד מארבעת המלצרים השונים מהם ביקשתי חשבון לא טרחו להביא אותו. שלא לדבר על כוסות מים (ככל הנראה המנה הכי מסובכת בכל בית קפה ומסעדה) שלא הגיעו למרות שביקשנו אותן שוב ושוב ושוב.
מלצר טוב, הסביר לי פעם מישהו אי שם באירופה, עומד מספיק רחוק כדי שלא תרגיש בו, אבל מספיק קרוב כדי שלא תצטרך לחפש אותו. עכשיו, נסו למצוא מלצר כזה במסעדה או בית קפה.

שלישית – בגלל איכות השירות. בעל עסק עם אצבע על הדופק מכיר את השעות החיות והמתות של העסק שלו ומתזמן את המלצרים בהתאם. אין שום סיבה להחזיק הרבה מלצרים בשעות מתות אך כמובן שכדאי ורצוי להגדיל את כמות המלצרים בשעות העומס. יש פה איזשהו גבול מאזן עדין כי במסעדה יש X מקומות ואם כל מלצר מסוגל לטפל רק ב Y שולחנות אזי מספר המלצרים הנדרשים לכל משמרת הוא לפחות x/y. הבעיה היא שמספר השולחנות מוגבל ולכן גובה הטיפ שיתקבל בסוף כל משמרת הוא מוגבל. אם המשכורת משולמת דרך הטיפים הרי שככל שיש יותר מלצרים הנתח לכל מלצר קטן ומכאן שההוצאה הנלווית לבעל העסק (השלמה לשכר מינימום) גדלה. כדי להקטין את ההוצאה שלו, האינטרס של בעל העסק היא להקטין את מספר המלצרים הזמינים ובכך בעצם להגדיל עליהם את העומס. זה מחזיר אותנו לסעיף השני – הגישה – כשהמלצר קורס, החיוך שלו אליכם זה הדבר האחרון שמעניין אותו.

ולבסוף, כי זה לא העסק שלכם – לתשלום משכורות למלצרים בעזרת טיפים יש רק מטרה אחת – להגדיל את הרווחים של העסק. בעל העסק מוציא מידיו את תשלום המשכורת למלצר וזורק אותה עלינו – הלקוחות. אם המסעדה הייתה העסק שלי והייתי מקבל נתח מהרווחים, ניחא. אבל אני לא ואני לא רואה שום סיבה למה הגדלת הרווח של הבעלים הוא האינטרס שלי.

במשך כל שנות עבודותיי כשכיר (ואפילו בתקופה בה הייתי עצמאי) מעולם לא פגשתי מצב שבו לקוח של החברה בא ושילם 10% נוספים שאמורים לזלוג ישירות לכיס שלי בנוסף לעלות העבודה ושכר העבודה שלי הוא קבוע ומוגדר מראש. גם המחיר ללקוח מוגדר מראש בתחילת העבודה והוא כולל, בין היתר, גם את המשכורת של המפתח, ראש הצוות, מנהל הפרוייקט וההוצאות השוטפות.
האם נראה לכם הגיוני להשאיר 10% טיפ לסוכן שמכר לכם רכב במגרש המכוניות? אולי 10% מערך הקניה שלכם בסופר לקופאית? מה לגבי סוכן הביטוח שלכם או לנציג השירות של אורנג' / יס / הוט / סלקום / נטוויז'ן / גוף כלשהו אחר.
התשובה היא לא – לא היינו משאירים תשלום שכזה ואף היינו מתרעמים אם היינו מתבקשים להשאיר אחד כזה. ואם כך, נשאלת השאלה, למה אנחנו כל כך ממהרים להשאיר מס שכזה בתום הארוחה, גם אם לא בהכרח היינו מרוצים מהשירות?

הפוסט תפסיקו להשאיר טיפים פורסם על ידי ~ניצן~ בבלוג המכללה

"צריך להבין, שמשכורותיהם של רוב נותני השירותים מינימליסטית ורובה מתבססת על הטיפים, כך שחלק ניכר מהמשכורת של נותן השירות נופלת על מקבל השירות. בארץ קיים מין נוהג רע מאוד, שאם לא קיבלנו שירות טוב – לא נשאיר טיפ. צריכים להיות מודעים יותר ולפרגן, גם אם יש מקומות שכוללים את דמי השירות בתוך החשבון".

קוראים לזה שכר מינימום, ויש לא מעט אנשים שעובדים בעבור הסכומים הללו. האם מישהו אי פעם שקל לתת למוכרת בסטימצקי טיפ? אולי להיא מחנות הבגדים? מה לגבי הקופאית בסופר? אז למה למלצר כן?
"רובה מתבססת על טיפים" – למיטב זכרוני, החוק אומר שהמעסיק חייב לשלם שכר מינימום והטיפים שאולי יגיעו לא יכולים להיות הבסיס למשכורת. נכון שיש כל מיני משחקים מגעילים שבעלי בתי קפה למיניהם מציעים לעובדיהם, אבל מפה ועד להגיד ש"חלק ניכר מהמשכורת" זה כבר מוגזם, אומנם, אם נניח שמלצר משרת בשעה רק 3 שולחנות ובכל אחד משלמים רק 10 שקלים טיפ הרי שמדובר פה ב 30 שקלים בשעה, בערך 10 שקלים יותר משכר המינימום. אבל אם הוא מוכן לעבוד ללא רשת הביטחון של שכר מינימום הוא לא יכול לבוא אלי בטענות.

