כאשר עליתי עם השרת החדש הייתי יחסית מבסוט (ושאנן) מתוך מחשבה שהכל עובד. מה ששכחתי היה העובדה שקישורים חיצוניים עדיין לא התעדכנו ומפנים אל הקטגוריות הישנות. אם במקור, הקטגוריות שלי ישבו תחת /category/ הרי שכתגיות הן יושבות תחת /tag/ ולכן, בכל פעם שמשתמש ניסה לגשת אל עמוד קטגוריה שהומרה הוא קיבל הודעת שגיאה במקום את הקישור המתאים.

מאז שהעלתי את ערכת העיצוב החדשה לאתר, אני מקבל הודעות מוזרות אל הדוא"ל שלי שמספרות לי על משתמשים שניסו להגיע לאנשהו וקיבלו עמוד שגיאה. בגלל שהשידרוג הזה עירב גם שידרוג של מסד הנתונים, וגם שידרוג של וורדפרס הנחתי שמדובר במנגנון פנימי חדש של וורדפרס שאני לא מכיר.
רק המבט על הפרצוף של רן, כשהראתי לו את הודעות השגיאה, גרם לי להתחיל לחפש את המקור האמיתי של הודעות הדואר הללו.

מסתבר, שמילו, הבחור שעיצב את הערכה, הכניס אל תוך עמוד ה 404 פונקציה ששולחת הודעה על שגיאה לבעל הבלוג. כך, בכל מקרה שבו משתמש מקבל עמוד 404 אני מקבל דוא"ל שאומר שיש שגיאה. אני חייב להודות, שבימים הראשונים, בהם שיפצתי את הערכה זה די שיגע אותי, כל תמונה חסרה הניבה הודעות שגיאה ואני מצאתי את עצמי מוחק מאות הודעות ביום. אבל עכשיו, כשהכל כבר מוכן, רובן המכריע של הודעות השגיאה הוא רלוונטי ומפרט תקלות אמיתיות שדורשות טיפול.

< ?php
$adminemail = get_bloginfo('admin_email'); 
$website = get_bloginfo('url'); 
$websitename = get_bloginfo('url');
  if (!isset($_SERVER['HTTP_REFERER'])) 
	   echo "אין לי מושג איך הגעת לכאן אבל הדף הזה לא קיים";  
  elseif (isset($_SERVER['HTTP_REFERER'])) 
	{
   	$failuremess = "A user tried to go to $website" .$_SERVER['REQUEST_URI']." and received a 404 (page not found) error. ";
	$failuremess .= "It wasn't their fault, so try fixing it. They came from ".$_SERVER['HTTP_REFERER'];
	mail($adminemail, "Bad Link To ".$_SERVER['REQUEST_URI'],
        $failuremess, "From: $websitename "); #email you about problem
    } 
?> 

שורות 2-4 לוקחות את הפרטים של האדמין מתוך הבלוג, משפט התנאי שבשורה 5 בודק אם המשתמש הגיע מהפניה כלשהי או שזו כתובת שהוא הקליד בעצמו. אם הוא הקליד את הכתובת – הוא מקבל את הודעת ה"אין לי מושג" אך אם יש הפונקציה מרכיבה הודעת דוא"ל ומשגרת אותה אל האדמין.

הודעות השגיאה הללו הניבו לא מעט מידע חיוני עבורי. פתאום קיבלתי מעין רשימה של מקומות המפנים אלי או לחילופין, מושכים תוכן מתוך האתר שלי. זה היווה תזכורת לעובדה שפעם הייתה לי ספריה תחת http://n2b.org/images ועכשיו היא כבר לא זמינה כי הדומיין לא מפנה אל ספריית השורש. זאת כמובן בנוסף לעובדה שגם ההשלכות של המרת הקטגוריות לתגיות התבטאו בהודעת שגיאה.

