הפוסט מסיכת צלילה פורסם על ידי ~ניצן~ בבלוג המכללה
]]>
במהלך צלילה ברודוס נתקלתי במסיכה הזו זנוחה על קרקעית הים, הכיתוב מכריז בתוקף שמדובר בעדשה בטיחותית, משום מה הסדק הגדול עליה לא נראה כל כך בטיחותי.
הפוסט מסיכת צלילה פורסם על ידי ~ניצן~ בבלוג המכללה
]]>הפוסט חזרה לשיגרה פורסם על ידי ~ניצן~ בבלוג המכללה
]]>בינתיים, המזוודה עוד לגמרי ארוזה והתמונות במצלמה מתחננות לשיחרור מהיר אל הכונן הקשיח שלי ומשם אל הסייבר ספייס. בקצרה – היה טוב, אפילו יותר מרק טוב – היה נפלא, אך קצר מדי. מזג האוויר מזכיר את ישראל, למעשה לא רק מזג האויר, אלא הכל. השפה הכי מדוברת שם חוץ מיוונית היא העברית ואפילו המלצרים שראו שאני מסתבך עם הגדרות הקפה המקומיות טרחו להציע קפה הפוך (בעברית).
סך הכל טוב לחזור, פתאום הבנתי איך ניתוק של שבוע מהיום יום משפיע, זו הייתה החופשה הראשונה מזה זמן רב שלא לקחתי איתי את הלפטופ, ואפילו מחשב כף היד שיכול היה לספק לי תקשורת בסיסית נשאר כבוי במגרה.
ועכשיו, לפרק מזוודה, לכבס את הבגדים, להעלות תמונות ולחזור לשיגרה.
הפוסט חזרה לשיגרה פורסם על ידי ~ניצן~ בבלוג המכללה
]]>הפוסט נא להדק את חגורות הבטיחות פורסם על ידי ~ניצן~ בבלוג המכללה
]]>אבל בטיסה האחרונה עברה לי מחשבה די מטרידה בראש – מדוע יש להדק את חגורות הבטיחות בעת ההמראה והנחיתה?
את השאלה הזו בדיוק שאלתי חלק נכבד מהדיילים בטיסה האחרונה, כולם הינהנו עם הראש בנחמדות והמשיכו הלאה מבלי היכולת לספק תשובה אמיתית. גם השאלה "האם זה מה שיציל אותי במקרה של התרסקות" לא הניבה תשובה רצינית במיוחד.
הטיסה מהונגריה לארץ נמשכה שלוש שעות, שבמהלכן הגעתי למסקנה המאוד מתבקשת – ההצדקה היחידה שיש לחגורות הבטיחות במטוס היא כלל וכלל אינה קשורה לבטיחות אלא נועדה לשמש למטרה אחרת.
המקומות במטוס הינם מקומות מסומנים, כך שכל נוסע שעולה למטוס רשום במערכת בציון מקום הישיבה שלו.
אז למה נועדו חגורות הבטיחות? במקרה של התרסקות של המטוס הגופה תשאר קשורה אל המושב ובכך תוקל עבודת זיהוי הגופות בשלב מאוחר יותר.
אגב, אם תהיתם מה הם הדברים שלא מומלץ לעשות בזמן טיסה – זה להסביר את זה לדיילת בקול רם. מילא שהיא מחווירה, אבל הנוסעים מסביב בכלל נכנסים לפאניקה.
עוד דברים שלא כדאי לעשות – להסתכל מהחלון ולצעוק "דייל – מה זו החתיכה הזו שנפלה הרגע מהכנף"
אה כן – חזרתי
הפוסט נא להדק את חגורות הבטיחות פורסם על ידי ~ניצן~ בבלוג המכללה
]]>הפוסט להרגיש כמו בבית פורסם על ידי ~ניצן~ בבלוג המכללה
]]>מדברים שפה זרה ברחוב – בדרך כלל ברחובות חיפה שומעים רוסית או ערבית, מדי פעם שומעים עברית. גם פה מדי פעם שומעים עברית. אם שואלים ברחוב אנשים מה השעה בעברית – רוב הסיכויים שעד העשירי – תקבל תשובה.
ילדים קטנים ושיכורים – הבילוי החברתי של בני הנוער פה זה להשתכר, לעשן ולהסתובב ברחובות בלילה תוך כדי יצירת זיהום דציבלי לא קטן. עיצבנת אותם? רוב הסיכויים שתתפתח תגרה. למען האמת – זה לגמרי לא שונה מהחבורות של בני הנוער הישראלים שמסתובבים חסרי מעש ליד הדראגסטור, עושים רעש ומחפשים סיבה לעשות פלאברות.
איש עם אוטו – זה מדהים עד כמה הכבישים פה מזכירים את ישראל – גם פה יש ערסים עם רכבים משודרגים שכל התחביב שלהם זה לנסוע הלוך ושוב עם המערכת בפול ווליום ולהראות כמה רעש האגזוז והמנוע שלהם מסוגל להפיק.
אז מה טוב פה?
אם יש דבר טוב שאפשר להגיד לזכות ההונגרים – זה מערך התחבורה הציבורית שלהם (לפחות בבודפשט – שם אני כרגע) יש להם רכבת עילית (שנקראת גם ווילאמוש) ורכבת תחתית וכמובן אוטובוסים ומוניות. אבל, ממש אין צורך באוטובוסים ובמוניות שכן מכל נקודה לכל נקודה אפשר להגיע בעזרת אחד מהראשונים או שילוב של השניים – וזה זול עד מאוד. גם הזמנים הם נפלאים – הווילמושים הללו עוברים בתחנה פעם בכחמש דקות והרכבת התחתית עוברת בתחנה כל 2:30 – 3:00 דקות.
אמור להיות פה קר – לא ממש קר פה – היום היה 9-10 מעלות, כל כך התעצבנתי שלא טרחתי להביא מספיק חולצות קצרות.
הפוסט להרגיש כמו בבית פורסם על ידי ~ניצן~ בבלוג המכללה
]]>הפוסט 5 בבוקר שדה תעופה פורסם על ידי ~ניצן~ בבלוג המכללה
]]>מצוד קצר אחרי שולחן וכיסא, מתמקם – ושולף את הלפטופ. איזה יופי, אינטרנט אלחוטי באדיבות 012 (תודה).
5 בבוקר בשדה התעופה, הטיסה בעוד 3 שעות ולי אין מה לעשות.
הפוסט 5 בבוקר שדה תעופה פורסם על ידי ~ניצן~ בבלוג המכללה
]]>