גם ההתרעמות כנגד הנוהג של "אם לא קיבלנו שירות טוב – לא נשאיר טיפ" מעצבנת ביותר, אם אני יושב בבית קפה והמלצרית מעדיפה לפלרטט עם הברמן במקום להביא לי את הקפה שלי, אם אני צריך לקום ולחפש את המלצרית כדי לבקש סוכר / תפריט / חשבון (או כל דבר אחר), אם ההזמנה לא יוצאת כמו שצריך או שהמלצרית מעדיפה לעשות הפסקת סיגריה בצד במקום לעבוד – האם על שירות גרוע אני צריך לשלם? לדעתה של לנצוט, כנראה שכן.

גם אם לא הייתם מרוצים מהשירות, לנצוט ליבוביץ' ממליצה בכל זאת להשאיר טיפ: "רצוי להשאיר 10% מהחשבון טיפ ולומר למלצר או לברמן שאם השירות היה טוב יותר, הייתם משאירים יותר".

אהה, זה ילמד אותו לקח! הנה, גם חינכנו את המלצר וגם לא יצאנו קמצנים. המלצר בוודאי חושב, גברת – אני עומד פה 8 שעות ועסוק בשטויות שלך של תביא לי קפה, יותר חלש, יותר חזק, פחות מדי קינמון, איזה עוגות יש – פלא שאני לא נחמד אלייך?

"מאוד חשוב לזכור לתת טיפ גם למלצרים באירועים", מוסיפה לנצוט ליבוביץ', "יושבי השולחן בדרך אפילו לא חושבים שראוי לתת טיפ למלצר שמשרת אותם באירוע, וחשוב מאוד שמישהו מיושבי השולחן יזום מהלך ויאסוף מכל יושב כ-10 שקלים, וייתן אותם כטיפ למלצר המשרת. זה גם יוסיף לו מוטיבציה לפנק אתכם וגם ייתן לכם הרגשה טובה יותר".

כל מי שהתחתן, יכול לספר לכם על המסחרה סביב המלצרים. אתה רוצה מלצר על כל 10 אנשים המקום מעדיף להעמיד מלצר לכל 15, אתם מתפשרים על מלצר לכל 12. עבור כל מלצר משלמים כ 200-250 שקלים (אם היה מדובר ב 10 שעות אז זה היה 20-25 שקל לשעה, אבל מדובר על פחות) ובנוסף, בעל השמחה משאיר עוד סטפה של טיפים עבור המלצרים, הברמנים, מנהל האירוע וכ'. אין לי פה בעיה עם שולחן שמתארגן על טיפ למלצר, אבל קחו בחשבון, שהמשכורת שלו לא "מתבססת על טיפים".

לנצוט ליבוביץ' סבורה כי חשוב להשאיר טיפ גם למתדלק הרכב הפרטי שלכם. "אני חושבת שזה מאוד ראוי שמי שהבחור שתידלק לנו את האוטו, בדק לנו את השמן והמים במנוע יקבל טיפ ראוי, בסך חמישה עד 10 שקלים. כך גם שוטפי המכוניות. אני גם נוהגת להוסיף חיוך וברכת שלום. זה נותן הרגשה טובה ונעימה לכולם".

רוב המתדלקים, עושים את העבודה הזו כעבודה מועדפת בעבור המענק המכובד שהיא מספקת לאחר חצי שנה של עבודה. מתדלק חרוץ, יכול לסגור את החודש עם משכורת של 4000 עד 6000 שקלים (ללא הטיפים). מתדלק בתחנה עמוסה, יכול להריץ כמה עשרות של רכבים בשעה, קחו רק 10 רכבים שנותנים 10 שקלים כל שעה ויש לכם 800 שקל יומית בטיפים, בעבור מתדלק שעובד רק 5 ימים בשבוע, מדובר בטיפ של 16 אלף שקלים בחודש. טיפ של רק 10 שקלים כל שעה מתרגם בסוף כל חודש לעוד 1600 ש"ח.
מה שלנצוט שוכחת לספר לנו, זה שעל התידלוק אנחנו משלמים אקסטרא, והאינטרס של לבדוק לנו שמן מים מגיע מהכוונה למכור לנו מוצרים נוספים.
אין לי ספק שיש מקום לטיפים, אבל המדיניות הזו שלנצוט מנסה לדחוף אותנו אליה – לדחוף טיפ בכל מקום לכל אדם הוא קצת מוגזם שלא לאמר יקר. מדוע אנחנו כן יכולים לחשוב על טיפ לנהג מונית אבל לרגע לא נחשוב על לתגמל את נהג האוטובוס? למה לעולם לא תראו כוסית טיפים במקדונלדס או בבורגראנץ'?

טיפ, או תשר, נוצר כמטרה לתגמל נותן שירות על שירות טוב במיוחד. לא משנה אם זה כי הוא היה מהיר או כי אותו מלצר ידע לחייך ברגע הנכון – אבל כשאנחנו מרוצים מהשירות – להשאיר טיפ זה בכלל לא מופרך. נהפוך הוא, מדיניות שכזו, תלמד את נותני השירות שעל שירות טוב במיוחד הם מתוגמלים, בניגוד למדיניות של טיפ בכל מחיר. במקום זה, הרגלנו את נותני השירותים לכך שאנחנו מוכנים לסבול גם שירות לוקה בחסר ולא רק שירות מוצלח.

הפוסט שקר הטיפ, הבל התשר פורסם על ידי ~ניצן~ בבלוג המכללה