הפיתרון הגיע בצורה של תוסף בשם Redirection שיודע לבצע הפניות ישירות בצורה גורפת. כך למשל, יכולתי להחליף את כל ההפניות מצורה n2b.org/images לצורה images.n2b.org. גם ההעברה מקטגוריות לתגים זכתה (חלקית בינתיים) לטיפול מתאים וכך ניתן היה להפוך הפניות שהפנו בעבר אל /category/ כך שיפנו אל /tag/ בהצלחה.
אחת המעלות של התוסף היא העובדה שהוא מציע מערכת לוגים העוקבת אחר הודעות השגיאה המתקבלות, כאשר כל הודעת שגיאה ניתן להפוך בקלות להפניה חדשה כאשר עבור ההפניות שהוגדרו מתקבל דיווח לגבי כמות הפעמים בהן הופעלו.

בסופו של דבר, השילוב של מנגנון ההתראה בתוך עמוד ה 404, בשילוב עם תוסף ההפניות, מאפשר לקבל מידע מדוייק על כל אותה תעבורה "שהולכת לאיבוד" בגלל גולש שהגיע מבחוץ למקום הלא נכון ובגלל זה עזב. במשך מספיק זמן פעילות ניתן יהיה לתקן את מירב הקישורים השבורים.
מעלה נוספת של התוסף היא שניתן להגדיר את ההפניות כהפניות מסוג 301 – כלומר – הועבר תמידית. במקרה שכזה, מנועי חיפוש שינסו לאנדקס את הקישורים הישנים, יקבלו הודעה שהקישור עודכן באופן תמידי ויתקנו את הרישומים אצלם. עם הזמן, גם הקישורים התקולים החיצוניים יעלמו.

קרדיט: Andreas Solberg

הפוסט חשיבותן של הודעות שגיאה פורסם על ידי ~ניצן~ בבלוג המכללה

מי שיש לו ידע בשפות תכנות אחרות אך לא מכיר את ג'אווה בוודאי מגחך בשלב הזה. סביבת הפיתוח המיקרוסופטית מאפשרת לפתח ממשק משתמש גרפי בעבודה של מספר שניות. ממה שזכור לי מהימים בהם התעסקתי עם ויזואל ביסיק כל משהיה צריך לעשות זה דבל קליק על כל כפתור בשביל להזין את הפקודות הרלוונטיות – אין פשוט מזה. בג'אווה לעומת זאת אין קיצורי דרך – אם אתה רוצה GUI אתה תקודד אותו לבד – על כל המחלקות שלו, את כל הדיאלוגים, התיבות הקופצות, התפריטים וכל השאר.

למעשה, יש כל מיני קיצורי דרך, יש לא מעט תוכנות שכל תפקידן בחיים הוא להקל על המתכנת המתוסכל לבנות את ה GUI שלו, החל מתוספים ל eclipse, וכלה ב netbeans שמספקת סביבת פיתוח שלמה ומקיפה, כולל אפשרות לבניה של הממשק הגרפי.
אבל, ברגע שמנסים להגר מתוכנה אחת לאחרת מתחילות הבעיות. פתאום הקומפיילר קצת יותר קשוח ומכריז על טעויות קריטיות שלא הפריעו לעסק לרוץ קודם לכן, וגם הקוד שמתקבל בסוף התהליך לרוע המזל הוא מבולגן ביותר. נכון שזה עובד, אבל כשבתוכנה יש 15 כפתורים וכולם נקראים בקוד jbutton1 עד ל jButton15, לך תמצא איזה כפתור עושה מה ומי שייך לאיפה. אם התוכנה קצת יותר נרחבת בטח יש גם לא מעט רכיבים אחרים ובסופו של דבר – בלאגן של קוד. התוצאה הסופית היא ממשק שנבנה ב 5 דקות ומתכנת שמתוסכל יום שלם כדי לנקות, לדבג ולהבין מה קורה פה.

וככה, מגיע השלב שבו זורקים את הממשק הקודם וחוזרים לשיטה הטובה והישנה – עבודת כפיים שוחקת. הנה כפתור, עכשיו נגדיר לו שם, צבע, גובה, רוחב, מיקום במרחב, כיתוב ואת הפעולות להן הוא מאזין. אחר כך נשייך אותו ללוח אליו הוא שייך שאותו נתלה ישר על האפליקציה בדיוק מתחת לתפריט – כאמור, סוג של סיוט.

ג'אווה יצאה לאוויר העולם בשנת 1995 אצל חברת sun, זה אומר ששפת התכנות הזו היא בת כ 12 שנים והיא עכשיו נמצאת בגירסתה השישית. בסופו של דבר, למרות שמדובר כאן בתוכנה מבוגרת, שמפותחת על ידי חברה גדולה, היא עדיין מתנהגת כאילו הייתה בשלבי הינקות שלה.

מה שכן, אחרי פרוייקט שכזה העובדה שמפתחי ג'אווה מקצועיים מקבלים הרבה יותר כסף מאשר אחיהם שבחרו בסביבת הפיתוח המיקרוסופטית, נראית מובנת ביותר.

הפוסט שפה ארורה פורסם על ידי ~ניצן~ בבלוג המכללה

הקבלה של הלפטופ הייתה מותנה בהתקנה של אובונטו על המערכת – סוג של מערכת סימביוטית שכזו – שכן בין הקריטריונים שלי ללפטופ – לינוקס היא הקריטריון המכריע. היות ודל יצאו בהכרזות נפלאות על התמיכה שלהם באובונטו וב FreeDos לא הנחתי שתהייה בעיה – וכך, ניתנה ההבטחה ואני זכיתי לקבל לידי את הדל להתנסות.

נתחיל מזה שמדובר כאן במעבד כפול ליבה 64 ביט , עובדה שדרשה ממני לקפוץ לביקור באתר הבית של אובונטו, להוריד את ה IMG המתאים (למעבדי 64 ביט), לצרוב ולהתקין. זה לא נשמע כמו סיפור כזה גדול, לא משהו שלא עשיתי מספר פעמים – הבעיה היחידה – אין לאובונטו שרת קבצים בישראל עליו ניתן לאכסן את הקבצים. וכך, בשעות הערב צנחה מהירות ההורדה ל 12Kb/s – במילים אחרות, נתתי למחשב להוריד כל הלילה וצרבתי את הדיסק בבוקר.

במצב אידיאלי, מכינים את הדיסק הקשיח ומחלקים אותו למחיצות לפני שלב ההתקנה (כי רוב המפיצים פשוט לוקחים דיסק של 80GB ומתקינים עליו XP בלי כל חלוקה), זה היה בוקר ולכן החלטתי רק לראות אם ה liveCd ירוץ. הכנסתי, איתחלתי מה CD (5 פעמים כיביתי והדלקתי עד שהבנתי שצריך ללחוץ על F12 בשביל לקבל את מסך ברירת איתחול), ראיתי את הלוגו המבריק ופס הטעינה המתרוצץ ואז – אוי לבושה – Xorg אינו מוגדר כשורה ולכן המערכת לא מוכנה לאתחל למצב גרפי. כיבוי, הדלקה מחדש והפעם בחירה במצב גרפי "בטוח" (אמור להיות כזה שלא מאפשר קריסה של ה X ככל הנראה) ושוב אותה הודעה, Xorg מסרב בתוקף לעלות. מחיפוש זריז בגוגל מסתבר שאני לא היחיד, אנשים רבים וטובים נתקלו באותה הבעיה בדיוק. בחור גרמני אפילו טרח להעלות אצלו בבלוג פיתרון לבעיה (שלא ממש עבד אצלי) אחרי פיענוח של הגרמנית נותרתי עם אותה הבעיה בדיוק. מסתבר, שהשילוב של כרטיס המסך של ATI בתוך המחשב ביחד עם המסך הרחב (16:9) לא בדיוק עובדים לפי התקן (DPMS) ולכן המצב הגרפי לא עובד.
הבעיה היא, שבאובונטו 7.04 ההתקנה מתבצעת מתוך ה liveCd – ולכן לא ניתן למעשה לבצע את ההתקנה.
לאחר שיטוט קצר, נתקלתי במסך ההורדות של אובונטו בתיבת סימון שמאפשרת הורדה של דיסק התקנה ללא ה LiveCd אלא דרך ממשק טקסטואלי (כמו ש ubuntu הותקנה בעבר). בשלב זה המחשב בבית מוריד לו את הדיסק הרלוונטי וכולי תקווה שכך ניתן יהיה להתקין אובונטו על המחשב.

אם כך, נכון לעכשיו (כלומר, אם ההתקנה הטקסטואלית לא תעבוד), ה Dell Latitude D531 נפסל לשימוש עתידי. משעשע שדווקא דל, שהכריזה על התמיכה באובונטו – מייצרת מחשבים שלא מאפשרים את ההתקנה של המערכת.

הפוסט ה Dell שלא קיבל פורסם על ידי ~ניצן~ בבלוג המכללה

במיקרוסופט טוענים שלא מדובר בבאג שלהם, במוזילה כבר הודיעו שהם עובדים על תיקון.

כמובן, שאם אתם משתמשים בפיירפוקס כדי לגלוש – העסק לא יתפוס אתכם.

מידע נוסף
תיעוד והדגמה של הפירצה
כתבה על הנושא ב ZdNet

הפוסט יש לכם FireFox ו IE? אתם בסכנה! פורסם על ידי ~ניצן~ בבלוג המכללה

מנהל: טוב, הפרוייקט כמעט גמור, אני רוצה שדני ויוסי יכתבו בבקשה את מסמכי התיעוד
דני: מה תיעוד? מה לכתוב?
יוסי: כן, עזוב אותך, בוא נפתח להם וויקי – שישברו את הראש.

מנהל: וויקי? מה וויקי באמצע הפרוייקט?
דני: זה פשוט אנחנו בונים את העמוד ומספקים הוראות התקנה בסיסיות ואפשרות עריכה
יוסי: כן, וכל מי שמצליח יבוא להוסיף שורה או שתיים על הדרך שהוא בנה את זה.
דני: תוך חודש חודשיים יש לך גם תיעוד, גם שאלות נפוצות וגם טיפול בכמעט כל המערכות המוכרות
יוסי: וזה יהיה זמין בהמון שפות ונגיש לכולם – והכי טוב, אם זה יתרסק כולם יאשימו את הכותב בוויקי ולא אותנו

מנהל: אבל למה לדעתכם שמישהו ירצה לכתוב אצלנו משהו בכלל?
יוסי: נו בחייך, זה הכל עניין של הכבוד.
דני: קצת כמו לרוץ לספר לחברה אחרי הפעם הראשונה עם בחורה.
יוסי: כן, יש תחרויות כאלה – מי יהיה הראשון שיעלה סירטון ליוטיוב, מי יהיה הראשון שיצליח, מי יהיה הראשון שיכתוב ערך
דני: ואל תשכח – מי יצליח לכתוב ערך שאף אחד לא ישכתב.
יוסי: כן, בדיוק – סמוך על החננות האלה של המחשבים שהם גם יעשו לנו את העבודה, גם יעשו את הבדיקות וגם יבדקו התאמה לכל המערכות
דני: והכל בחינם.
מנהל: < חושב לעצמו> מעניין אם יש גם וויקי תכנתים.

כל הקונספט הזה של הוויקי כבר מתחיל לצאת מהחורים, זה פרץ למודעות עם וויקיפדיה ועכשיו כמעט כל פרוייקט שמכבד את עצמו מחזיק וויקי משלו. השלב הבא יהיה לראות את קופת החולים שלכם פותחת וויקי משלה שיאפשר לגולשים לשכתב את מה עושים כשלתינוק יש חום ולסבא יש פריחה. הצרה עם וויקי היא שהמערכת מאפשרת לכל אחד לכתוב מה שהוא רוצה, אם אין על זה פיקוח מקצועי אי אפשר לדעת מה יקרה – בערך כמו לתת לחולה אנטיביוטיקה אחרי ששאלתם בפורום הורים מה עושים כשלילד יש חום והוא משלשל – רק כי שלושה גולשים אחרים אמרו לכם.

פעם בכמה זמן אני מנסה להתקין שוב את הסביבה הגרפית על האובונטו שלי. בעבר הצלחתי לעשות את זה על הלפטופ, לרוע המזל אחרי שידרוג כלשהו למערכת זה הפסיק לעבוד. בינתיים ניסיתי להתקין את זה על המחשב השולחני מספר פעמים, בעודי עוקב אחר ההוראות בבלוג זה או אחר – ויוק, נאדה, שום דבר. X נעלם כמו שהתבקש, X עלה מחדש כמו שהתבקש, ביצעתי לוגין כמו ש X ביקש והופס – השולחן עבודה שם אבל הכפתורים לא עובדים, או לא קיימים, או שיש הכל אבל אי אפשר להזיז וכדומה. פעם אחר פעם קיפלתי את כל השידרוגים וקבעתי מועד אחר להתקנה… כשיהיה לי זמן.

לפני שלושה ימים, בעודי מהגג על תלאות ההתקנה של קומפיז (המערכת הגרפית הקודמת) מעל לכוס גינס, נזף בי חבר טוב ואמר – תגיד, אתה בסדר? לא שמעת עדיין על בריל? נזוף כולי רשמתי את השם על מפית ודחפתי אל מעמקי הפאוץ' תוך כדי הבטחה לעצמי לבדוק את הנושא כשהחמרמורת תפוג לה. יומיים לאחר מכן מצאתי את הפתק וניגשתי לראות במה מדובר.

חיפוש קצר בגוגל הביא אותי לדף הוויקי של הפרוייקט וקריאה זריזה הספיקה לי כדי להחליט – יאללה מתקינים. שיטוט קצר במדריך העלה סקריפט מוכן – שגר ושכח. שיגרתי, איתחלתי ושכחתי מהלינוקס. תהליך האיתחול נראה בסדר בערך עד השלב של הכניסה לממשק הגרפי, כשלפתע החלו לקפץ להן הודעות שגיאה בכל מקום – לא מוצא את קובץ ההגדרות, שגיאת דרייבר, עוד שגיאה, עדיין לא מצאתי את הקובץ הגדרות וכן הלאה. בפעם האחרונה שהממשק הגרפי הלך לי לאיבוד זה גרר פירמוט של המחשב והתקנה מחדש (ועבור הלינוקסאים שביננו – לפחות את home/ שמרתי על מחיצה נפרדת) הפעם החלטתי לנסות שיחזור. שעה מאוחר יותר כבר ישבתי עם הסקריפט מודפס ומוכן בידיי, אחרי שלוש שעות נוספות הצלחתי לאתר בעזרת שורת הפקודה את כל הקבצים ששונו על ידי ההתקנה ולשחזר אותם למצבם המקורי. בשעה הרביעית כבר הייתי שוב בסביבה הגרפית – ובמעין צחוק קוסמי שכזה ראיתי איך החלונות מפזזים לי בתלת מימד על המסך – רק ללא הכפתורים או שורת המצב. סגרתי את העסק – לפחות עד שבת הבאה.

הפוסט עזוב אותך, בוא נעשה וויקי פורסם על ידי ~ניצן~ בבלוג המכללה

כך חשבתי לפחות לפני שהמחשב בעבודה פלט הודעת שגיאה ועשה סימני גסיסה, ברגעים האחרונים הספקתי לעשות צילום מסך, להדביק בתוך הודעה באאוטלוק ולשלוח לפני שחלונות צנחה אל מותה וכל נסיונות ההחיאה עלו בתוהו.
עד כמה חלונות מתה? מספיק כדי לתת הודעה שד"ר ווטסטון צנח ומת.

מי הוא דוקטור ווטסון?
מלבד המחשבה המתבקשת על חברו הטוב של שרלוק הולמס, מסתבר שזו גם תוכנה של מיקרוסופט שתפקידה לרוץ ברקע ולאסוף מידע על התרסקויות של תוכנות שרצות במערכת. כאשר תוכנה מתרסקת, ד"ר ווטסון יוצא לעבודה, אוסף מידע על ההתרסקות המדוברת ואחראי על יצירת דו"ח השגיאה שישלח למיקרוסופט.

אז מסתבר, שהפעם לא סתם תוכנה התרסקה לי אלא ד"ר ווטסון קרס ומת.
הרופא שלך פישל ולכן נפטר, מצטערים על חוסר הנעימות.

הפוסט למה מי מת? ד"ר ווטסון פורסם על ידי ~ניצן~ בבלוג המכללה

עם הזמן עברתי לאורנג' – אל מכשיר הנוקיה 5100 המוכר והידוע, ומשם הדרך כבר הייתה פתוחה עד למכשיר הסוני אריקסון שבידי כיום.

את הטלפון שהייתי לוקח לצבא הייתי מטעין בתחילת השבוע והסוללה הייתה מחזיקה מעמד בצורה מכובדת ביותר למשך כל אותו השבוע. גם הנוקיות הראשונות שעברו דרכי הפגינו זמני שרידות סוללה מדהימים באורכם וברמת העיקרון – הייתי יכול לצאת בשקט מהבית מבלי להיות בפאניקה כי לא לקחתי איתי מטען.

עם כל הפוזות על הטלפונים החדשים – מסכים ברזולוציה מטורפת, תקשורת BT, רמקולים סטריאופונים ושאר קישקושים שנועדו לשכנע אותך לרכוש את המכשיר אבל כמעט ולא תעשה בהם שימוש – לא יכלו לדאוג לשדרג קצת את הסוללות? די מרגיז שהטלפון שלך כבה באמצע היום ואתה מגלה שלא רק ששכחת מטען אלא שגם לאף אחד במשרד אין מכשיר כמו שלך.

ואם כבר מטענים ותקנים לא הגיע הזמן שיכריזו על תקן חיבור אחיד לכל המכשירים הניידים (מחשבי כף יד וסלולריים למיניהם)? באמת שהייתי שמח אם הייתי יכול לסנכרן גם את המחשב כף יד, וגם את הסלולרי עם אותו המחשב מבלי להאלץ לזחול אל מתחת לשולחן כדי להחליף את כבל ה USB

הפוסט תביא סוללה פורסם על ידי ~ניצן~ בבלוג המכללה

את התקנים ברשת קובע אירגון W3C, כך למשל יש כללים מאוד מאוד מוגדרים אשר דף HTML, או אפילו קובץ CSS צריכים לעמוד בהם. רוב הדפדפנים המתקדמים כגון שוא"ש, אופרה וכ', הולכים על פי התקן של ה W3C אשר נועד למעשה להבטיח שכל הדפים יראו בצורה זהה בכל דפדפן.
מאידך, הדפדפן של מיקרוסופט עובד עפ"י תקן פרטי משלו ומצפצף על חוקי ה W3C. כתוצאה מכך – דפים שנראים זהים ברוב הדפדפנים עלולים להראות שונה בדפדפן אקספלורר.
נשאלת השאלה – מי התקן הנכון והמתאים?
חובבי השוא"ש ומשפחתו יקומו ויצעקו מייד כי התקן של ה W3C הוא הקובע, אך האם באמת יש לטענה זו מקום?
בשנת 1975 יצאה סוני עם המצאה מהפכנית – קלטות ה BetaMax. שנה לאחר מכן הוכרז פורמט ה VHS על ידי JVC. ההיסטוריה מלמדת אותנו שפורמט ה VHS השתלט על השוק והפך להיות תקן אחיד, אך בבדיקה מדוקדקת מתברר כי הגורמים לניצחון ה VHS על הבטא מקס לא התרחש בזכות היות VHS תקן מוצלח יותר (ככל הנראה דווקא בטא מקס היה התקן העדיף טכנולוגית) אלא דווקא בגלל גורם פשוט אחד – קלטות הבטא מקס היו באורך של 60 דקות ואילו קלטות ה VHS היו בנות 3 שעות.
למרות שסוני טרחה לשחרר לשוק קלטות ארוכות יותר, זה כבר היה מאוחר מדי ופורמט ה VHS השתלט על השוק. בשנות ה 80 המאוחרות נגמרה מלחמת הפורמטים ותקן ה VHS השתלט באופן סופי על שוק מכשירי הוידאו.

שנים מאוחר יותר הגיע פורמט ה VCD שהוחלף לאחר מכן ב DVD וכרגע מגיעים אל שורת הקרב שלושה תקנים מתחרים – בלו-ריי, HD, והדיסקים ההולוגרפיים.
גם כאן, ההחלטה הסופית על התקן הדומיננטי לא תוכרע על בסיס עדיפות טכנולוגית אלא על ידי העדפת המשתמשים. למודי ניסיון מהעבר התחילו החברות במאבקים על פריסה מקסימלית של המדיה שלהם. החל מנושא ה PS3 שיוכל גם לשמש לאחר מכן כנגן בלו-ריי בנוסף לכותרים וכלה במאבק על חברות המדיה באשר לפורמט בו יופצו הסרטים שלהן בעתיד.

בגלל התאוצה הטכנולוגית בה מצוי העולם כיום, יתכן מאוד שבקרוב מאוד לשלושת התקנים הללו לא תהיה כל חשיבות והם יוחלפו על ידי תקן עדיף יותר. קרוב לוודאי שהמלחמה בין שלושת הפורמטים לא תוכרע בכלל אלא תובס ותידחק הצידה כמיושנת.

אם נחזור לנושא התקן של W3C מול אקספלורר, הרי שהתגובה יכולה בשלב זה להיות טיפה שונה. למרות קיומו של התקן של W3C הרי שדפדפן האקספלורר הוא הנפוץ יותר לשימוש ולכן רוב האתרים יעדיפו לכתוב בצורה שתתאים עבורו. אומנם ניתן ליצור מניפולציות בקוד כך שהדף יראה זהה גם באקספלורר וגם בשוא"ש ודומיו אך מדובר בעבודה מסורבלת הכרוכה בלעבור ולשכתב אלפי שורות קוד.
בסופו של דבר, טוב הייתה עושה מיקרוסופט אם הייתה משחררת את ה"תקן" של האקספלורר באופן חופשי וכך ניתן היה לבצע התאמות / האחדות של שני התקנים. במקרה שכזה – כולם היו מרוצים ולא היינו נתקלים בכל כך הרבה בעיות וויכוחים.

הפוסט אבל מה עם התקן? פורסם על ידי ~ניצן~ בבלוג המכללה

אתר חבר, האתר של מועדון חבר, שהוא במקרה המועדון שמאגד בין היתר את חיילי הקבע של ארצנו טורח לשלוח לי ניוזלטר על עידכונים פעם בכמה זמן. זה לא שהייתי בקבע, אבל אחי היה והוא השתמש בדוא"ל שלי כדי להרשם (ברשותי כמובן) ומאז אני מקבל את הניוזלטר שלהם.

ככה נראה הניוזלטר האחרון:

כפי שניתן לראות (אם כי אולי קצת קשה) מה שנראה כאן כמו עברית זה למעשה לא יותר מאשר ג'יבריש. אבל חבר משתמשים בעברית תקינה, בוודאי תתהו – ובכן, כל כך תקינה שאפילו המיקרוסופט אאוטלוק שלי מציג אותה כג'יבריש.

לכן, לחצתי על הלינק שהכריז בגאון: "לחץ אם אינך רואה את הטקסט מטה". טעות שלי, כנראה, פשוט פיספוס דבילי – הלינק הזה מיועד למי שלא רואה את הטקסט ולא עבור מי שמקבל ג'יבריש במקום הטקסט. מיד נענשתי בהפנייה מידית לעמוד הבא (תלחצו, זה ממש משעשע).

אתה מבין? אמרו לי, הסקריפט המתוחכם שלנו גילה לנו שאתה לא משתמש באקספלורר, לכן – בוודאות אתה משתמש בנטסקייפ (אוי, אני זוכר את הימים שהבחירה שלנו הייתה מוגבלת לנטסקייפ או אקספלורר בלבד, אני חושב שזה היה בשנת 1996, אני רק תוהה אם מאז עוד לא עידכנו את הסקריפט). עכשיו, תבין, בגלל שנטסקייפ לא תומך בעברית תקנית ויש לו בעיה עם ג'אווה סקריפט – אז אנחנו מגבילים גישה אל האתר לבעלי אינטרנט אקספלורר בלבד. רציתי לעשות קופי פייסט לטקסט המלא, אבל מרוב שהם דאגו שאני לא אצליח לקרוא את הטקסט בגלל הדפדפן שלי שלא תומך ב"עברית תיקנית" הם טרחו לשים שם תמונה במקום טקסט.

האמת היא, שכבר לפני חצי שנה בערך לפני כמעט שנתיים ניהלתי איתם התכתבות בעניין, ואפילו כתבתי על זה בחור זה או אחר – אבל האינטרנט זה מקום כל כך גדול ולך תמצא איפה זה קבור בפורומים של נענע. תוך כדי הדיון תרמה Xslf פיסת מידע חיונית – התירוץ של חבר. לזכותם של חבר יאמר שישר לאחר שפניתי אליהם, קיבלתי תגובה נפלאה שמסבירה לי כיצד לאפשר לשוא"ש שלי לצפות באתר.
תראה, אם תיכנס לקובץ ההגדרות של השוא"ש ואז תתחיל לשנות בו כל מיני דברים, תוכל לרמות את הסקריפט שלנו, הוא יחשוב שאתה משתמש באקספלורר – וככה, תוכל לצפות באתר שלנו מבלי לעבור לתוכנת דפדפן מתקדמת.
כנראה שפנו אליהם כל כך הרבה פעמים בנידון, עד שהם החליטו סוף סוף לערוך את דף הברוכים הבאים משתמשי נטסקייפ יקרים ולהוסיף את ההסבר הלז – גם כתמונה.

לא מרגיזה אותי העובדה שהאתר לא בנוי לפי התקן, כמו שמרגיזה אותי העובדה שלמעשה מנהל האתר החליט שלא מספיק שהוא חוסם בפני את הגישה לאתר, הוא גם משתחצן שהוא עושה את זה בגלל שהדפדפן שלי – הוא זה שלא תקני. ואם זה לא מספיק, אז במקום להסיר את הסקריפט המטופש הזה שלהם – אני זה שצריך לחפור במערכת שלי כדי להיכנס.

אז לחברה המטומטמים בחבר – הסיבה שאני לא משנה את המזהה שהדפדפן שלי שולח היא בגלל שאשכרה יש אתרים שגילו שיש דברים שפועלים בצורה שונה באקספלורר ובשוא"ש ולכן – הם מבצעים בדיקה של סוג הדפדפן שלי – על מנת שאני אוכל לראות את האתר שלהם כמו שצריך. ולשים תמונה שבתכלס – כל מה שהיא עושה זה להסביר לי עד כמה אתם עצלנים, מטומטמים וכמובן ישנים על המשמר – זה פשוט עלבון צורם לבינתו של כל משתמש אינטרנט באשר הוא.

אז יאללה אנשים, באמת שכל מה שאתם צריכים לעשות זה להיכנס להדר שלכם ולהסיר את הסקריפט המטופש הזה שאחראי לבדיקה אם מדובר באקספלורר או לא. זה עובד, באמת, בדקתי – אתם יכולים לנסות את האינדקס שלכם על השרת שלי אם אתם מפחדים משינויים, זה לא נושך – באמת.

הפוסט זה לא אנחנו, זה אתם! פורסם על ידי ~ניצן~ בבלוג המכללה

את התוסף, ניתן להוריד מכאן, מידע על התוסף ודרך פעילותו נמצא פה.

ברמת העיקרון, לפתוח את קובץ הזיפ, לזרוק את הקבצים אל תוך ספריית /wp-content/plugins/ ולאחר מכן להפעיל בתוך פאנל התוספים באדמין. לאחר ההפעלה תתווסף תחת "עריכה וניהול" עמודה חדשה שנקראת סטטיסטיקות. על מנת לוודא שהתוסף עובד, ניתן לרפרש את העמוד הראשי של הבלוג מספר פעמים.

הגירסה הזו אינה שונה מהגירסה הקודמת ששוחררה. אני עובד עכשיו על גירסה חדשה, אני מניח שהיא תהיה מוכנה בעוד כשבוע. מי שרוצה להפעיל כבר מעכשיו – מוזמן.

אנא מכם – אנא דווחו אם יש תקלות, רצוי בתור תגובה אך אפשר גם במייל.
שימו לב – מי שמעוניין במערכת סטטיסטיקות לוורדפרס אבל לא מריץ MySql מגירסה 5, מתבקש להשתמש בקובץ הזה.

הפוסט מונה כניסות – עידכון פורסם על ידי ~ניצן~ בבלוג המכללה